קרבן העדה/כתובות/י/ב

קרבן העדה כתובות י ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' והיתומין מבקשין כתובת אמן. שכתובת אמן מרובה משל חברתה ואומרים בניה כתובת בנין דכרין נטול וכן אתם והשאר נחלוק חולקין בשוה. כשאר כל ירושות לפי הגולגולת ואין נוטלין כתובת בנין דכרין:

ואם אמרו. היתומים בני הכתובה הגדולה:

הרי אנו מעלין על נכסי אבינו. מעלין דמיהן לקבלם עלינו ביוקר כדי שיהיה שם מותר דינר ויטלו כתובת אמן:

גמ' הדא הוא דאמר רבי אימי. לכך תקנו כתובת בנין דכרין כדי שיתן אדם נדוניא לבתו בעין יפה שלא יאמר שמא תמות בחיי הבעל ויירשנה הבעל אבל עכשיו שתקנו שבני בתו חוזרין ויורשין אותה אינו מקפיד על כך:

ופריך מעתה. אי הכי אפי' אין שם יתר דינר יטלו כתובת אמן:

את מבטל דבריהן וכו'. דאם אין שם יתר דינר נמצא שנוטל כל הירושה בתורת כתובת בנין דכרין ונעקרה ירושה דאורייתא משא"כ אם יש יתר דינר מתקיימת ירושה דאורייתא בהך דינר:

מת אחד מן האחין. היורשין כתובת בנין דיכרין לאחר מיתת אביהן:

כולהן חולקין בשוה. כל האחין אפי' שלא מאותה האם יורשין חלקו:

לכן צריכא. לא נצרכה לאשמועינן אלא שלא חלקו עדיין אפ"ה כולן חולקין בשוה:

ה"ג שלא תאמר יעשה כמי שאין כאן ותירשנו אחיו. וה"פ סלקא דעתך אמינא כיון שמת קודם החלוקה הרי זה כמי שאינו כאן ויירשו שאר אחיו כל כתובת אמן קא משמע לן משעת מיתת אביהן כבר זכה כל אחד בחלקו ויורשין כל האחין חלקו אבל בשכבר חלקו לא איצטרך לאשמועינן דפשיטא הוא שזה כשאר נכסיו שכל אחין מן האב שוין בהן:

היה שם בכור נוטל פי שנים בין האחים. מיבעיא ליה הא דקאמר הבכור נוטל פי שנים היינו היורשין כתובת בנין דכרין נוטל פי שנים אף על גב דתנן בפ' יש נוחלין אין הבכור נוטל פי שנים בנכסי האם שאני כתובת בנין דכרין כיון דירתון תנן במתני' דפ' נערה דינה כירושה מן האב ונוטל פי שנים או פי שנים בכל האחים אם הי' הבכור שלא מאותה האשה אע"ג דאינו נוטל עמהן מכתובת אמן מ"מ לא יוגרע חלקו בשביל כך ונוטל בשאר נכסים עד כדי כפילות חלקם בכתובת אמן במה שנטלו משאר נכסים:

כולהון חולקות בשוה. דאין הבנות יורשות כתובות אמן דבנין דכרין תנן:

ה"ג בשוה מאימתי וכו':

מאימתי שמין להן. אמתני' קאי דתנן אלא שמין את הנכסים בב"ד מאימתי שמין אותן משעת מיתה או משעה שבאין לגבות ונפקא מיניה שהיו מרובין ונתמעטו או מועטין ונתרבו:

בסוף. משעת הגביי':

ה"ג לכן צריכה בשלא חלקו אלמא משעה ראשונה שמין להן. וה"פ לא אתם אמרתם בשם רבכון רבי מנא דאם מת אחד מן האחין עד שלא חלקו כולן חולקין בשוה ש"מ דמשעת מיתה זכה בחלקו ש"מ משעת מיתה שמין:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף