גליוני הש"ס על הירושלמי/כתובות/י/א

גליוני הש"ס על הירושלמי כתובות י א

פרק י' ה"א (מ"ד א') ימים שבנתיים כו', נ"ב פי' דזה קאי אדלעיל שאמר לו אם לא החזרתי מיכן עד י"ב חודש יהיו כל נכסי משועבדים לך דאם לא החזיר משתעבדים הנכסים למפרע (ומ"ש לעיל "מיכן ולבא" הוא ט"ס וצ"ל "למפרע" וכ"כ גם הפני משה דמשתעבדים למפרע ובבבא השני' הוא דצ"ל "לא נשתעבדו אלא מיכן ולבא" ותיבות "לאחר י"ב חודש" הם ג"כ ט"ס] וע"ז אמר דימים שבנתיים אם המלוה אוכל הפירות תלוי בפלוגתא דר"מ ורבנן דלר"מ דבשטר נתחייבו הנכסים היינו דאחריות לאו טעות סופר וכל השיעבוד רק ע"י שמפרש השיעבוד בשטר וכיון שפירש ואמר אם לא החזרתי כו' א"כ אין השיעבוד חל רק ע"י שעוברים י"ב חודש ואינו מחזיר אז חל למפרע וע"כ אם יאכל המלוה הפירות אזי על מה שאינו בעולם עוד לא שייך לומר תיגלי מילתא למפרע שהיו שלו וכמתבאר כן מרש"י חולין ע' א' עש"ה ד"ה לא מחתך ומשליך עש"ה וכן מתבאר מירושלמי תרומות פ"ד ה"ב לגי' הגר"א ז"ל ע"ש ברידב"ז ד"ה ר"א בשם ר"ה ועמש"ש בגליון ד"ה נשרפה וע"כ הלוה אוכל הפירות ואם אכלם המלוה צריך לשלם מה שאכל ומשא"כ לרבנן דהשיעבוד מאיליו ע"י הכסף וא"צ לפרש השיעבוד וא"כ מה שמפרש אם לא החזרתי כו' מועיל רק לעניין שאם החזיר מתבטל השיעבוד למפרע אבל אם אין מחזיר אז א"צ כלל לתיגלי מילתא למפרע וע"כ אם אכל המלוה הפירות ואח"כ לא החזיר תוך י"ב חודש שפיר אכל המלוה את שלו וא"צ לשלם ודו"ק:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף