טעמא דקרא/שמות/כו

טעמא דקרא שמות כו

ט

וכפלת את היריעה הששית אל מול פני האהל. לפ"מ דאי' בתרגום יונתן דה' יריעות נגד ה' חומשין וו' יריעות נגד ו' סדרי משנה י"ל דלכך כפל היריעה הששית על האהל לרמז דחלק מסדר טהרות אין נוהג אלא בפני הבית [ואע"ג דגם קדשים אינו אלא בפני הבית הא אמרי' העוסק בתורת קרבנות כאילו הקריב נמצא נוהג בזה"ז כדפירש"י בב"מ קי"ד ע"ב].

טז

עשר אמות אורך הקרש. וברש"י, למדנו גבהו של משכן עשר אמות. לפ"מ דאיתא בשבת צ"ב א' דמשה רבינו גבהו עשר אמות יל"ע היאך נכנס למשכן שהיה כגבהו ממש. ונראה דחקק גומא בקרקעית המשכן והלך בו ואין בזה איסור כלל.

כח

והבריח התיכון וגו'. בדעת זקנים מבעה"ת הביאו בשם מדרש שהבריח התיכון הי' מהמקל של יעק"א שעבר בו את הירדן. וצ"ע הא דבר שנשתמש בו הדיוט אסור לגבוה ושמא לא נשתמש בו רק מה שנבקע הירדן על ידו כדפירש"י בפ' וישלח ממדרש וזה לא מיקרי השתמשות כיון שהי' ע"י נס וצ"ע. ונראה דמדרש זה חולק על מה דאיתא בילקוט פ' חוקת בפ' קח את המטה בשם ילמדנו דהמקל של יעקב הוא הי' המטה של משה וכ"ה בספר הישר פ' שמות דהרי איתא במכילתא בשלח (פ' והכית בצור) דהמטה של משה הי' של סנפרינון וכאן כתיב בהדיא ועשית חמשה בריחים עצי שטים ועוד אם הי' הבריח התיכון במשכן איך הוציאו משה אח"כ להכות בו את האבן וע"כ דפליגי והמדרש הנ"ל ס"ל כדאי' בתרגום יונתן דהבריח התיכון נעשה מהאשל שנטע א"א בבאר שבע וצ"ל דהאשל הזה הי' מעצי שטים.

לב

על ארבעה עמודי שטים מצופים זהב. גבי פרוכת כתיב על ארבעה עמודי שטים מצופים זהב וגבי מסך כתיב (בפסוק ל"ז) חמשה עמודי שטים וצפית אותם זהב, ויל"פ ע"פ המשנה בעדיות פ"ח שבהיכל בונים מבחוץ ובעזרות מבפנים שלא יכנסו בפנים שלא לצורך כדפירש"י במגילה י' א' [ואפשר שהק"ק כבר נתקדש בהעמדת הקרשים עי' זבחים ס' א'], ולכן גבי פרוכת היו מוכרחים לצפות את העמודים זהב לפני שהקימו את העמודים ותלו הפרוכת שאח"כ אסור ליכנס למקום הק"ק ולכן כתיב על עמודים מצופים אבל גבי מסך שמותר ליכנס שם לצורך היו קודם מעמידין את העמודים ואח"כ וצפית אותם זהב שזה קל יותר. ואע"ג דשם הקפידו גם על ההיכל י"ל דהיינו מדרבנן אבל התורה לא הקפידה רק על הק"ק שגם הכה"ג אין נכנס לה אלא א' בשנה.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות)