אליה רבה/אורח חיים/תלז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תלז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
חק יעקב
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
ישועות יעקב




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] על המשכיר לבדוק וכו'. ואפשר דלדעת רמ"א בסעיף ג' דבמקום שנותנין שכר על הבדיקה צריך לשלם למשכיר שכר הבדיקה כיון שהשוכר קנאו (חק יעקב), ויותר נראה דאינו נותן כיון דחיוב על המשכיר, גם איהו דאפסיד אנפשיה שלא מסר המפתח וגם לקמן לא פסק הב"ח כיש אומרים:

ב[עריכה]

[ב] [לבוש] יכול לבטלו וכו'. ומכל מקום המשכיר יבטל גם כן כפוסקים וכן משמע בתוס', מגן אברהם, והיינו בתוס' פסחים דף ד' ד"ה על וכו' כיון דשלו הוא וכו' ויש לדחות, ועיין ס"ק ה':

ג[עריכה]

[ג] [לבוש] ויש אומרים וכו'. בשולחן ערוך לא הזכיר סברא זו וצריך עיון הא בכסף משנה פסקו, וכן משמע בספר א"ו דף ל"ח:

ד[עריכה]

[ד] [לבוש] אם הפקיד וכו'. אבל השוכר שהפקיד למשכיר, על המשכיר לבדוק (אחרונים):

ה[עריכה]

[ה] ומבטלו וכו'. לא ידעתי למה יבטל כיון שהחמץ אינו שלו מה מועיל ביטולו (עולת שבת), ואישתמיטתיה דברי לבוש סעיף א' דאף שאין החמץ שלו יכול לבטלו דהוי כמו שלוחו. אך קשה על הלבוש מנא ליה הא דילמא באמת אין מועיל ביטולו כדמשמע מתוס' ד"ה על וכו', ועוד קשה הא כתבתי בסוף סימן תל"ד דיש פוסקים דאין שליח יכול לבטלו, והנראה לעניות דעתי דאמרינן דמסתמא ביטל המשכיר אף דאינו בודק משום טירחא מכל מקום מבטל או דהוא כמו הפקר כיון שיצא, כדלעיל סוף סימן תל"ו אלא דאחר הביטול או הפקר זוכה בה השוכר דביתו קונה לו כמו שכתב בחושן משפט סימן ר"ס לכך בעינן ביטול של השוכר ומהני כנ"ל:

ו[עריכה]

[ו] [לבוש] בלילה וכו'. משמע דוקא בשחרית אבל בלילה לא, וכן משמע בפירוש רש"י דף ד', אבל בעולת שבת כתב דהוא הדין בליל י"ד אחר שכבר עבר זמן הבדיקה, וכן משמע ברמזים וריא"ז בשלטי גיבורים:

ז[עריכה]

[ז] [לבוש] ואם הוא וכו'. והוא הדין אשתו ובניו:

ח[עריכה]

[ח] ויש אומרים וכו'. וסברא ראשונה עיקר דאין להוציא ממון מספיקא (ב"ח), ולא דמי לסימן י"ד בטלית דהכא דבר מועט הוא, מגן אברהם שם:

ט[עריכה]

[ט] שהוחזק וכו'. בספרי ליורה דעה סוף סימן קכ"ז הוכחתי באריכות, דאף בהוחזק בודאי חמץ נאמנים כיון שהוא דרבנן וכן מבואר בהגהות אשרי ריש חולין ומרדכי, וכן משמע בבית יוסף ליורה דעה סימן ק"כ בטבילת כלים שהם ודאי טמאים דנאמנים למאן דאמר שהם דרבנן וכמו שכתב מגן אברהם, ובספר חק יעקב לא כתב כן. ומה שתמה מגן אברהם מדברי רמ"א דהכא אהתם, נראה לי דאפשר דהתם מיירי מקטן שמעיד שאחר בדקו וכמו שכתב בסוף סימן תל"ב ודו"ק אבל כשהוא עצמו בודק מודה דנאמן:

י[עריכה]

[י] [לבוש] מידי דרבנן וכו'. דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי, ש"ס. משמע דאם לא ביטלו ונזכר אחר שש דאז הבדיקה דאורייתא אינן נאמנים (עולת שבת), וקצת צריך עיון ממה שכתבו תוס' ריש פרק כל שעה דכל כמה דלא משכחת לא עבר בבל יראה:

יא[עריכה]

[יא] שיש בו דעת וכו'. היינו שהגיע לחינוך:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.