קרבן העדה/כתובות/י/א

קרבן העדה כתובות י א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' מי שהי'. יורשי הראשונה. אם מתו נשיו אחריו עד שלא הספיקו לגבות:

נשא הראשונה ומתה. בחייו:

נשא שנייה ומת הוא. ויורשי הראשונה באין ותובעין כתובת בנין דכרין או רוצים לחלוק ירושת אביהם:

שנייה ויורשיה קודמין. שהיא בעלת חוב אבל הראשונים באים לירש אביהן דהא בכתובת בנין דכרין כתוב אינון יהויין ירתין לפיכך פורעין את החוב תחלה ומה שנשאר ירשו אע"פ שלא נשאר דינר דפריעת כתובה ראשונה כירושה דמי ולא מיעקרא ירושה דאורייתא:

גמ' מתני'. דתנן הראשונה קודמת לשנייה היינו לענין גביית כתובה אבל לענין מזונות ששניהם אינן רוצות לגבות כתובתן אלא ליזון מנכסי בעלן שניהן שוות ואין בזה דין קדימה:

כתובה וקבורה. צרכי קבורת הבעל וכתובה ובשאין שם כדי שניהן מי קודם:

כתובה ומלוה בעדים מי קודם. מי אמרינן דכתובת אשה קודם משום חינא או דלמא בעל חוב קודם שלא תנעול דלת:

כתובה ופרנסת בנות. דהיינו עישור נכסים מי קודם ואיירי בשכבר היו ראויין להנשא קודם שנשא אשה זו התובעת כתובתה:

ופשיט מ"ד גובין פרנסה מן המשועבדין. פלוגתא דר"ח ור' יוחנן לעיל פ' מציאת האשה ובגיטין פ' הנזקין:

לא אמר. במתני' אלא נשא הראשונה ומתה שנייה ויורשיה קודמין:

כבעל חוב היא. והראשונה קודמת:

וכתב לה כתובה על כתובתה. דכתב לה הכי וצביתי ואוסיפת לה הך אקמייתא דאל"כ אינה גובה אלא אחת כדתנן לעיל ס"פ הכותב:

קודמין ליורשי הראשונה. בכתובת' השנייה וכ"ה בתוספתא:

ה"ג אמר בן ננס אם מתה אחת בחייו ואחת במותו יכולין יורשי הראשונה לומר ליורשי השניה אם כבע"ח אתם טלו את שלכם וצאו ואנו נטול השאר בכתובת בנין דכרין:

קפצה וכו'. משעה שמת הבעל בחיי השניה קפצה נחלת בנין דכרין מלפני בני הראשונה והכל הוא כירושה אף לבני השנייה:

בשיש שם יתר דינר נחלקו. בן ננס סובר בשיש שם מותר דינר אפי' מתה אחת בחייו ואחת במותו וש להן ליורשי הראשונה כתובת בנין דכרין ור"ע סובר לית להן כתובת בנין דכרין:

ה"ג אף בן ננס יודה לר"ע דבני השנייה קפצה עליהן ירושת התורה ונוטלין כתובת אמן וחוזרין וחולקין בשוה:

הך דלא תניתא פליגא. בדבר שלא שנינו פלוגתא אתה עושה פלוגתא:

אלא בשאין שם יתר דינר נחלקו. דבן ננס סובר כיון דאין [בני] השנייה באים לגבות בתורת בנין דכרין לא בעינן מותר דינר דאין לך נחלה דאורייתא יפה מזו ששניהם פורעים חוב אביהם הלכך טלו אותה וצאו ואנו נטול השאר בכתובת בנין דכרין ור"ע סובר לאו כשאר חוב דמי כיון דאינהו גופייהו שקלי והן מקבלין ולא פורעין נמצא שאין כאן נחלה דאורייתא ואין כתובת בנין דכרין דרבנן איתקן לעקור נחלה דאורייתא:

ה"ג אבל אם יש שם יתר דינר אף ר"ע יודה לבן ננס. שאלו ואלו נוטלין כתובת אמן או חולקין בשוה:

והחוב ממעט וכו'. החוב שהמוריש חייב לאחרים לפעמים ממעט שלא יהא שם מותר דינר אע"ג שיש שם בשעת מיתה מותר דינר ולפעמים החוב שאחרים חייבים לו מרבה שיהא כאלו שם מותר אע"פ שלא היה שם בשעת מיתה:

היך עבידא. היכי דמי:

היה שם שדה. שמכר ועתידה לחזור ליורשים ביובל חשבינן גם האי שדה לירושה ואם יש ע"י שדה זו מותר דינר גובין כתובת בנין דכרין ואם הוא בהיפך שהניח שדה שקנאה ועתידה לחזור ביובל לא חשבינן להך שדה בכלל הירושה ואם אין שם מותר דינר מלבד השדה הזו אין להן כתובת בנין דכרין:

ה"ג רואין אותו כאלו כבר חזר:

ה"ג קידש רחל וכנס ללאה וחזר וכנסה לרחל. מבעיא ליה איזו כתובה מהן נגבית ראשונה מי אמרינן כתובת רחל קודמת שנתארסה ראשונה א"ד כתובת לאה קודמת שנישאת קודם רחל:

ע"ד דרבנן וכו'. דלעיל ר"פ אע"פ פליגא רבנן וראב"ע דתנן נתארמלה או נתגרשה בין מן האירוסין בין מן הנישואין גובה את הכל ראב"ע אומר מן הנישואין גובה את הכל מן האירוסין בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה שלא כתב לה אלא ע"מ לכנסה מעתה לרבנן רחל קודמת שמשעת אירוסין כבר זכתה בה ולראב"ע לאה קודמת שכניסתה היתה קודם כניסת רחל:

ופריך אימר אף ר"א מודה. הכא שרחל קודמת כיון שחזר וכנסה חל שיעבודה משעת אירוסין:

מיכן ולבא. כלומר משעת הלואה ולהבא:

ימים שבינתיים. אותן נכסים שמכר בתוך י"ב חדש ולא שילם לו אחר י"ב חדש לאו דברי הכל היא אלא פלוגתא דר"מ ורבנן:

תפלוגתא. פליגי בה ר"מ ורבנן ונראה דקאי אהא דתניא ישראל שהלוה לעכו"ם על חמצו לאחר הפסח אינו עובר משום ר"מ אמרו עובר דת"ק סובר ב"ח מכאן ולהבא הוא גובה ור"מ סובר למפרע הוא גובה הלכך לרבנן לא נתחייבו הנכסים אלא בשטר ובשטר מפורש שלא ישתעבדו אלא לאחר י"ב חדש ור"מ דסובר למפרע הוא גובה משעת נתינת הכסף נשתעבדו לו הנכסים וה"נ אע"ג דלראב"ע אינה גובה מן האירוסין מ"מ משתעבדת הכתובה מזמן האירוסין ואי אמרי' למפרע הוא גובה זו שנתארסה ראשונה קודמת לזו שנתארסה ונישאת אחריה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף