רש"י/ברכות/יא/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
'''יוצר אור ובורא חשך | '''יוצר אור ובורא חשך (עושה שלום ובורא רע).''' לקמיה מפרש אידך מאי היא דאילו ברכה דישתבח אינה מן המנין שהיא לאחרי פסוקי דזמרה כמו ברכת הלל ואומרים אותה קודם זמן קריאת שמע אם ירצו: | ||
'''כדכתיב קאמרי'.''' כתיב בקרא יוצר אור ובורא חשך עושה שלום ובורא רע: | '''כדכתיב קאמרי'.''' כתיב בקרא יוצר אור ובורא חשך עושה שלום ובורא רע: | ||
| שורה 12: | שורה 9: | ||
'''מדרש.''' הוא קרוב למקרא כגון מכילתא וספרא וספרי שהם מדרשי מקראות: | '''מדרש.''' הוא קרוב למקרא כגון מכילתא וספרא וספרי שהם מדרשי מקראות: | ||
'''לגמרא אין צריך לברך.''' אפילו קודם אהבה רבה קאמר והכי מוכח מילתא בפרק שני: | '''לגמרא אין צריך לברך.''' אפילו קודם אהבה רבה קאמר והכי מוכח מילתא בפסח שני{{הערה|[צ"ל בפרק שני [[בבלי/ברכות/יד/ב|דף יד:]]]. מסורת הש"ס.}}: | ||
'''אף לגמרא צריך לברך.''' שהוא עיקר התורה שממנו הוראה יוצאה. גמרא היינו סברת טעמי משנה ותירוצי משניות הסותרות זו את זו וחסורי מחסרא: | '''אף לגמרא צריך לברך.''' שהוא עיקר התורה שממנו הוראה יוצאה. גמרא היינו סברת טעמי משנה ותירוצי משניות הסותרות זו את זו וחסורי מחסרא: | ||
| שורה 22: | שורה 19: | ||
'''הערב נא ה' אלהינו.''' יערבו עלינו לעסוק בהם מאהבה: | '''הערב נא ה' אלהינו.''' יערבו עלינו לעסוק בהם מאהבה: | ||
'''ברוך אתה ה' המלמד תורה לעמו ישראל.''' גרסינן. ולא גרסינן למדני חקיך שאין זו ברכה והודאה על שעבר אלא לשון בקשה ודוד כי אמרה {{ממ| | '''ברוך אתה ה' המלמד תורה לעמו ישראל.''' גרסינן. ולא גרסינן למדני חקיך שאין זו ברכה והודאה על שעבר אלא לשון בקשה ודוד כי אמרה {{ממ|ב[[תנ"ך/תהלים/קיט#|תהלים קיט]]}} לא לשם ברכה אמרה אלא בלשון בקשה. והכי קאמר ה' שאתה ברוך למדני חקיך: | ||
'''וזו היא מעולה שבברכות.''' התורה לפי שיש בה הודאה למקום וקילוס לתורה ולישראל: | '''וזו היא מעולה שבברכות.''' התורה לפי שיש בה הודאה למקום וקילוס לתורה ולישראל: | ||
| שורה 28: | שורה 25: | ||
'''תנן התם.''' במסכת תמיד: | '''תנן התם.''' במסכת תמיד: | ||
'''אמר להם הממונה.''' והוא סגן הכהנים כדאי' ביומא היינו סגן היינו ממונה {{ממ| | '''אמר להם הממונה.''' והוא סגן הכהנים כדאי' ביומא היינו סגן היינו ממונה {{ממ|ב[[רש"י/יומא/טו/ב|פירש"י שם טו:]]}}: | ||
'''ברכו ברכה אחת.''' לקמן מפרש מאי היא ומן הברכות שלפני ק"ש היא דהתם מסדר לכוליה סדר עבודת השחר וקאמר דלאחר שסדרו האברים ע"ג הכבש ומלחום ירדו ובאו להם ללשכת הגזית לקרות את שמע והדר תני אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת והם ברכו וקראו עשרת הדברות: | '''ברכו ברכה אחת.''' לקמן מפרש מאי היא ומן הברכות שלפני ק"ש היא דהתם מסדר לכוליה סדר עבודת השחר וקאמר דלאחר שסדרו האברים ע"ג הכבש ומלחום ירדו ובאו להם ללשכת הגזית לקרות את שמע והדר תני אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת והם ברכו וקראו עשרת הדברות: | ||
| שורה 36: | שורה 33: | ||
'''ועבודה.''' בשביל העבודה שעשו היו מברכין אחריה רצה ה' אלהינו עבודת עמך ישראל ואשי ישראל ותפלתם תקבל ברצון ברוך המקבל עבודת עמו ישראל ברצון. אי נמי שאותך לבדך ביראה נעבוד: | '''ועבודה.''' בשביל העבודה שעשו היו מברכין אחריה רצה ה' אלהינו עבודת עמך ישראל ואשי ישראל ותפלתם תקבל ברצון ברוך המקבל עבודת עמו ישראל ברצון. אי נמי שאותך לבדך ביראה נעבוד: | ||
'''וברכת כהנים.''' לברך את העם ובשאר תפלה לא היה להם פנאי ואף זמן קריאת שמע לא הגיע כדאמר במסכת יומא {{ממ| | '''וברכת כהנים.''' לברך את העם ובשאר תפלה לא היה להם פנאי ואף זמן קריאת שמע לא הגיע כדאמר במסכת יומא {{ממ|[[בבלי/יומא/לז/ב|ד' לז ע"ב]]}} הקורא את שמע עם אנשי משמר ועם אנשי מעמד לא יצא לפי שאנשי משמר מקדימין וכו': | ||
''' מוסיפין ברכה אחת.''' לקמיה מפרש לה: | ''' מוסיפין ברכה אחת.''' לקמיה מפרש לה: | ||
'''למשמר היוצא.''' שהמשמרות מתחלפות ביום השבת כדאמרינן במסכת סוכה {{ממ| | '''למשמר היוצא.''' שהמשמרות מתחלפות ביום השבת כדאמרינן במסכת סוכה {{ממ|[[בבלי/סוכה/נו/ב|ד' נו:]]}} משמר היוצא עושה תמיד של שחר ומוספין ומשמר הנכנס עושה תמיד של בין הערבים ובזיכין: | ||
'''מאי ברכה אחת.''' דקתני רישא איזו מן הברכות הוא אומר: | '''מאי ברכה אחת.''' דקתני רישא איזו מן הברכות הוא אומר: | ||
| שורה 51: | שורה 48: | ||
'''אי אמרת בשלמא יוצר אור הוו אמרי.''' ולא אהבה רבה ואע"ג דמטא ליה זמנא שאף בלילה ראוי לומר כל שכן דכיון דאמרי יוצר אור ודאי מטיא זמנה ואפ"ה לא אמרי אלא יוצר אור ותו לא אמרי לה היינו דקאמר שמע מינה ברכות אין מעכבות זו את זו: | '''אי אמרת בשלמא יוצר אור הוו אמרי.''' ולא אהבה רבה ואע"ג דמטא ליה זמנא שאף בלילה ראוי לומר כל שכן דכיון דאמרי יוצר אור ודאי מטיא זמנה ואפ"ה לא אמרי אלא יוצר אור ותו לא אמרי לה היינו דקאמר שמע מינה ברכות אין מעכבות זו את זו: | ||
{{שומר דף בבלי|אלא}} | |||
{{שולי הגליון}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה מ־14:33, 27 בינואר 2020
יוצר אור ובורא חשך (עושה שלום ובורא רע). לקמיה מפרש אידך מאי היא דאילו ברכה דישתבח אינה מן המנין שהיא לאחרי פסוקי דזמרה כמו ברכת הלל ואומרים אותה קודם זמן קריאת שמע אם ירצו:
כדכתיב קאמרי'. כתיב בקרא יוצר אור ובורא חשך עושה שלום ובורא רע:
שכבר נפטר באהבה רבה. שיש בה מעין ברכת התורה ותן בלבנו ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך ותלמדם חקי רצונך:
מדרש. הוא קרוב למקרא כגון מכילתא וספרא וספרי שהם מדרשי מקראות:
לגמרא אין צריך לברך. אפילו קודם אהבה רבה קאמר והכי מוכח מילתא בפסח שני[1]:
אף לגמרא צריך לברך. שהוא עיקר התורה שממנו הוראה יוצאה. גמרא היינו סברת טעמי משנה ותירוצי משניות הסותרות זו את זו וחסורי מחסרא:
ומברך. ברכת התורה:
ור' יוחנן מסיים בה הכי. דבעי פתיחה בברוך וחתימה בברוך:
הערב נא ה' אלהינו. יערבו עלינו לעסוק בהם מאהבה:
ברוך אתה ה' המלמד תורה לעמו ישראל. גרסינן. ולא גרסינן למדני חקיך שאין זו ברכה והודאה על שעבר אלא לשון בקשה ודוד כי אמרה (בתהלים קיט) לא לשם ברכה אמרה אלא בלשון בקשה. והכי קאמר ה' שאתה ברוך למדני חקיך:
וזו היא מעולה שבברכות. התורה לפי שיש בה הודאה למקום וקילוס לתורה ולישראל:
תנן התם. במסכת תמיד:
אמר להם הממונה. והוא סגן הכהנים כדאי' ביומא היינו סגן היינו ממונה (בפירש"י שם טו:):
ברכו ברכה אחת. לקמן מפרש מאי היא ומן הברכות שלפני ק"ש היא דהתם מסדר לכוליה סדר עבודת השחר וקאמר דלאחר שסדרו האברים ע"ג הכבש ומלחום ירדו ובאו להם ללשכת הגזית לקרות את שמע והדר תני אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת והם ברכו וקראו עשרת הדברות:
וברכו את העם. עם העם:
ועבודה. בשביל העבודה שעשו היו מברכין אחריה רצה ה' אלהינו עבודת עמך ישראל ואשי ישראל ותפלתם תקבל ברצון ברוך המקבל עבודת עמו ישראל ברצון. אי נמי שאותך לבדך ביראה נעבוד:
וברכת כהנים. לברך את העם ובשאר תפלה לא היה להם פנאי ואף זמן קריאת שמע לא הגיע כדאמר במסכת יומא (ד' לז ע"ב) הקורא את שמע עם אנשי משמר ועם אנשי מעמד לא יצא לפי שאנשי משמר מקדימין וכו':
מוסיפין ברכה אחת. לקמיה מפרש לה:
למשמר היוצא. שהמשמרות מתחלפות ביום השבת כדאמרינן במסכת סוכה (ד' נו:) משמר היוצא עושה תמיד של שחר ומוספין ומשמר הנכנס עושה תמיד של בין הערבים ובזיכין:
מאי ברכה אחת. דקתני רישא איזו מן הברכות הוא אומר:
לאו בפירוש אתמר. לא שמע מפי ר"ל שאמ' בפירוש מאי ברכה אחת יוצר אור:
זאת אומרת. דקתני ברכו ברכה אחת:
ברכות אין מעכבות זו את זו. בירך את האחת ולא בירך את השניה נפקא מיהא ידי חובתו בההיא שבירך ואין חברתה מעכבת לומר שאין זו מועלת בלא זו. ומהכא שמע ר' זריקא דס"ל לר"ל דהך ברכה אחת יוצר אור היא:
אי אמרת בשלמא יוצר אור הוו אמרי. ולא אהבה רבה ואע"ג דמטא ליה זמנא שאף בלילה ראוי לומר כל שכן דכיון דאמרי יוצר אור ודאי מטיא זמנה ואפ"ה לא אמרי אלא יוצר אור ותו לא אמרי לה היינו דקאמר שמע מינה ברכות אין מעכבות זו את זו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |