יד אפרים/אורח חיים/תלו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יד אפרים ‏ אורח חיים תלו

מ"א ס"ק א' דההוא שעתא לאו ברשותיה קיימא דלבטלה עכ"ל. ר"ל אלמא דאינו מבטל עתה דאל"כ אע"פ שאינו מבער מ"מ אינו עובר בב"י ולזה כת' המג"א דז"א דרש"י כת' דאם לא יבער א"כ אפשר שלא יבטל ג"כ ויעבור עליו דבכל מקום דבעי ביטול תיקנו חכמים לבדוק ועוד דמיירי בחמץ ידוע דמעברו מן העולם וא"כ ממילא דא"צ ביטול כלל כיון שמבער מיד ושפיר כת' רש"י שאם לא יבער יעבור עליו וזה דוחק בלשון המג"א לפרש כן מ"ש דזה קאי אהא דקאמר אם דעתו לחזור כו' דל"ל כולי האי דהו"ל לדחות בפשיטות דכוונת רש"י שאם לא יבער יש לחוש שלא יבטל ג"כ ולכן יעבור עליו והלכך צריך לבער ולכך צריך לבטל ג"כ ולכך נלע"ד לפרש דבריו באופן זה דהנה יש תרי גווני חיוב בדיקה חדא תוך למ"ד ומטעם זה חל עליו חובת ביעור ובזה ודאי הסברא נותנת שיבטל ג"כ כיון שמטעם מצות חובת ביעור נגעו בה וחובת ביעור שבע"פ הוא בדיקה וביטול וגם יש חיוב בדיקה בקודם למ"ד ודעתו לחזור ואז אין הטעם משום שחל חובת ביעור כיון שהוא קודם למ"ד רק הטעם דחיישינן שמא יחזור בע"פ בה"ש או בתוך הפסח ויעבור עליו ולפ"ז כיון שעיקר תקנת חכמים בבדיקה עדיין לא חלה עליו רק שצריך לבדוק מחשש שמא לא יוכל לקיים המצוה בזמנו א"כ מסתבר דדוקא הבדיקה שאם יתעכב ולא יבא קודם פסח לא יהיה אפשר לעשותה הלכך צריך לבדוק עתה משא"כ הביטול שהוא יכול לבטל בכל מקום שפיר יכול לסמוך שיבטל כשיגיע ע"פ והשתא א"ש מ"ש המג"א אפשר שהט"ז כיון למ"ש רש"י כו' ר"ל מדכת' רש"י טעם החיוב משום דלמא הדר בימי הפסח ויעבור עליו כיון שא"א בביטול בעלמא ואם איתא שמוטל עליו חובה מעכשיו לבטלו ג"כ א"כ אין זה טעם שצריך לבדוק כדי שלא יעבור דהא באמת צריך לבטל ואע"ג דרש"י כת' במשנה גם כן טעם הבדיקה משום שלא יעבור בב"י היינו קודם תקנת הביטול ודוחק לומר דכיון שלא יבער לא יבטל ג"כ וכיון שצריך לבטל צריך ג"כ לבער זה דוחק ועוד דמ"מ אין בזה שכת' שיעבור עליו טעם על הבדיקה אחרי שצריך לבטל ג"כ ועי' בהגהת סמ"ק שכת' ג"כ על דברי רש"י אלו משמע דאיירי כשלא ביטלו (ובהגהת סמ"ק כ"י על קלף ישן איתא כשאינו מבטלו) והקונטרס הולך לשיטתו שפירש טעמא משום ב"י כו' ע"ש דהשתא א"צ לבטל רק לבדוק לבד והלכך שפיר כת' רש"י שאם לא יבער עובר עליו בפסח ואע"ג דיכול לבטל כשיגיע הפסח מ"מ יש לחוש שמא ישכח אז לבטל בדרך משא"כ אי נימא שצריך לבטל עכשיו עם הבדיקה לא שייך לתת טעם פל הבדיקה שיעבור עליו כיון שאתה מצריכו לבטל עכשיו וע"ז כת' המג"א דז"א דזה היה נכון אם גם בתוך ל' ג"כ היה טעם חיוב הבדיקה משום שמא יחזור בפסח אז שפיר היה די בבדיקה לחוד עכשיו כדי שלא יעבור בב"י אם ישכח מלבטל כשיגיע הפסח משא"כ באמת בתוך ל' אין הטעם משום שיחזור בפסח רק דרש"י קאי אקודם ל' שאז לא חל עליו חובת הבדיקה מתיקון חכמים רק מטעם שדעתו לחזור ובזה שפיר לא הצריכוהו רק בדיקה כדי שלא יעבור כשישכח מלבטל ועוד דשם מיירי בחמץ ידוע וצריך לבערו מן העולם וכיון שמבערו לא שייך ביטול גבי' משא"כ לדידן דקיימא לן כהירושלמי ומיירי תוך למ"ד שחלה עליו חובת בעור מתקנת חכמים שפיר צריך גם ביטול עכשיו כמו בע"פ ולפ"ז המג"א מודה להט"ז מקודם למ"ד ודעתו לחזור א"צ לבטל עכשיו רק כשיגיע הפסח יבטלו ולא פליג עליו רק תוך ל' נלפע"ד נכון:

שם ס"ק ג' אפי' דעתו לחזור זמן גדול קודם פסח כו' עיין בחק יעקב שתמה דהתם פירושו שיוצא זמן רב קודם פסח ולענ"ד שדעת המג"א דמ"מ מוכח להך שיטה דאף שבדעתו לחזור זמן רב קודם פסח הדין כן שהרי כת' בהג"ה סמ"ק הביאו הט"ז דקשה מדפריך כו' בזה שיוצא מר"ה שיש שהות כ"כ אין סברא למיחש להכי כו' ולא תירץ כלום וא"כ צ"ל דע"כ במפרש ושייר' אף שיוצא מר"ה ודעתו לחזור זמן רב קודם פסח הדין כן דאם נאמר דדוקא בדעתו לחזור סמוך לפסח א"כ לא היה מקשה מידי וכמ"ש הט"ז באמת לתרץ זה אלא ע"כ דהגה' סמ"ק ס"ל דכל שיוצא מר"ה מסתמא לחזור זמן רב קודם פסח ואפ"ה אמרינן דצריך לבער אלמא דבמפרש ושיירא אף בכה"ג חיישינן שמא יתאחר:

בט"ז ס"ק ב' צריך לבדוק כו' עמ"א סק"א משמע דהט"ז מציין אלעיל תוך למ"ד זקוק לבדוק וכן נראה ממ"ש אח"כ בשם הכל בו דקרי גם בתוך ל' כמ"ש בהג"ה כאן בשמו:

ט"ז ס"ק ד' ולא עמדתי על דעתי כו' לענ"ד אפשר דמ"ש הרשב"א דעתו לפנות בורו כו' משום דלענין היתר החטים מיירי ולכך ס"ל דגרע ממפולת דכאן איכא חשש הערמה שהרי עכ"פ יפנה הבור וימכור גם החמוצים משא"כ לענין ביעור דבעינן דוקא שיהא בדעתו לפנות קוד' הפסח וכיון שהוא קודם למ"ד ואין דעתו לפנותו קודם פסח אין זקוק לבער ואע"ג דבחמץ ידוע י"ל דהו"ל כמטמין וכמ"ש ג"כ המג"א דקי"ל כירושלמי מ"מ לענ"ד אין זה דעת הרמ"א אלא ס"ל כמשמעות ש"ס דילן דנקט לשון אין זקוק לבער והיינו אף שיודע שיש שם חמץ ועיין בב"י עוד נראה לפי מ"ש הט"ז בס"ק שלפני זה דהא דדעתו לפנותו אינו אלא דוקא במגביל יום קודם פסח א"כ פשיטא דאף ביש חמץ ודאי ובדעתו לפנותו קוד' פסח שאין זה כמטמין שהרי אין דעתו להניחו שם בפסח ולשמא יפנהו בע"פ בין השמשו' ליכא למיחש דהא אינו מגביל יום א' קודם פסח ואם כן אף שאח"כ הגיע הפסח ולא פינה אין זקוק לבער כיון דבשעה שהניח לא היה כמטמין ובהיתר הניח ממילא דהוה עכשיו כמפולת וכעין זה כתב המג"א באם הניח חטים שאינם חמוצים ואפשר שאף אם היה בדעתו לפנותו סתם ולא פירש אם דעתו על קודם פסח או לא ג"כ אין דינו כמטמין דע"כ לא אסרו במטמין אלא כשהוא רוצ' להניחו גם עד אחר הפסח משא"כ בזה כיון שהוא מניח האוצר סתם ואפש' שיפנה קודם פסח אין עליו דין מטמין אלא שבזה יש להצריכו בדיקה משים דשמא יפנה בע"פ בה"ש אבל במניח להדיא שיפנהו כמה ימים קודם פסח אין חשש בזה: ומ"ש הט"ז דבספק אין איסור אף תוך למ"ד כו' צ"ל דלא דמי למה דקי"ל בעושה ביתו אוצר תוך למ"ד צריך לבדוק משום דשם אתחזק איסורא שנשתמשו שם חמץ משא"כ כאן אמרינן שמספיקא לא מחזקינן ריעותא וזהו כוונת הט"ז ג"כ במ"ש וכ"ש בזה דכ' רמ"א כו' ר"ל דלפי מ"ש רמ"א משמע דאף דהיה ספק בשעה שהניח האוצר מ"מ אסור ליהנו' אם יש כאן לפנינו חטים ודאי מחומצי' ולא התיר רק אם גם עתה אין כאן רק ספק והט"ז ס"ל דזה אינו דכל שהיה ספק בשעת הנחת האוצר אף שעתה נמצאו חטים מחומצים ודאי שרי ליהנות. כיון שמתחלה לא היה צרי' לבער דלא הוי כמטמין שוב הו"ל כמפול' וכוונת הט"ז בקצרה דמתחלה הקשה לפי מה דמשמע מהרמ"א דמיירי בודאי א"כ אף קודם ל' יש לאסור כיון דהרשב"א כ' דגרע ממפולת דהכא דעתו לפנותו עכ"פ אחר הפסח א"כ בודאי שוב הו"ל כמטמין ושוב הקשה הט"ז דאפי' תימא שאין הכרח מדברי הרמ"א דמיירי בודאי דיש מקום לו' דמיירי בשעת עשיית האוצר לא היה רק ספק רק עתה ידוע לי שיש חטים מחומצים בקרקע הבור ומ"ש בסיפא ואם אין שם חמץ ידוע אלא ספק היינו שגם עתה הוא ספק אם יש חטים מחומצים מ"מ קשה במה דמחלק בין קודם למ"ד לתוך למ"ד דממ"כ אם היה ודאי חמץ בשעת עשיית האוצ' גם קודם למ"ד אסור דה"ל כמטמין ואי מיירי רמ"א שהיה ספק א"כ אף תוך ל' שרי ומכ"ש דקשה במ"ש רמ"א שאסור ליהנות ר"ל דאם תפרש דברי הרמ"א דקאי אספק א"כ גם מ"ש רמ"א דאסור ליהנות קאי ג"כ אספק ובאמת ז"א דכל שלא היה ודאי חמץ בשעת עשיה לא הו"ל כמטמין וה"ל כנפלה מפולת אלא שצ"ע דהט"ז גופיה כ' לאסור אף בנפלה מפולת היכי שודאי יפנה לתקן הכותל עיין בס"ס תנ"ג וא"כ ה"נ אם ידוע קודם פסח שיש חטים חמוצים נהי דהוה כמפולת מ"מ אסור. אלא שאפשר דשרי מטעם שאין כאן חמץ כו' כצ"ל:

[שם ס"ק ח'] שאין לך אדם ר"ל שלא ראינו מי שנוהג כן:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.