משנה למלך/עבדים/ח

משנה למלך ‏ עבדים ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ד

לפיכך אם תפס העבד כו'. כתוב בהשגות אין בקנסות תפיסה. ועיין מה שכתב הראב"ד ז"ל לעיל פ"ב מהלכות גניבה דין י"ב ודו"ק:

י

עבד שברח מח"ל לארץ אין מחזירין אותו כו'. בפרשת כי תצא פסוק לא תסגיר עבד אל אדוניו פירש"י כתרגומו עבד עממין ופי' הרא"ם שהוא ישראל הנמכר לעכו"ם. ויש לדקדק דמנא ליה דבישראל הנמכר לעכו"ם מיירי אימא דבעבד כנעני מיירי שהוזהרנו שלא נחזירהו לאדוניו לעבוד ע"ז וכמו שפירש הרמב"ן ז"ל. וכ"ת דמה שהכריחו להרא"ם לומר דבעבד ישראל מיירי הוא משום דאי בעבד כנעני מעם אביו מיבעי ליה וכמו שדחה ר' אחי ברבי יאשיה בפ' השולח (דף מ"ה) פירוש זה משום האי קושיא ומשום הכי פירש הרא"ם דבעבד ישראל מיירי כי היכי דלא ליפלוג התרגום עם ר' אחי בר' יאשיה. הא ליתא דע"כ אית לן למימר דר' אחי ס"ל דאי אפשר לאוקומי האי קרא בעבד ישראל הנמכר לעכו"ם דאלת"ה מנא ליה דעבד ישראל שברח מח"ל לא"י שלא נחזירהו לאדוניו אימא דקרא לא מיירי אלא בעבד ישראל הנמכר לעכו"ם ומפשט השמועה שם נראה דע"כ לא מוקי ר' אחי האי קרא בעבד שברח מח"ל לא"י אלא משום דלא משכח גוונא אחרינא לאוקומי האי קרא ואם איתא דס"ל דאפשר לאוקומי האי קרא בעבד ישראל הנמכר לעכו"ם מנא ליה דקרא אתא לעבד שברח מח"ל לא"י ואדרבה נראה מדלא צדד חלוקה זו ודחאה כמו שצדד חלוקות אחרות ודחאם משמע דס"ל דחלוקה זו אין צורך לצדדה ולדחותה מפני שהיא מבוטלת מעצמה. ואפשר לומר דהרא"ם ס"ל דרש"י הבין פירושו כדברי התרגום ממ"ש רש"י אחר זה דבר אחר אפילו עבד כנעני של ישראל ואם איתא דבחלוקה קמייתא מיירי בעבד כנעני לא הול"ל אלא אפילו עבד של ישראל שהיא החלוקה המחודשת ומ"מ אין זה מספיק וסוף סוף תיקשי לרש"י מנא ליה האי פירושא בדברי התרגום. עוד כתב הרא"ם שם וזהו ששנינו בספרי לא תסגיר עבד אל אדוניו מכאן אמרו המוכר עבדו לעכו"ם או לח"ל יצא לחירות ע"כ לא ידעתי לאיזו סיבה הביא זה הספרי דאי להכריח פירושו של רש"י ולומר דאי אמרת בשלמא דקרא מיירי בעבד כנעני שברח מח"ל לא"י אתי שפיר מה שהוכיחו בספרי מהאי קרא דהמוכר עבדו לעכו"ם או בח"ל יצא לחירות דמק"ו דעבד כנעני שברח מח"ל לא"י נפקא אלא אי אמרת דבעבד ישראל מיירי מנא לן דהמוכר עבדו לעכו"ם או לח"ל שיצא לחירות אי משום הא לא היה לו להביא אלא מסקנא דר' אחי בר' יאשיה בפרק השולח שהכריח דקרא לא איירי אלא בעבד שברח מחוצה לארץ לא"י והביאוהו כל הפוסקים לפסק הלכה:

יג

המפקיר עבדו יצא לחירות. נ"ב עבד שהיה יוצא ליהרג ונמצאו עדים זוממין ר' יוחנן אמר זכה בעצמו ירושלמי פ' חלק. ונראה דמדין הפקר נגעו בה דומה למה שכתב רבינו ס"פ י"א מהלכות נזקי ממון יעויין שם:

סליקו להו הלכות עבדים

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף