אור שמח/עבדים/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
יצחק ירנן
מקורי הרמב"ם לרש"ש
קרית ספר
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


אור שמחTriangleArrow-Left.png עבדים TriangleArrow-Left.png ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ז[עריכה]

והכניסה לו אשתו עבדים ושפחות כו':

עיין לחם משנה, ודא ברור דהספק לא הוי רק בנכסי צאן ברזל ששמאתן בכתובה והבעל קיבל כל אחריותו בזה ספק למ"ד הדין עמה כו' אבל בנכסי מלוג ממה נפשך אם תאמר דכיון דהגוף שלה לא איכפת מה שהפירות שלו ודאי לא יצאו לחירות, ואם תאמר דכיון שהפירות של בעל הוי כמכורין לחוצה לארץ, הא הקנין הזה הוי בעל כרחו דאשה דזכי בנכסי מלוג שלה רק רבנן תקנו דליקני בעל ותו דהיתרא תקנו ליה רבנן דאיסורא לא תקנו רבנן וכמו דאמר פרק השואל גבי בעל בנכסי אשתו מי מעל יעו"ש, ולא זכי בעל להפירות ולא כתב רבינו דמועיל כאן תפיסה שתפוס בעצמו ויצא לחירות דאין תפיסה מועיל בספק קנסא דרבנן, ורק בעו"ג שמפקיעו ממצות ועוד שירדה בו בפרך פסק דמהני תפיסה כמש"כ המגדול עוז, משא"כ כאן דספק אם מכרו לישראל בחו"ל ודוק:

יז[עריכה]

עבד שהשיאו רבו בת חורין וכו':

הנה שיטת רבינו בכל הלכה זו שעכשיו מגלה דעתו שמפקיע השעבוד מעליו, וצ"ל הא דאמר בגמרא לא עביד איסורא היינו שכיון דאינו רק מעוכב גט שחרור איסורו קל לענין ב"ח וכמו שפסק רבינו שאינו אוכל בתרומה, ודלא כרש"י שפירש שזה הוראה ששחררו מקודם. אולם חילק רבינו בין קריאה בספר תורה להוציא הציבור דשם אם רבו א"ל קרא בתורה יצא לחירות, אבל בתלמוד תורה אף אם למדו לא יצא לחירות, והא דאמר דקטן נאמן להעיד שיצא מבה"ס היינו דלא חיישינן שמא עביד רבו מה שאסור, וכן משמע מדברי הלכות שם. אולם בגמרא שם לפי הגירסא שלפנינו מוכח דשוה זה לקרא בספר וצ"ע בזה:

כ[עריכה]

ישראל שתקף (ב)עו"ג קטן או מצא תינוק עו"ג כו':

מפורש הוא בירושלמי פרק הערל הלכה א' בן איש אי את מוהלו בע"כ, ר' יוחנן בעי הא בן קטן את מוהלו בע"כ ואפילו כבנו של ארכינוס, ר' חזקיה בשם ר' בא הא כיני מצא תינוק מושלך הטבילו לשם עבד הרי את מוהלו לשום עבד הטבילו לשום בן חורין את מוהלו לשום בן חורין כו', ולכן פירש רבינו או במצא תינוק מושלך או בתקף עו"ג קטן שבידו לתקוף בו ומסור בידו לעבוד בו לכן יכול לטובלו לשם גר אבל מי שאינו תחת ידו כבנו של ארכינוס אינו מוהלו ומטבילו בלא דעת האב, ובמקום אחר הארכתי דהוי טבילה קודם מילה ואנן קיי"ל דאינו גר עד שימול ואח"כ יטבול, לכן שינה רבינו לשון הירושלמי, ויעוין לחם משנה ודוק:

כא[עריכה]

קנו עצמן כו':

פירוש ולא מועיל מה שרבו יתקפם במים דכיון דרבו עדיין עו"ג הוא לא קני לגופיה ע"י טבילה ודוק:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.