שיירי קרבן/כתובות/י/א

שיירי קרבן כתובות י א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מי שהיה. כתובה וקבורה מי קודם. וקשה הא תניא בתוספתא דמכילתין פ"ט מי שמת והניח נכסים ומטלטלין ויצתה עליו כתובת אשה ובעל חוב כל הקודם בהם זכה והוא נקבר מן הצדקה וי"ל דלא איתניי' בי ר"ח ור"א ולא פשיט מינה. מיהו קשה דלקמן ר"פ אלמנה פריך מינה לרב. גם המרדכי פ' נערה והריב"ש סי' ק"ד פסקו להך תוספתא ולא הזכירו להירושלמי כלל. ונראה דבעיין היא בכתובת בנין דכרין וקבורה. ועמ"ש בסמוך ועיין בא"ע סי' קי"ח ובח"מ סי' ק"ז:

כתובה ומלוה בעדים מי קודם. וקשה הא לעיל פ' הכותב גרסינן אר"י בשם ר"י אין נפרעין מנכסי יתומים וכו' וי"א אף לכתובת אשה ומסיק הטעם משום חינא שיהו הכל קופצין עליה לישאנה ש"מ דמקילין טפי לאשה מבעל חוב דהא לב"ח אין פורעין מנכסי יתומים ולא חיישינן לנעילת דלת א"כ ה"נ ראוי שיותן לאשה. והא דגרסי' בבבלי פ' הכותב דף פ"ו אמר אמימר האי מאן דאיכא עליה כתובה אשה וב"ח וכו' וליכא אלא חד ארעא ולא חזיא אלא לחד לבע"ח יהבינן לאשה לא יהבינן מ"ע יותר ממה שהאיש וכו'. היינו דהבבלי מפרש משום חינא היינו שימצאו האנשים חן בעיני הנשים ויהיו נישואות להם שלא תדאגנה להפסיד כתובתן וכדפירש"י שם דף פ"ד ע"א. הרי דאמימר פליג אמ"ד משום חינא אבל בירושלמי דמפורש שלטובת הנשים איתקן א"כ מ"ש הכא מהתם. מיהו ממ"ש תוס' בדף פ"ד בד"ה לכתובת וכו' דאיך לדמות תקנת חכמים פעמים שתיקנו לטובת האשה משום חינא ופעמים שאמרו יותר ממה שהאיש וכו' וגרעו כחה ע"ש ניחא גם כאן שאין לדמות גזירת חכמים. אך קשה א"כ מאי קשיא להו לתוס' בדף פ"ו בד"ה לאשה וכו' ע"ש ואפשר דעדיפא מיניה קמתרצו. ונראה דמיבעיא ליה בכתובת בנין דכרין ומלוה בעדים מי קודם וצ"ע:

כתובה ופרנסת בניו מי קודם. וקשה מי איכא למ"ד שיהא עשור נכסי קודם לב"ח א"כ אף כתובת אשה כיוצא בו. ואף שפירשתי בקונט' שאיירי שהיו ראויין וכו' מ"מ אין ספק דאף בכה"ג ב"ח קודם וה"ה כתובת אשה. וא"ל דבפרנסה ממש מיבעיא ליה הא נמי פשיטא דכתובת אשה קודמת דהא אפי' מזונות האלמנה קודמת למזונות הבנות כ"ש כתובה. וע"ק הא תניא בתוספתא דפרקין האשה והבנות שתיהן שוות וי"ל דאף זו בכתובת בניך דכרין איירי וקמבעיא ליה אם היא קודמת לעישור נכסי. וכ"כ הר"ן בפ' מציאת האשה דבכתובת בנין דכרין איירי ומשום דשויה רבנן כירושה. ותוספתא נראה דאיירי לענין מזונות האשה והבנות שוין:

אבל אם יש יתר דינר וכו'. בקונט' הגהתי כפום פשטא דשמעתתא. והיא אוקימתא דרבה בבבלי בפרקין. ומסיק שם הלכתא אחת בחייו ואחת במותו יש להך כב"ד וכתובה נעשית מותר לחברחה וכ"פ הרי"ף והרא"ש והרמב"ם ובש"ע. וראיתי למהרש"ך בתשו' ח"א סוף סי' ק"ן שכתב אך אמנם צריך שישומו ב"ד הנכסים ויראו אם יש אחר גביית ב' כתובות מותר דינר לקיים בו נחלה דאורייתא שאם אין מותר דינר איך לבן לאה זכות מכח כחובות בנין דכרין דמיעקרא נחלה דאורייתא ע"כ ותימא הא מעשה כי הוה באחת בחייו ואחת במותו כמבואר שם בשאלה וחשובה ואין צריך מותר דינר דכתיבה נעשה מותר לחברתה ואף שכתב הר"ן בפירקין דאיכא מ"ד דנהי דכתובה נעשה מותר לחברתה בעינן שיהו שם נכסים כדי ב' כתובות אבל ליטול מקצת לא תיקנו. ויש בזה תירוץ על מקצת הקושיא אך הא מסיק הר"ן ואין זה כלום וכמ"ש הרשב"א וכ"כ כל הפוסקים. מיהו הרא"ש חולק וע"ש. וצ"ע:

היה שם שדה וכו'. קצת קשה דהא מ"מ שוה השדה למוכרה עד היובל וה"ל מותר דינר ולת"ק דמתני' לא בעינן שיהא המותר במקרקע דוקא וי"ל דמודו רבנך לר"ש דבעינן מקרקע שתי כתובות ועי' בהרא"ש:

תפלוגתא דר"מ ורבנן. בקונטרס פירשתי אהי קאי. אך קשה דבבבלי פרק ב' דפסחים מסיק הש"ס דלא פליגי ר"מ ורבנן בהך פלוגתא אי למפרע הוא גובה או מכאן ולהבא הוא גובה ע"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף