קרית ספר/שבת/ח

קרית ספר ‏ שבת ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

החורש אין לו שיעור אלא בכל שהוא חייב דכוותא גבי משכן שכן ראוי לקלח אחד של סמנין. המנכש בעיקרי האילנות והמקרסם עשבים והמזרד השריגים כדי ליפות את הקרקע הן תולדות חורש ובכל שהוא חייב. וכן משוה פני השדה ומשוה גומות שיעורו בכל שהוא.

ב

הזורע כל שהוא חייב כחורש שכן ראוי לקלח אחד של סמנין. הזומר את האילן כדי שיצמח הוי אב מלאכה מעין זורע אבל משקה צמחין ואילנות בשבת היא תולדת זורע וחייב בכל שהוא. וכן השורה חטין וגו'.

ג

הקוצר כגרוגרת חייב שיעור גרוגרת להוצאת שבת בכלל שיעורין דהוו הלכתא למשה מסיני ורמיזי בקרא דכתיב ארץ חטה וגומר ותאנה שהיא גרוגרת להוצאת שבת במידי דמיכל כתאנה והכא נמי קוצר דמסתמא הוא לאכילה הוי שיעוריה כגרוגרת. ותולש תולדה דקוצר וכל עוקר דבר מגידולו הוי תולדה דקוצר שהוא עקירת הדבר ממקום גדולו כמו בסממני המשכן. ותולש מעציץ שאינו נקוב לא מקרי מקום גדולו עד שיהא נקוב בכדי שורש קטן. כל זרע שקצירתו מצמחתו ומגדלתו כגון אספסתא וסלקא הקוצרו בשגגה חייב שני חטאות אחד משום קוצר ואחד משום נוטע וכן הזומר וצריך לעצים. וקשיא לי טובא אכל הני דאמר דחייב במעשה אחד משום כך וכך חטאת אפילו בהעלם אחת דלא לחייב אלא חדא דהא אכמה מלאכות מעין מלאכה אחת ואתולדות דידיה לא מחייב אלא חדא וניחא לי בחביתא וחלתא דכל הנהו חייבי היו כל חד וחד באנפיה נפשיה עד דאשתלים חביתא או חלתא כדפרש"י ז"ל. ובירושלמי נמי אמרן הדין דשחק תימה כד מיפריך ברישייא חייב משום דש כד מבחר בקלופיתא משום בורר כד שחיק במדוכתא משום טוחן כד יהיב משקין משום דש גמר מלאכתה משום מכה בפטיש וגווני טובא דמייתי התם דאכל חדא וחדא מיחייב באנפיה נפשה ולא אשמועינן חידושא אלא דיש מעשה דאינו נגמר עד שהוא חייב כמה חטאות כדאמר. אבל אכתי קשיא לי כהאי גוונא דקטל אספסתא דלא הוי אלא חד מלאכה ולא קמוסיף מידי בקצירת אספסתא דצמח מקצירת חטין בזמנן דאמאי חייב שתים ונראה דכיון דמלאכת מחשבת אסרה תורה והאי מיכוון נמי לצמח בקצירתו זאת מיחייב מה שאין כן בעושה אב ותולדותיו דלא מיכוין אלא למלאכה אחת. אי נמי בהאי קצירה אית בה שינוי מעשה מקצירה דעלמא דקפיד אמעשה הקצירה למעבדה בגוונה דתצמח ולהכי חשיב בתרי מלאכות וחייב אתרוייהו והכי נמי בכל מאי דאיתמר עליה עובר משום שנים כי האי גוונא. גבשושית שעלו בה עשבים והגביה מעל הארץ על גבי יתדות חייב משום תולש דהויא תולדה דקוצר ואם היתה על גבי יתדות והניחה על הארץ חייב משום זורע. תאנים שיבשו באיביהן התולש מהן בשבת חייב מגו דלענין טומאה הוו כעקורין.

ה

תולש עולשין ומזרד זרדין לאכילה שיעורו כגרוגרת ואם לבהמה שיעורו כמלא פי גדי ולהסקה שיעורו לבשל ביצה שהוא גרוגרת מביצה ושיעור גרוגרות כבר נאמר שהוא הלכה למשה מסיני בכלל שיעורין חציצין ומחיצין ושאר השיעורים כל מידי למאי דחזי הוי שיעור מלאכתו והוצאתו דהכי נמי במשכן לא היו מוציאים אלא מאי דחזי למלאכתו. ומעמר נמי הוי כשיעורין הללו. ומקצץ דבילה לעיגול הוי תולדת מעמר וחייב והדש כגרוגרת חייב ואין דישה אלא בגידולי קרקע כדישה דמשכן. ומפרק תולדת דש וחולב נמי הוי תולדת דש מפני שהוא מפרק. וחובל בחי שיש לו עור חייב משום מפרק והוא דצריך לדם כחולב אבל נתכוון להזיק בלבד פטור שהוא מקלקל ולא הוי מלאכת מחשבת כדאמרינן לעיל. ואינו חייב עד שיהא בדם או בחלב גרוגרת דהוי מידי דמיכל. ואם חבל דרך נקמה הוי מתקן לגבי חמתו ואע"פ שאינו צריך לדם חייב ואף ע"ג דקלקל לגביה חבריה מדאיצטריך קרא למשריה מילה מכלל דשאר חובל דמתקן במידי חייב. שמנה שרצים יש להן עורות לענין שבת כבהמה כחיה ועוף אבל שאר שקצים ורמשי' אין להם עור לפיכך החובל בהן פטור דלא הוי מפרק במין שאין להם עור ואחד חובל דם ויצא או נצרר ולא יצא חייב דכיון דנצרר הדם הא הוי מפרק. הסוחט את הפירות דהיינו זתים וענבים חייב מן התורה דאורחייהו בדריכה מה שא"כ בשאר פירות להוציא מימיהן חייב משום מפרק ואינו חייב עד שיהא במשקין שסחט כגרוגרת. ומותר לסחוט אשכול של ענבים לתוך האוכל דלא הוי מפרק כיון שהוא אוכל מאוכל אבל סוחט אפילו ענבים לכלי שאין בו אוכל הרי זה דורך וחייב. והחולב לתוך האוכל או יונק פטור ואינו חייב עד שיחליב לתוך כלי.

יא

זורה ובורר שיעורן כגרוגרת ומחבץ הוי תולדת בורר ובורר שמרים מתוך משקין הוי תולדת בורר או מרקד שזורה בורר ומרקד דומין עניניהן ולא נמנו בשלשה אלא משום דהוו כולהו במשכן. בורר אוכל מתוך פיסולת או שבורר מין אוכל שאין רוצה לאכול ממין אחר שרוצה אם בנפה וכברה חייב דהוי דרך ברירה בכך ובורר פיסולת מתוך אוכל אפילו ביד חייב ובורר תורמוסין מתוך פיסולת שלהן חייב דהוו כבורר פיסולת מתוך אוכל ואפילו בורר אוכל מתוך פיסולת בידו חייב אם להניחו לאחר זמן אפילו לבו ביום דנעשת כבורר לאוצר והוי ליה דרך ברירה ובשני מיני אוכלין נמי אם ברר בשחרית לבין הערבים אפילו ביד חייב דדרך ברירה בכך. המשמר אי זה משקה במשמרת שלו כגרוגרת חייב ומסננין יין או מים צלולין קצת עד שיצלו ביותר בכפיפה ובסודרין וחרדל שלשו מערב שבת ממחה ושותה ויין מגתו נותן לתוך הסודרין שעדין לא נפרשו השמרים מן היין.

טו

הטוחן דהוי מידי דמאכל שיעורו כגרוגרת וכל שוחק תבלין וסמנין במכתשת הרי זה טוחן וחייב. המחתך ירק תלוש הוי תולדת טוחן וכן הנוסר עצים ליהנות בנסורת או שף לשון מתכת חייב משישוף כל שהוא דחזי למידי אבל מחתך עצים בעינן כדי לבשל כגרוגרת.

טז

הלש כגרוגרת המגבל עפר הוי תולדת לש ושיעורו כדי לעשות פי כור של צורפי זהב כשיעור מוציא דחזי למידי. ואין גיבול באפר ולא בחול הגס ולא במורסן וכיוצא בהן והנותן זרע שומשמין או זרע פשתן וכיוצא בהן במים חייב משום לש שהן מתערבים ונתלין זה בזה ושיעורן נמי כגרוגרת:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.