פרישה/אורח חיים/תרמח

פרישה אורח חיים תרמח

סימן תרמח

א

(א) להעביר בו מחט. ואין להקשות כיון דמעבירה נקרא מפולש דלא נקרא מפולש עד שינקב לפחות עד חדרי הזרע כמ"ש בסמוך. והראייה דאפילו נסדק לאורכו כשר והיינו טעמא משום דהדר לברייתו וק"ל:

ב

(ב) ואם הוא בב' או בג' מקומות. ז"ל כ"מ פ"ח דלולב, מעולם הוקשה לי בין בגמרא בין בפוסקים, השתא שנים פסול שלש מיבעיא, ולא מצאתי לשום מחבר בזה דבר, וצ"ע. עכ"ל. ויש ליישב ולומר דלהראב"ד דס"ל דבעינן שיתפזר הנימור ברובו א"כ נקט רבותא דאפי' בג' צריך שיהא ברובו ואע"ג דלא ניכר רובו מ"מ ה"ק ב' וג' שווין ודין א' להן וכמו שבב' מקומות פשיטא ליה לסברתו דבעינן שיעמדו ברובו ה"ה בג'. ולרי"ץ גאות ר"ל איפכא דנקט ג' לאשמעינן שכמו שאם הוא מנומר בג' מקומות מסתברא דאפילו בחד צד מפסלו לו, ה"נ ב' מקומות וק"ל:

ג

(ג) וכשר כמו פרוץ כעומד. כצ"ל. וע"ל סי' שס"א וע"ל סי' תר"ל דמבואר שם דגבי סוכה כשר אפי' פרוץ מרובה על העומד כדין פרוץ כעומד ולעיל גבי שפודין בסי' תרל"א שכתב רבינו שאם הניח בין פסול לפסול סכך כשר כמו פסול דפסול, שאני התם כמו שדייק רבינו טעמא שא"א לצמצם שימלא כל האויר מסכך כשר ולכן הוי פסול מרובה שהאויר מצטרף בהן דפסול וכן צל וחמה ששווים למעלה שכתב רבינו ריש סי' תרל"א דפסול היינו משום דחמה הנכנסת בחור קטן, למטה היא מרובה כו', דבסכך בשוים למטה כשר כמ"ש רבינו ריש סי' תרל"א היינו דבששוים למטה אז הצל מרובה ודאי למעלה כמ"ש דקי"ל דלעולם החמה הנכנסת בחור מרובה מהחור וק"ל:

ד

(ד) כל הפסולין שפוסלין ברובן מחצה כו' נמי פסול. והא דפרוץ כעומד מותר אפשר דשאני התם דמחיצות שבת דרבנן א"נ התם כך אמרה תורה למשה לא תפרוץ רובא:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף