אליה רבה/אורח חיים/תלב

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תלב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
חק יעקב
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
ישועות יעקב




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[edit]

[א] יברך וכו'. וקודם ברכה יטהר ידיו בנטילה (מהרי"ל):

ב[edit]

[ב] [לבוש] אין צריך להניח וכו'. ומהרי"ו סימן קצ"ג כתב טעם המנהג דכשיש לו חמץ נזכר למחר בזמן הביעור לבטל (חק יעקב). וקשה ממה נפשך אי שייר חמץ ממה שאוכל למחר יקיים שריפה בחמץ ויזכור לבטל ואי לא ישייר מאי איכפת ליה בביטול למחר, שוב עיינתי במהרי"ו גופיה דמבואר שם כדי שיזכור ביטול דלילה שאחר הבדיקה בשעה שמצא חמץ ולא על ביטול דלמחר, אך במהרי"ל ומטה משה סימן תקנ"ה משמע כן, ועוד למאי שנוהגין לשרוף הכלי אין לחוש. וכתב מטה משה יזהרו שלא יניח אלא חמץ נוקשה שלא יפרר ובמקום משומר בפני תינוקות ועכברים וצריך להצניע החמץ שרוצה לאכול ואף אם ימצא אותו הבודק אין קפידא בכך:

ג[edit]

[ג] שלא סיים וכו'. זה לשון הב"ח בסוף דבריו וכיון שסיים בדיקותו הפסיד הברכה, עד כאן. משמע להדיא דלא סמך על מה שכתב בתחילה דלהרא"ש יש לברך בשעה חמישית בשעה שריפה אלא פסק כמשמעות הכלבו משום דספק ברכות להקל ודלא כעולת שבת, ונראה שיש לברך בלא שם ומלכות בשעה חמישית וכהאי גוונא פסק שיירי כנסת הגדולה במי ששכח לברך בשעה שבנה מעקה לגגו. שוב נדפסו ט"ז ומגן אברהם ופסקו כהרא"ש וספר חק יעקב הסכים לדברי, ועיקר כן:

ד[edit]

[ד] [לבוש] כיון שהבדיקה וכו'. תימא הא איסור חמץ משש בשעת זביחת הפסח (רש"ל), ותירץ אדוני אבי הרב נר"ו דטעם הבדיקה שלא יעבור על בל יראה ואין עובר עד הלילה כמו שכתב בריש סימן תל"א, והפרישה תירץ דזביחת הפסח הוא לצורך הרגל לאכול בלילה, ובכלבו כתב עוד טעם שלא יהנה מהם, ובתשובת הרשב"א סימן שע"ט הקשה מדמברכין זמן ביום כיפור:

ה[edit]

[ה] שלא לדבר וכו'. דוקא דברים שאין מצורך הבדיקה ואם דיבר חוזר ומברך, אבל צרכי הבדיקה כגון לפתוח החדר או להדליק נר אם כבה מותר, עיין סימן קס"ז סעיף ז':

ו[edit]

[ו] יעמיד וכו'. כתב מעגלי צדק במהרי"ל איתא דאף דמהימני להעיד בית זה בדוק הוא מכל מקום לא מהימני הם עצמן לבדוק, ולא נראה כן מש"ס דילן אף דבירושלמי איכא מאן דאמר דלא תיתני נשים מתוך שהן עצלניות וכו' עד כאן לשונו, ואני עיינתי במהרי"ל גופיה שכתב זה לשונו שכל אדם יחזור אחר בני מצוה אנשים לסייען בבדיקת חמץ ואם אי אפשר לו כלל באנשים יסייעו לו נשים, אכן נאמנות נשים להעיד על בית שראו בודק. הרי דלא כתב רק שלכתחילה לא יקח נשים לסייעו, אבל כשאירע לו שאמרה האישה שהיא בדקה מודה דנאמנת, ובהכי מיירי ש"ס פסחים דף ד', וטעמא דלא יקח לכתחילה משום דקאמר בש"ס אי דאורייתא אין נאמנים לכך אף שהוא דרבנן יותר עדיף ליקח אנשים, גם הב"ח בסוף סימן תל"ז לא ירד לזה. גם מה שכתב דירושלמי פליג על ש"ס דילן באמת שכן כתבו הרא"ש ריש פסחים ותוס' דעירובין דף נ"ט, אבל מצאתי בתורת הבית הארוך דף ח' וחידושי רשב"א דף י"ז בירושלמי הוא מקשן ותירצן ופריך לית כאן נשים רצה לומר שהנשים נאמנים אף בשל תורה, ומשני מתוך שהן עצלנות בודקות כל שהן לכך אילו הוי דאורייתא לא מהימני, הרי דגם הירושלמי סבירא ליה כש"ס דילן, וכן משמע במהרי"ל שם שהבין דירושלמי לא פליג. ועיין בכלבו ריש הלכות בדיקת חמץ דיש שם טעות סופר וצריך עיון איך להגיה. גם נראה לי מלשון מהרי"ל דדוקא נשים נאמנים להעיד על בית אחד שראו בדוק ולא קטן כיון שאינו בידו, וכהאי גוונא כתבו התוס' שם גבי תחומין, ובאמת קשה לכאורה מהא דהקשה תוס' מתחומין דאסמכוהו מדאורייתא, וצריך לומר דבדיקת חמץ נמי כן ודחוק וצריך עיון. וכן בעירובין דף ל"א צריך עיון זה בתוס', גם תוס' דפסחים ותוס' דעירובין לכאורה סותרים. מצוה מן המובחר לעסוק בעצמו (סדר היום):

ז[edit]

[ז] בשעה שהוא מברך וכו'. ואם בעל הבית אינו בודק ומצוה לאחר אחר מברך (מגן אברהם), אבל אם רק מסייע לא יברך כיון שבירך בעל הבית, ואף שלא שמע מבעל הבית לכן ראוי שלא יסייע לבדוק אם לא שעמד שם בשעת ברכה (חק יעקב), ומשמע מלבוש דלא נהיגין כמהרא"ש לברך על מצוות אף שמוציא למסייען וכן כתב הב"ח ומעגלי צדק וכן משמע מרבינו ירוחם:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.