מנחת שי/במדבר/יא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־15:32, 21 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מנחת שי במדבר יא


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

והאספסף. האל"ף נחה והוא חד מן מ"ח מלין דנסבין אל"ף במצעות תיבותא ולא קריא וסימן נמסר במס' גדולה ריש יחזקאל וכן כתב הרמ"ה ז"ל מלא אל"ף ולא קריא וחסר וא"ו:

ח[עריכה | עריכת קוד מקור]

שטו. כתוב בס' פתח דברי דף כ' שהוא מלרע על דרך הזרות כמו וסרו הצפרדעים כי שמו אותי בבור וכ"כ האפודי בפ' י"ו. וספר רב פעלים גם בספר ספרדי קדמון מסור עליו לית ומלרע ובעל א"ת כתב שאם קבלה נקבל ואם לדין יש תשובה שהתלשא קטנה שבסוף המלה אינה ראיה שהיא מהטעמים שדרכם לבא בסוף המלה לעולם אפי' כשהמלה מלעיל כמו ויצר ויבן דפ' בראשית עיין שם ועיין מ"ש בירמיה סי' י"א:

במדכה. חסר וא"ו כתיב בנוסחי דיקי הרמ"ה ז"ל:

עגות. הגימ"ל רפה ועיין מ"ש בפ' בא סימן י"ב אצל עגת מצות:

יא[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרעת. בספרי הדפוס וגם בספרים אשכנזים כתיבי יד בשני פשטין ובספרים כ"י ספרדים בפשט אחד לבד וכן כתב א"ת בפשיטות בפשט האחרון לבד עכ"ל וזה לפי דרכם של ספרי ספרד שאין עושים שני פשטין רק כשיש אות אחת בניהם או יותר ומכל מקום המלה מלעיל כמשפטה:

לא מצתי. לית חסר אל"ף:

טו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אַתְּ. ג' את בלשון זכר וסימן במסורת:

ואל אראה ברעתי. זהו א' מן י"ח מלין תקון סופרים מכילתא. וילמדנו פרשת בשלח וספרי פ' זו ומסורת והיה לו לומר ברעתם אלא שכינה הכתוב רש"י כאן אבל באיוב סימן ל"ב כתב ברעתך היה לו לכתוב וכ"כ בעל העיקרים במאמר שלישי סוף פרק כ"ב מה שיש לי להאריך בזה אכתבנו בזכריה ב' בע"ה:

טז[עריכה | עריכת קוד מקור]

אספה לי. בחילופי בן אשר ובן נפתלי האל"ף במאריך לב"נ ולב"א בלא מאריך וכן הוא בס"ס כב"א גם א"ת כתב בהדיא בלא מאריך בס"ס ומ"מ קריאת השוא נח וכן נראה מדברי המכלול דף י"ח שדמה אותו אל עֶרְכָה לפני (איוב ל״ג:ה׳) וזה שלא כדברי בעל ערוגת הבשם שכתב בפ"ג מספרו שהשוא ינוע אחר תנועה קטנה בתיבה מלעיל כמו גנבתי יום. אספה לי. דאין לדמותו למלת גנבתי דשאני התם שהשלש נקודות משמש במקום וא"ו שורק כמו גנובתי. גם מ"ש שמלת גנבתי מלעיל אינו מחוור שבכל המדוייקים מלרע. וארויח עוד בענין זה במאמר מיוחד שהתחלתי במשפטי המאריך אם יעזרני יוצרי:

כ[עריכה | עריכת קוד מקור]

עד אשר יצא. עד בשופר הפוך:

לזרא. לית וכתיב אל"ף שחרה אף ה' בהם כדכתיב הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף ה' חרה בעם וגו' וכן כתב בספר תילים לא זרו מתאותם וגו' ואף אלהים עלה בהם:

זה. בדגש:

כא[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשר אתן להם. חד מן ה' להם דסבירין לכם ומטעים בהו ספרי וסימניהון במסורת:

כג[עריכה | עריכת קוד מקור]

דברי. הדל"ת רפה:

כה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ויאצל. בנוח האל"ף:

כו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אלדד. הדל"ת דגושה:

ותנח עלהם. בהעתק הללי עליהם ירושלמי עלהם ע"כ. וע"פ המסורת חסר כמ"ש בפרשת כי תשא וכן הוא בספרים:

ל[עריכה | עריכת קוד מקור]

ויאסף. בלא מאריך ביו"ד וכן הוא בחילופים לב"א:

לא[עריכה | עריכת קוד מקור]

סביבות. וכן חבירו שבסמוך מלא דמלא ע"פ המסורת וכן כתב הרמ"ה ז"ל ויחפרו כל מצרים סביבת היאר מלא יו"ד וחסר וא"ו כתיב וכל אורייתא דכוותא בר מן ב' מלאים יו"ד ומלאים וא"ו וסימן כדרך יום כה סביבות המחנה. וישטחו להם שטוח סביבות המחנה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.