קרית ספר/שבת/ז

קרית ספר ‏ שבת ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מלאכות שחייבים עליהם סקילה וכרת במזיד או קרבן חטאת בשגגה מהן אבות ומהן תולדות. ומנין כל אבות מלאכות ארבעים חסר אחד ותניא רבי אומר דברים הדברים אלה הדברים אילו ל"ט מלאכות שנאמרו למשה בסיני פי' דגבי שבת בפרשת ויקהל כתיב אלה הדברים אשר צוה וגו' דברים משמע תרי ה"א מרבת חד הא תלת אלא בגימטריא תלתין ושש עם הדברים ל"ט. ואלו הם: החרישה הזריעה והקצירה והעימור והדישה והזרייה והברירה והטחינה וההרקדה והלישה והאפיה והגזיזה הליבון והניפוץ והצביעה והטויה ועשיית הנירין והנסכת המסכה והאריגה והבציעה והקשירה וההתרה והתפירה והקריעה והבנין והסתירה והכאה בפטיש והצידה והשחיטה וההפשטה וההעבדה ומחיקת העור וחתוכו והכתיבה והמחיקה והשרטוט וההעברה והכיבוי וההוצאה מרשות לרשות. ומנא לן דהני ל"ט הן דנאסרו בשבת דאמר רבי חנינא בר חמא כנגד עבודות המשכן שכל אלו המלאכות המנויות במשנה היו צריכים למשכן ופרשת שבת נסמכה לפרשת מלאכת המשכן ללמוד הימנה ותניא כוותיה אין חייבים אלא על מלאכה שכיוצא בה היתה במשכן הם זרעו ואתם לא תזרעו וגו'. וכל שהו מענין אלו הל"ט מלאכות נקראים אבות כמוהם דמה לי חורש מה לי חופר או עושה חריץ כולן חפירה בקרקע וענין אחד הוא. וכן זורע זרעים או נוטע אילנות או מבריך או מרכיב או זומר כל אלו אב אחד הן שכל אחד מהן לצמח דבר הוא מתכווין. ועל דרך זו שאר האבות כל שהוא מעניינם הוא כמוהם ואם כן כלם בכלל ל"ט מלאכות הרמוזות בכתוב הן. ונמנו אלו הל"ט משום דהוו במשכן דסמיך ליה לשבת. חורש וזורע וגו' עד אחד עשר מלאכות שבפת כולהו הוו בסממנין של צבע תכלת וארגמן ותולעת שני בר מאופה דלא הוי במשכן אלא מבשל ומשום סדרה דפת נקטיה. ושלש עשרה מלאכות שבצמר מגזיזה עד קריעה כולהו הוו במשכן. מגוזז עד מיסך שייך בצמר של מלאכת המשכן. וממיסך עד קושר ומתיר שייך ביריעות קושר ומתיר שכן צדי חלזון לצבוע התכלת למלאכת המשכן קושרין ומתירין פעמים קושרים את המכמורות ופעמים מתירים אותם. והתפירה ביריעות והקשירה נמי שכן יריעה שנפל בה דרנא שהוא תולעת שמנקב נקב קטן ועגול צריך לקרוע למעלה ולמטה את הנקב שלא תהא התפירה קמטי' קמטי' והיינו קורע על מנת לתפור. הבנין והסתירה הוו במשכן כדאמר בירושלמי שהיו נותנים קרשים על גבי אדנים ולא לשעה היתה אמר רבי יוסא מכיון שהיו חונים ונוסעים ע"פ הדיבר כמי שהיא לעולם והסותר ובלבד לצורך כמו במשכן. הצידה וכלל מלאכת העור נוהגת בתחשים למשכן בעורותיה. ושחיטה במשכן הוה נטילת נשמה באלים מאדמים ותחש וחלזון. וכתיבה ומחיקה הוו נמי במשכן שהיו רושמין על קרשי המשכן לידע אי זה בן זוגו וכותב אות בזו ואות בזו ומחיקה פעמים שטעה ומוחקו על מנת לחזור לכתוב. והשרטוט היא בעורות המשכן כמו שדרך הרצענין כשהוא בא לחתוך משרטט תחלה ואח"כ מעביר הסכין דרך השרטוט וכן בעורות המשכן כשחתכום. ההבערה והכיבוי באש שתחת הדוד של סמנין. והמכה בפטיש היינו מכוש אחרון שמכה על הכלי בשעת גמר מלאכה והכי הוה בגמר מלאכה דכלים דמשכן. וההוצאה מרשות לרשות הוא במשכן דכתיב ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש ויכלא העם מהביא משה היכא הוה יתיב במחנה לויה שהיא ר"ה שהכל מצויין אצל משה רבינו וקאמר לישראל לא תפיקו ותיתו מרשות היחיד שהיא אהליכם לרשות הרבים שהיא מחנה לויה וממאי דבשבת קאי דילמא בחול קאי גמר העברה העברה כתיב הכא ויעבירו קול וכתיב ביום הכיפורים והעברת שופר תרועה וגו' מה להלן ביום אסור אף כאן ביום אסור.

ה

התולדה היא המלאכה הדומה לאב ואינה מענין האב. כיצד המחתך הירק מעט מעט לבשלו היא כמו טוחן שמחלק דבר אחד לגופים הרבה. וכן שף לשון מתכת ליקח מעפרו היא תולדת טחינה. וכן הלוקח חלב ונתן בו קיבה לחבצו חייב משום בורר שמפריש הקום מן החלב. ואם גבנו חייב משום בונה שכל מקבץ חלק אל חלק ודבק הכל עד שיעשו גוף אחד דומה לבנין. וכן לכל מלאכה ומלאכה מאלו האבות יש להן תולדות על דרך זו דתניא רבי יוסא אומר ועשה מאחת מהנה הנה אבות מהנה תולדות ומגוף המלאכה הנעשית בשבת תדע מעין אי זה אב היא ותולדת אי זה אב היא דבכולהו איכא תולדות כדאמר בירושלמי בר מהושטה והכי דייק קרא הנה שהן הל"ט מלאכות מהנה שהן תולדות הנה משמע דבכולהו איכא תולדה ושהוא דומה לאב.

ז

אחד העושה אב מאבות מלאכות או תולדה מן התולדות במזיד חייב כרת ואם באו עדים בהתראה נסקל כדילפינן לעיל בלא תעשה כל מלאכה. וחייב על התולדה נמי חטאת כדילפינן הנה מהנה לומר שחייב חטאת אתולדה. וכל שחייב עליו חטאת בשוגג חייב כרת במזיד. ומה הפרש בין אבות ותולדות אין הפרש כי אם לענין קרבן שהעושה בשוגג אם עשה אבות הרבה בהעלם אחת דזדון שבת ושגגת מלאכות חייב חטאת על כל אב ואב ואם עשה אב ותולדותיו בהעלם אחת אינו חייב אלא חטאת אחד גופי מלאכות שמתחלקין לחטאת ואע"פ שבהעלם אחת הן נפקא לן דכתיב מחלליה מות יומת התורה ריבתה מיתות הרבה על חילול אחד ואם אינו ענין למזיד דכתיב כל העושה מלאכה יומת דמשמע דאחד מלאכה לחוד יומת תנהו ענין לשוגג ומאי יומת בממון לאפושי קרבנות והיינו בהעלם אחת דמלאכו' דאלו בשתי העלמות פשיטא דחייב דכל שחייבים עליו כרת במזיד דהיינו על כל מלאכה ומלאכה חייבים עליו קרבן חטאת בשוגג כדילפינן מתורה אחת יהיה לעושה בשגגה וכתיב וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה וכתיב והנפש אשר תעשה ביד רמה הוקשו קרבנות של שגגות של כל עבירות לשל ע"ז מה של ע"ז קרבן שלו אינו אלא על עבירה גמורה שחייבים על זדונה כרת דסמיך ליה והנפש אשר תעשה וגו' ונכרתה אף כל התורה כולה אין מביאין חטאת אלא על דבר שזדונו כרת ורבי נתן מפיק לחלוק מלאכות דכתיב לא תבערו אש בכל מושבותיכם ולמה נאמר הא כתיב לא תעשה כל מלאכה והבערה בכלל היתה אלא לפי שנאמר ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו' אלה הדברים וגו' ששת ימים דברים הדברים אלה הדברים אלו ל"ט מלאכות שנאמר למשה בסיני יכול עשאם כולם בהעלם אחת אינו חייב אלא חטאת אחד ת"ל בחריש ובקציר תשבות דחייב שתים מדלא כתיב בחריש וקציר ועדין אני אומר על חרישה וקצירה חייב שתים ועל כולן אינו חייב אלא אחד דבחדא מלאכה כיילינהו ובדבר היוצא מן הכלל לא ללמד על עצמו וגו' לא דיינינן ליה דהוה ליה כלל בלא תעשה ופרט עשה אי נמי הוו חריש וקציר שני כתובים הבאים כאחד ואין מלמדין דהוה ליה למכתב חד תלמוד לומר לא תבערו אש הבערה בכלל היתה ולמה יצתה להקיש אליה ולומר לך מה הבערה שהיא אב מלאכה וחייבין עליה בפני עצמה אף כל שהיא אב מלאכה חייבים עליה בפני עצמה והיינו אפילו בהעלם אחת כדאמר ובמלאכות דאב ותולדות דידיה או אבות מעין מלאכה לא מחייב בהעלם אחת אלא אחת דלא חלקם הכתוב לחטאת אלא למלאכות חלוקות זו מזו כמו שתי אבות או שתי תולדות משתי אבות אבל אב ותולדותיו וכל שהוא מעין המלאכה חדא היא ולא מחייב אלא חטאת אחד בהעלם אחת דכולן מאב אחד הן אי נמי משום דלא הויא אלא שגגת מלאכה אחת:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.