שיחה:ערך/סברא: הבדלים בין גרסאות בדף
< שיחה:ערך
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(למצולות ים התורה) |
|||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
:::ברכות הנהנין זו טענה חזקה. אבל האמת שהסוגיא שם צריכה פירוש גם בלי זה, כי הרי יש שם ענינים בברכות הנהנין הנלמדים מפסוקים ממש (ולא רק בהו"א), ובכל זאת קיי"ל דברכת המזון בלבד דאורייתא (לא עיינתי בפני יהושע בזה, מדבר על סתימת רוב הפוסקים בנושא), איך נסביר את זה? [[משתמש:נועם|נועם]] ([[שיחת משתמש:נועם|שיחה]]) 18:13, 25 במאי 2021 (IDT) | :::ברכות הנהנין זו טענה חזקה. אבל האמת שהסוגיא שם צריכה פירוש גם בלי זה, כי הרי יש שם ענינים בברכות הנהנין הנלמדים מפסוקים ממש (ולא רק בהו"א), ובכל זאת קיי"ל דברכת המזון בלבד דאורייתא (לא עיינתי בפני יהושע בזה, מדבר על סתימת רוב הפוסקים בנושא), איך נסביר את זה? [[משתמש:נועם|נועם]] ([[שיחת משתמש:נועם|שיחה]]) 18:13, 25 במאי 2021 (IDT) | ||
::::לא זוכר כרגע מה העניינים המדוברים, אבל סומך עליך... [[משתמש:מצולות ים|מצולות ים]] ([[שיחת משתמש:מצולות ים|שיחה]]) 18:51, 25 במאי 2021 (IDT) | ::::לא זוכר כרגע מה העניינים המדוברים, אבל סומך עליך... [[משתמש:מצולות ים|מצולות ים]] ([[שיחת משתמש:מצולות ים|שיחה]]) 18:51, 25 במאי 2021 (IDT) | ||
:::::עיין ריש פרק כיצד מברכין על הפירות. (ולענין הפסוקים, הם כנראה אסמכתא). | |||
:::::קיצור התשובה היא, שיש שלשה סוגי "דרבנן". שני סוגים כולם מכירים, גזירות ומצוות. גזירות היינו תקנות לצורך סייגים כמו מוקצה וכיו"ב, ומצוות היינו מצוות שנתווספו ע"י חז"ל כמו קריאת מגילה והדלקת נר חנוכה. אבל יש עוד סוג שלישי, ונמצא זעיר שם זעיר שם (ובזה נכנס "ברכות הנהנין"). והוא דברים שהלב והשכל מחייבם, ולא הוצרכה תורה לכתבם, וכולם קיימום מתוך הבנה ורגש פשוט, ולא העלו על דעתם לעשות אחרת. ועקב ירידת הדורות במשך הזמנים, ראו חז"ל שמזלזלים בזה, והוצרכו לקבעם כחיוב דרבנן (חיוב דאורייתא אי אפשר, כיון שסוף סוף לא נכתב בתורה). עד כאן על קצה המזלג... [[משתמש:נועם|נועם]] ([[שיחת משתמש:נועם|שיחה]]) 19:11, 25 במאי 2021 (IDT) | |||
גרסה אחרונה מ־19:11, 25 במאי 2021
למה לי קרא, סברא הוא[עריכה]
מצולות ים, גמרא היא, למה לי קרא?! 213.137.64.102 03:20, 20 בינואר 2021 (IST)
- אני רק מביא מקורות מסתבר שהפני יהושע מסביר את זה. מצולות ים (שיחה) 01:41, 21 בינואר 2021 (IST)
- אבהיר את דברי, לא צריך להביא ראיה מהנימוק"י, כשזו גמרא ערוכה. גם הפנ"י כותב שזה פשוט בכל הש"ס. --213.137.64.110 15:01, 21 בינואר 2021 (IST)
- ראה הערת שוליים שהוספתי מהצל"ח, אני לא טוען שהצל"ח סובר שכל סברא היא מדרבנן אבל כנראה שלא כל סברא תוקפה מדאורייתא. מצולות ים (שיחה) 00:14, 22 בינואר 2021 (IST)
- ייש"כ. מדוע אדום לקישוריך? 213.137.64.110 02:30, 22 בינואר 2021 (IST)
- מה כוונתך אדום? אם כוונתך למילה "ראה" זה בגלל שזה מקשר לדף משתמש:213.137.64.102 שזה אתה... אבל דף זה לא קיים (אולי תרשם כעורך מן המנין ותקל המלאכה?). מצולות ים (שיחה) 02:36, 22 בינואר 2021 (IST)
- התכוונתי לקישורים בערך. --213.137.64.110 14:33, 24 בינואר 2021 (IST)
- מצולות ים, סתם לידיעתך, תיוגים לא נשלחים למשתמשים לא רשומים, כך שאין סיבה לתייג אותם. עמיאל - שיחה 14:55, 24 בינואר 2021 (IST)
- הם אדומים כי עדיין לא נמצא העורך שיתנדב להקלידם. עמיאל, תודה, לא ידעתי. מצולות ים (שיחה) 17:37, 24 בינואר 2021 (IST)
- שיתקיים בכם להכחי"ל לאוהבי יש, ו"אוצר"ותיהם אמלא. --213.137.64.102 02:31, 25 בינואר 2021 (IST)
- הם אדומים כי עדיין לא נמצא העורך שיתנדב להקלידם. עמיאל, תודה, לא ידעתי. מצולות ים (שיחה) 17:37, 24 בינואר 2021 (IST)
- מצולות ים, סתם לידיעתך, תיוגים לא נשלחים למשתמשים לא רשומים, כך שאין סיבה לתייג אותם. עמיאל - שיחה 14:55, 24 בינואר 2021 (IST)
- התכוונתי לקישורים בערך. --213.137.64.110 14:33, 24 בינואר 2021 (IST)
- מה כוונתך אדום? אם כוונתך למילה "ראה" זה בגלל שזה מקשר לדף משתמש:213.137.64.102 שזה אתה... אבל דף זה לא קיים (אולי תרשם כעורך מן המנין ותקל המלאכה?). מצולות ים (שיחה) 02:36, 22 בינואר 2021 (IST)
- ייש"כ. מדוע אדום לקישוריך? 213.137.64.110 02:30, 22 בינואר 2021 (IST)
- ראה הערת שוליים שהוספתי מהצל"ח, אני לא טוען שהצל"ח סובר שכל סברא היא מדרבנן אבל כנראה שלא כל סברא תוקפה מדאורייתא. מצולות ים (שיחה) 00:14, 22 בינואר 2021 (IST)
- אבהיר את דברי, לא צריך להביא ראיה מהנימוק"י, כשזו גמרא ערוכה. גם הפנ"י כותב שזה פשוט בכל הש"ס. --213.137.64.110 15:01, 21 בינואר 2021 (IST)
המקומות בהם מופיע מפורש בגמרא[עריכה]
נועם, שינית מ"שני מקומות" ל"כמה מקומות". האם ידוע לך על מקומות נוספים שהגמרא אכן מציינת לכך במפורש? מצולות ים (שיחה) 20:06, 18 במאי 2021 (IDT)
- עיין בערך "יהרג ואל יעבור" (בשפיכות דמים) שאנו עוסקים בעריכתו עכשיו, ומסתמא יש עוד מקומות, לא עיינתי כעת. נועם (שיחה) 20:08, 18 במאי 2021 (IDT)
- בעצם, לכשתתבונן, אינך צריך ראיה לזה. כי בכל מקום ששאלו בגמרא "מאי טעמא" [על דין דאורייתא] וענו תשובה מסברא (ולא מפסוקים), מבואר ש"סברא דאורייתא". נועם (שיחה) 17:56, 25 במאי 2021 (IDT)
- תוכן הערך עסק בדברי הגמרא סברא הוא למה לי קרא שזה נוסח שלא נמצא בהרבה מקומות. למעשה השארתי כמו הנוסח שלך כיון שיש לדוגמה גמרא בפסחים (כא:) לא צריך קרא סברא הוא שזה כמעט אותו נוסח. מה שאתה טוען שתמיד כשהגמרא שואלת מאי טעמא על דין דאורייתא ומשיבה מסברא מוכח מכך שסברא דאורייתא היא, הרי שומה עליך ליישב את מה שאנו יודעים שברכות הנהנין עם מדרבנן עם דברי הגמרא הלומדת כן מסברא וכמו שהוציא הפני יהושע מכך שברכות הנהנין דאורייתא. מצולות ים (שיחה) 18:03, 25 במאי 2021 (IDT)
- ברכות הנהנין זו טענה חזקה. אבל האמת שהסוגיא שם צריכה פירוש גם בלי זה, כי הרי יש שם ענינים בברכות הנהנין הנלמדים מפסוקים ממש (ולא רק בהו"א), ובכל זאת קיי"ל דברכת המזון בלבד דאורייתא (לא עיינתי בפני יהושע בזה, מדבר על סתימת רוב הפוסקים בנושא), איך נסביר את זה? נועם (שיחה) 18:13, 25 במאי 2021 (IDT)
- לא זוכר כרגע מה העניינים המדוברים, אבל סומך עליך... מצולות ים (שיחה) 18:51, 25 במאי 2021 (IDT)
- עיין ריש פרק כיצד מברכין על הפירות. (ולענין הפסוקים, הם כנראה אסמכתא).
- קיצור התשובה היא, שיש שלשה סוגי "דרבנן". שני סוגים כולם מכירים, גזירות ומצוות. גזירות היינו תקנות לצורך סייגים כמו מוקצה וכיו"ב, ומצוות היינו מצוות שנתווספו ע"י חז"ל כמו קריאת מגילה והדלקת נר חנוכה. אבל יש עוד סוג שלישי, ונמצא זעיר שם זעיר שם (ובזה נכנס "ברכות הנהנין"). והוא דברים שהלב והשכל מחייבם, ולא הוצרכה תורה לכתבם, וכולם קיימום מתוך הבנה ורגש פשוט, ולא העלו על דעתם לעשות אחרת. ועקב ירידת הדורות במשך הזמנים, ראו חז"ל שמזלזלים בזה, והוצרכו לקבעם כחיוב דרבנן (חיוב דאורייתא אי אפשר, כיון שסוף סוף לא נכתב בתורה). עד כאן על קצה המזלג... נועם (שיחה) 19:11, 25 במאי 2021 (IDT)
- לא זוכר כרגע מה העניינים המדוברים, אבל סומך עליך... מצולות ים (שיחה) 18:51, 25 במאי 2021 (IDT)
- ברכות הנהנין זו טענה חזקה. אבל האמת שהסוגיא שם צריכה פירוש גם בלי זה, כי הרי יש שם ענינים בברכות הנהנין הנלמדים מפסוקים ממש (ולא רק בהו"א), ובכל זאת קיי"ל דברכת המזון בלבד דאורייתא (לא עיינתי בפני יהושע בזה, מדבר על סתימת רוב הפוסקים בנושא), איך נסביר את זה? נועם (שיחה) 18:13, 25 במאי 2021 (IDT)
- תוכן הערך עסק בדברי הגמרא סברא הוא למה לי קרא שזה נוסח שלא נמצא בהרבה מקומות. למעשה השארתי כמו הנוסח שלך כיון שיש לדוגמה גמרא בפסחים (כא:) לא צריך קרא סברא הוא שזה כמעט אותו נוסח. מה שאתה טוען שתמיד כשהגמרא שואלת מאי טעמא על דין דאורייתא ומשיבה מסברא מוכח מכך שסברא דאורייתא היא, הרי שומה עליך ליישב את מה שאנו יודעים שברכות הנהנין עם מדרבנן עם דברי הגמרא הלומדת כן מסברא וכמו שהוציא הפני יהושע מכך שברכות הנהנין דאורייתא. מצולות ים (שיחה) 18:03, 25 במאי 2021 (IDT)