כף החיים/אורח חיים/תלב

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

כף החייםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תלב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
חק יעקב
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
ישועות יעקב




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[edit]

א) [סעיף א'] קודם שיתחיל לבדוק וכו'. ויטול ידיו קודם שיברך על הבדיקה. מהרי"ל. והביאו הב"ח ססי' זה ומ"א רס"י זה. וכ"כ רש"ל בתשו' ססי' פ"ו אלא שכתב דיותר טוב אם תהיה הנטילה ע"י הסך רגליו או שפשוף ניצוצות משום דלא ליתחזי כיוהרא יעו"ש. והביאו הב"ח שם ומחה"ש וא"א ריש הסי' ואין לברך על נטילה זו דאינה אלא משום נקיות ח"י או' א' חמ"מ או' א'

ב[edit]

ב) וה"ה אם בעה"ב מברך ובני ביתו אצלו יטהרו ידיהם קודם שיתחילו לבדוק מה"ט ואם אין ידיהם נקיים מאחר דיש לענות אמן פשיטא שצריך ליטול ידיהם. א"א שם. ועיין לקמן סעי' ב' וכתבו האחרונים דצריך שיהיה הבודק טהור מטומאת קרי ומת"ה ולכן נכון לטבול קודם.

ג[edit]

ג) שם קודם שיתחיל לבדוק וכו'. דכל המצות מברך עליהם עובר לעשייתן. פסחים ז' ע"ב. וקודם הברכה. ילמוד מאמר הזוהר בר"מ פ' בא ד"מ ע"ב מתחלת ד"ה וישא העם עד יצר טוב. יפ"ל ח"ה. ואח"כ יאמר לשם יחוד וכו' בשם כל ישראל ובשם כל הנפשות והרוחות והנשמות חיות יחידות המתייחסים אל שורשי נפשינו רוחינו ונשמותינו חיתינו יחידתינו ומלבושיהם והקרובים להם שמכללות אצילות בריאה יצירה עשיה ומכל פרטי אצילית בריאה יצירה עשיה דכל פרצות וספירה הריני מוכן ומזומן לקיים מ"ע דרבנן לבדוק את החמץ לאור הנר בחורין ובסדקין שברשותינו בליל י"ד לחו' ניסן כאשר הורו לנו רבותינו אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר לעשות נ"ר ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו לתקן את שורש מצוה זו במקום עליון. ויה"ר מלפניך ה' או"א שתהיה חשובה ומקובלת ורצויה לפניך מצוה זו ויעלה לפניך כאלו כוונתי בכל הכוונות הראויות לכוין במצוה זו, ויהי נועם וכו' ואח"כ מברך   ובעת הבדיקה יכוון שעי"ז יתבערו הקלי' משרשי הנפש שלי.

ג) ואחר הבדיקה קודם ביטול יאמר לשם יחוד וכו' הריני בא לקיים מ"מ דרבנן לבטל שאור וחמץ בליל י"ד לחו' ניסן כדי לעשות נ"ר ליוצרינו ולעשות רצון ביראינו לתקן את שורש מצוה זו במקום עליון. ויה"ר מלפניך ה' או"א שתהיה חשובה ומקובלת ורצויה לפניך מצוה זו ויעלה לפניך כאלו כוונתי בכל הכוונות הראויות לכוין במצוה זו ותבטל כוחות הטומאה והקלי' וכל אויביך (ס"מ) וכל שנאיך (לילית) מהרה יכרתו ומלכות הזדון הרשעה מהרה תעקר ותשבר ותכלם ותכניעם ב"ב ותמלוך עלינו מהרה אתה ה' לבדך בחסד וברחמים בצדק ובמשפט ואת צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך כי לישועתך קוינו כל היום. יהיו לרצון וכו' ואח"כ מבטל, ועי"ן לקמן סי' תל"ד או' כ"ח,

ג) ואחר הביטול יאמר יה"ר מלפניך ה' או"א שתתן לנו כח ויכולת ועזר וסיוע לפשפש בנגעי בתי הנפש אשר נואלנו בעצת יצה"ר, אנא ה' הפרד נא מעלינו צד הרע שביצה"ר ותזכנו ותלבבנו בכח יצה"ט. השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתיך והחזירנו בתשו' שלימה לפניך ותרפא את רמ"ח אברים ושס"ה גידים של גופנו נפשנו רוחני ונשמתנו רפואה שלימה כי אל רופא רחמן אתה, עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך והצילנו מאיסור חמץ ואפי' מכל שהוא לנו ולכל בני ביתנו ולכל ישראל אחינו. שנה זו ובכל שנה ושנה הבא עלינו לחיים טובים ולשלום כיר"א. יהיו לרצון וכו'

ד[edit]

ד) שם. על ביעור חמץ. כבר האריכו הרא"ש והר"ן בפ"ק דפסחים בטעם למה בקצת ברכות מברכין בעל וקצתם מברכין בלמ"ד וגם הרמב"ם כתב בזה בסוף הלכות ברכות יעו"ש. ב"י. ח"י או' א'

ה[edit]

ה) שם. על ביעור חמץ. אע"ג דלא מבער מ"מ עכשיו מתחיל הביעור שע"י שבודק לבער ומבטל החמץ שאינו ידוע לו ממילא מבער גם עכשיו והוי מעין הביעור דמחר. ט"ז סק"א. ר"ז או' א'.

ו[edit]

ו) שם. על ביעור חמץ. והא דאין מברכין על ביטול חמץ משום דביטול הוי בלב (ר"ל דיכול לבטל גם בלב כמש"ל רסי' תל"א) ואין מברכין על דברים שבלב, ועוד דבכלל ביעור ישנו לשון ביטול ואין בכלל לשון ביטול ביעור והא דאין מברכין על בדיקת חמץ שהוא מתחיל בה מיד י"ל שאין בבדיקה תכלית המצוה שהרי מי שבדק ולא ביער או ביטל לא עשה כלום. ב"י ט"ז שם. ר"ז או' ב'

ז[edit]

ז) שם. על ביעור חמץ, ואם בירך לבער יצא. ד"מ או' א' ב"ח פר"ח עו"ש או' א' ח"י או' ג' חק יוסף או' ב' חמ"מ או' א' ער"ה או' א' ר"ז או' ד' וכן בשאר מצות שמברכין עליהם בלשון על כמו על אכילת מצה על אכילת מרור אם בירך עליהם בלמ"ד לאכול מצה לאכול מרור יצא וכן כל מצות שמברכין עליהם בלמ"ד לקבוע מזוזה לקרוא את ההלל אם בירך בלשון הנ"ל על קביעת מזוזה על קריאת הלל יצא. ר"ז שם.

ח[edit]

ח) שם. על ביעור חמץ. וכתב הרמב"ם בסוף הלכות ברכות דבין שבודק לעצמו בין שבודק לאחרים מברך כך, פר"ח.

ט[edit]

ט) וכתב בעל העיטור איכא מאן דמברך שהחיינו על הבדיקה דהא מזמן לזמן קאתי ואיכא מ"ד דלא מברך דהא לא קבע ליה זימנא דמפרש בים ויוצא בשיירה ודעתו לחזור אפי' מר"ה צריך לבדוק. וכ"כ הרא"ש ז"ל שאין לברך שהבדיקה היא לצורך הרגל. (ומה שהקשה רש"ל ע"ז דהא איסור חמץ קודם לרגל משעת שש ולמעלה כבר תירץ ח"י או' ד' משם חמיו הגאון ז"ל דהא עכ"פ אינו עובר בל יראה עד הלילה יעו"ש) וסמכינן אזמן דרגל. והב"ד הטו"ר. וכ"כ הרשב"א בתשו' סי' רכ"ג דאין דרכנו לומר זמן. וכן הסכים הב"ח וכתב וכן נוהגין שלא לברך שהחיינו על הבדיקה. וכ"כ הברכ"י או' ג' ובספרו מחב"ר או' א' דהאידנא דנהוג כ"ע שלא לברך נראה פשוט דהכי נקטינן ולאפוקי מהפר"ח בזה דכתב דראוי לנהוג ולהנהיג יעו"ש. וכן המט"י או' א' והנה"ש והכס"א או' ב' השיגו על דברי הפר"ח ודעתם שלא לברך יעו"ש. וכ"כ החמ"מ או' א' על דברי הפר"ח דלא נהגו כן. וכ"פ במקו"ח בחי' או' א' דאין לברך, וכ"פ הר"ז או' ג' מיהו כתבו האחרונים דאם נזדמן אצלו בגד חדש או פרי חדש יברך עליו שהחיינו קודם ברכת ביעור חמץ ולכוין לפטור הבדיקה. כ"כ בן א"ח פ' צו או' ה' ועיין באו' שאח"ז ודו"ק.

י[edit]

י) ואם בירך זמן על הבדיקה י"ל דמברך ארגל זמן דהרגל עיקר ובדיקה טפילה. מש"ז או' ב' ועיין לקמן סי' תרמ"א.

יא[edit]

יא) שם בהגה. יברך כל זמן שלא סיים וכו'. דכ"ז שלא סיים מקרי עדיין עובר לעשייתן. ב"י בשם הכלבו. ט"ז סק"ב. עו"ש או' א'.

יב[edit]

יב) שם בהגה. יברך כ"ז שלא סיים וכו'. ומשמע מכאן דאם כבר סיים כל הבדיקה שוב אין לברך. ומתי מקרי סיום הבדיקה יש חלוקי דעות דלדעת הט"ז ומ"א (וכ"ה דעת ח"א כלל קי"ט או' י"ט) יכול לברך בשעה ה' כששורף את החמץ דאז גמר הבדיקה לדעת הרא"ש אכן סתימות לשון הרב והכלבו משמע קצת דלאחר שסיים הבדיקה בלילה שוב אין לברך כלל וכ"פ הב"ח וכן עיקר ושלא להכניס עצמו בספק ברכה. ח"י או' ו' וכן הסכים א"ר או' ג' אלא שכתב שיש לברך בלא שם ומלכות בשעה ה' וכ"כ ח"י שם מקו"ח בחי' או' ב' ר"ז או' ה' דה"ח או' א' והחמ"מ או ג' כתב שיחזור וישתמש חמץ באיזה חדר שכבר בדק ובהכרח יהיה שיחזור לבדוק ואז יצטרך לברך לכ"ע יעו"ש. ועיין לעיל סי' קנ"ח או' פ"ה.

יג[edit]

יג) שם בהגה. יברך כ"ז שלא סיים וכו'. כתב הפר"ח אעפ"י שסיים הבדיקה כיון שלא ביטל ביטול הלילה מצי לברוכי קודם שיבטל יעו"ש. אמנם מדברי הפו' הנז' באו' הקודם משמע כל שסיים הבדיקה אעפ"י שלא ביטל לא מצי לברך. וכ"כ הזכ"ל סק"ב על דברי הפר"ח הנז' דכיון דהוי מילי דברכות שב וא"ת עדיף ולאחר שסיים הבדיקה שוב אין לברך עוד בשם ומלכות אף שעדיין לא ביטל וכ"כ השו"ג עכ"ד.

יד[edit]

יד) שם בהגה. כ"ז שלא סיים הבדיקה. הא אם סיים לא יברך אפי' תוך כדי דיבור. ער"ה ססי' קנ"ח. חקת הפסח או' ב' וכן העלו האחרונים ביו"ד סי' י"ט סעי' א' לגבי שחיטה דלא כפר"ח יעו"ש בתב"ש או' ב' וכרתי או' ג' וזב"ש או' א'.

טו[edit]

טו) שם. ויזהר שלא ידבר וכו'. ואם שח בדברים שאינם מענין הבדיקה צריך לחזור ולברך כמ"ש סי' קס"ז סעי' ו' יעו"ש. עו"ש או' א' מ"א סק"ג. ח"י או' ז' א"ר או' ה' חמ"מ או' ב' מקו"ח או' ג' ר"ז או' ו' ח"א כלל קי"ט או' י"ט. דה"ח או' ב' וכל שהפסיק אפי' מלה אחת או שענה אמן אחר עצמו הוי כסח וחוזר ומברך. א"א או' ג' וכ"כ לעיל סי' קס"ז או' מ"ד דאפי' בתיבה א' הוי הפסק אמנם בענה אמן כתבנו שם או' ס"א דאיכא פלוגתא בזה וק"ל סב"ל יעו"ש.

טז[edit]

טז) שם. ויזהר שלא ידבר וכו'. דבר פשוט הוא דצריך ליזהר מן הדיבור אפי' בדברים שהם מענין הבדיקה דאין חילוק בזה אלא לענין דיעבד דבדיעבד א"צ לחזור ולברך אם שח בדברים שהם מענין הבדיקה וזה פשוט ומבואר מכמה מקומות והבאה"ט לא דק בלישניה בזה. מאמ"ר או' ג' וכ"כ הר"ז שם. ומיהו אחר שהתחיל לבדוק נראה מדברי האחרונים דאפי' לכתחלה יכול לדבר בדברים שהם מענין הבדיקה וכ"ה משמעות לשון הש"ע. מאמ"ר שם. וכ"כ החמ"מ שם. ועיין לקמן או' ח"י.

יז[edit]

טוב) שם. ויזהר שלא ידבר וכו'. בסי' קס"ז סעי' ו' יש מחלוקת אם בירך הבוצע והפסיקו אח"כ האחרים וה"ה כאן אם בעה"ב מברך וסמכו אחרים על ברכתו תלוי במחלוקת זו. יעו"ש. א"א או' ג'. ועיין בדברינו לשם או' נ"ח ואו' נ"ט שהעלינו להלכה דאם האחרים הפסיקו בדיבור אחר שטעם הבוצע והם עדיין לא טעמו צריכים לחזור ולברך אבל אם הבוצע שח אחר שטעמו אחרים והוא עדיין לא טעם א"צ לחזור ולברך יעו"ש. וה"ה לכאן דאם בעה"ב שח אחר שהתחילו המכוונים לבדוק א"צ לחזור ולברך אבל אם המכוונים שחו אחר שהתחיל הבעה"ב לבדוק צריכים לחזור ולברך.

יח[edit]

חי) שם. וטוב שלא ידבר וכו'. ומיהו צורך בדיקה כגון אם כבה לו הנר להדליק לו או לפתוח לו החדר מותר וכן כל כה"ג. וכ"כ במהרי"ל. עו"ש או' א'. ועיין לעיל או' ט"ז.

יט[edit]

יט) שם. וטוב שלא ידבר וכו'. ומשהתחיל לבדוק לא הוי שיחה הפסק מידי דהוה אישיבת סוכה והמדבר בתוך סעודתו דלא הוי שיחה הפסק להצריך לחזור ולברך. טור. וכתב ברכת אברהם ח"ד סי' קל"ט בהא פליגנא ואמינא הלכה ואין מורין כן דצריך לחזור ולברך כיון דלא נתקיימה הברכה עד שישלים כל הבדיקה. והביאו שכנה"ג בהגה"ט או' ג' וכתב וכ"כ המרדכי בפ"ק דפסחים בשם תשו' הגאונים. אמנם הפר"ח כתב דהרי"ף והרז"ה והר"ן והרשב"א והרא"ש כולהו ס"ל כיון שהתחיל במצוה אעפ"י שהפסיק אח"כ א"צ לחזור ולברך וכתב וכן עיקר יעו"ש. וכ"כ ח"י או' ח' וכתב וכ"ה הסכמת אחרונים ובספק ברכה להקל שומעין יעו"ש וכ"כ הער"ה או' ג' בשם כמה פו' דכל שהתחיל לבדוק לא הוי שיחה הפסק יעו"ש. וכ"כ מ"א סק"ד חק יוסף או' ז' מקו"ח בחי' או' ד' ר"ז או' ז' ח"א כלל קי"ט או' י"ט. דה"ח או' ב' חקת הפסח הנד"מ.

כ[edit]

ך) שם. בדברים אחרים. אפי' בד"ת. ר"ז שם.

כא[edit]

כא) שם. עד שיגמור כל הבדיקה. ל"ד אלא עד שיגמור גם הביטול. וכ"כ הר' מנוח בפ"ג ואחר שהבדיקה והביטול תרוייהו צורך הביעור נינהו צריך ליזהר שלא לשוח עד שישלים הבדיקה והביטול כדי שלא יסיח דעתו מיהו אם שח א"צ לחזור ולברך יעו"ש. חקת הפסח סוף או' ד' וכ"כ מש"ז או' ג' ברכ"י או' ד' בשם השה"ל.

כב[edit]

כב) [סעיף ב'] בברכה אתת יכול לבדוק כמה בתים. ולא הוי הפסק ההליכה מבית לבית כיון דאף אם שח א"צ לברך שנית וע"כ ההליכה לא הוי הפסק. בית הלל לי"ד סי' רפ"ט או' א' ח"י או' ט' ר"ז או' ז' ומשמע דאפי' אם היו הבתים רחוקים זה מזה לא הוי ההליכה הפסק. ומיהו הפר"ח כתב דאם היו הבתים רחוקים הוי ההליכה הפסק וצריך לחזור ולברך והביא ראיה מדין הטלית לעיל סי' ח' סעי' י"ג יעו"ש. וכ"כ ח"א כלל קי"ט או' כ"א. אמנם המאמ"ר או' ד' כתב דמסתמיות דברי הרא"ש והטור נראה דאין חילוק בין אם הבתים רחוקים זה מזה או לא דלעולם א"צ לברך שנית וכן המנהג פשוט לבדוק הבתים והחנויות בברכה א' אעפ"י שהחנות רחוקה מן הבית וכתב על דברי פר"ח הנז' דשאני הכא דחיובא רביע עליה לבדוק כל המקומות ולא גמר מצותו עד שיבדוק כולם יע"ש. וכ"כ חק יוסף או' ח' יעו"ש. ובלא"ה גם בדין הטלית כתבנו שם דיש פלוגתא וא"כ איך יוכל לחזור ולברך אלא יש לכוין בפי' בשעת ברכה גם על מקומות הרחוקות.

כג[edit]

כג) שם. יעמיד מבני ביתו וכו'. וה"ה אחר שאינו מבני ביתו כדאיתא בש"ס דיש מקומות ששוכרין מי שיבדוק ועכ"פ גם הוא יבדוק דמצוה בו יותר מבשלוחו כדאי' רפ"ב דקידושין. מ"א סק"ה. ח"י או' יו"ד, מקו"ח או' ה'.

כד[edit]

כד) שם. יעמיד מבני ביתו וכו'. ולכתחלה טוב לשלוח אנשים וגדולים ובדעבד יוצא אף בנשים וקטנים כי הכל נאמנים על בדיקת חמץ אפי' עבדים. מהרי"ל. ח"י שם. מק"ח או' ו' ר"ז או' יו"ד. ובתשו' הרדב"ז סי' רפ"ט כתב דשפחות שלנו שמתגיירות יש להחמיר ואין לסמוך עליהם על הבדיקה יעו"ש. והביאו כנה"ג סי' תל"ז בהגה"ט. פר"ח שם בסוף הסי' ח"י בסי' זה או' יו"ד. מק"ח או' ו' ועיין עוד מזה לקמן ססי' תל"ז.

כה[edit]

כה) שם. יעמיד מבני ביתו וכו'. כדי שיענו אחריו אמן. ב"ח. ור"ל כדי שיכוין להוציאם בברכתו והם ג"כ יתכוונו לצאת בברכתו ויענו אחריו אמן וכמ"ש לעיל ססי' רי"ג יעי"ש. וכ"כ הר"ז בסי' זה או' ח'. ומיהו בדעבד אף אם לא ענו אמן יצאו ורק שכוונו לצאת כמ"ש שם סעי' ב'.

כו[edit]

כו) שם. בשעה שהוא מברך. ואם בעה"ב אינו בודק כלל אינו יכול לברך להם. וכ"כ רש"ל בחולין סי' ד' יעו"ש. ער"ה או' ד'. מיהו בספרו חקת הפסח סוף או' ו' כתב דגם בעה"ב יכול לברך והשליח יבדוק דשלוחו של אדם כמותו יעו"ש. ועיין פר"ח ססעי' א' מה שמצדד בזה והנה"ש או' ה' השיב עליו ודעתו שאין לברך בעה"ב יעו"ש וע"כ נראה דאם ירצה לברך בעה"ב יש לבדוק מעט בהתחלה אחר הברכה ואח"כ יתן להשליח לבדוק כדי לצאת מפלוגתא.

כז[edit]

כז) שם. על סמך ברכה וכו'. דעשרה שעושין מצוה א' ברכה א' לכולם כמ"ש סי' ח' סעי' ה' ומשמע דאם בעה"ב אינו בודק רק מצוה לאחר לבדוק אותו אחר מברך. מ"א סק"ו. א"ר או' ז' חק יוסף. חקת הפסח שם. מאמ"ר או' ו' נה"ש או' ה' חמ"מ או' ה' מק"ח בחי' או' ר' ר"ז או' ח' ח"א כלל קי"ט או' ך' דה"ח או' ג'.

כח[edit]

כח) שם. על סמך ברכה וכו'. ואם אינם עומדים אצל ברכתו משמע דאינו יכול לשלוח אותם לבדוק וכ"ת ה"נ יברך השליח י"ל כיון דבירך בעה"ב והוא רק חדא מצוה אין לברך שני פעמים. ח"י או' י"א. א"ר שם. מק"ח שם. דה"ח שם. מיהו בדיעבד יכולין לבדוק אעפ"י שלא שמטו הברכה מבעה"ב. ר"ז שם. וכ"כ ח"א שם דאם באמצע הבדיקה נחלש בעה"ב ומצוה לאחר לבדוק אעפ"י שלא היה שם בשעת הברכה א"צ לברך כיון שהכל מצוה א'.

כט[edit]

כט) שם הגה. ונוהגין להניח פתיתי חמץ וכו'. ודוקא נוקשה שלא יפרר. ובמקום משומר בפני תינוקות ועכברים. דרשות מהרי"ל. מט"מ סי' תקנ"ה. מ"א סוף הסי' ח"י או' י"ג ר"ז או' י"א.

ל[edit]

ל) שם בהגה. ונוהגין להניח וכו'. ונכון הדבר להניח פתיתין אלו קטנים פחותין מכזית כדי שלא יצטרך בדיקה אחרת אם יאבד אחד מהן. זר"א ססי' מ"ח. והביאו מחב"ר בסי' זה או' ט' ובסי' תל"ט או' ב' שע"ת או' ז'.

לא[edit]

לא) שם בהגה, ומיהו אם לא נתן לא עיכב וכו'. והראב"ד בס' תמים דעים סי' כ"ט כתב דמנהג זה מעשה נשים הוא. וכ"כ הט"ז סק"ד דלכתחלה ראוי לנהוג שלא להניח דחיישינן שמא יניחנו במקום שלא ימצאנו הבודק יעו"ש. ומיהו מהרי"ו סי' קצ"ג כתב הטעם שמניחין כדי שלא ישכח לבטל למחר משא"כ כשיש לו חמץ נזכר בזמן הביעור לבטל עכ"ל ול"נ טעם המנהג שאם יבדוק ולא ימצא זמן מה יתרשל שוב ויתייאש מן הבדיקה ולא יבדוק עוד היטב לכן מניחין לו פתיתין שעי"ז שימצא חמץ יתן לבו לבדוק היטב אולי ימצא עוד ואין לבטל מנהג ישראל. ח"י או' י"ד. וכ"כ הר"ז או' י"א דכבר נתפשט המנהג להניחן ומנהגו של ישראל תורה הוא עכ"ל. ובתשו' עמק הלכה סי' קכ"ח כתב דלדידן חובה היא להניח פתיתין משום חשש ברכה לבטלה דנוהגין כמ"ש רמ"א לקמן סי' תל"ג דצריך לכבד חדריו קודם בדיקה ושוב אין הבדיקה חיובית יעו"ש. פ"ת. וכ"כ בפע"ח שער כ"א סוף פ"ה בשם האר"י ז"ל דצריך להניח קודם הביעור יו"ד פתיתי חמץ לבערם ולכן שורפין ומבטלין אותה מן העולם נגד יו"ד כתרין דמסאבותא עכ"ל. וכ"כ השל"ה דף קמ"ט ע"א יעו"ש.

לב[edit]

לב) שם בהגה. לא עיכב וכו'. וכ"כ הפר"ח. ברכ"י או' ה'. וכ"כ האחרונים. ובדרשות מהרי"ל כתב דאם לא מצא שום חמץ בבדיקה ישרוף הכלי לכל הפחות כדי לזכור הביעור. והביאו ד"מ או' ב' ולקמן ססי' תמ"ה בהגה. מט"מ סי' תקנ"ה. עו"ש או' ב' והיינו אם הוא כלי עץ וגם בעניין שאין בו משום בל תשחית וע"כ היותר נכון להניח פתיתין אם אפשר כנז' באו' הקודם. ועיין עוד לקמן ססי' תמ"ה,


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון