באר הגולה/חושן משפט/רמו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־16:14, 13 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (←‏top: א. החלפת תגי <br> באנטרים (במידה וקיימים). ב. שינוי סדר התבנית "ניווט כללי עליון" ו"הועלה אוטומטית". פעולה זו בוצעה באמצעות בוט.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

באר הגולהTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png רמו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א) ל' הרמב"ם ריש פ"ו מהלכות זכיי' ומתנה ברייתא בפ"ט דב"ב דף קמ"ו ע"ב משמיה דר"ש בן מנסי' והרי"ף והרא"ש גורסי' א"ר נחמן הלכ' כר"ש בן מנסיא והכי איתא בהדיא שם בפ"ח דף קל"ב ע"א וכ"כ ה"ה שנפסק הלכה פ' מי שמת:

ב) כ' ה"ה מפורש בברייתא כל נכסיו ואל יקשה עליו מ"ש רב נחמן (שם ד' ק"נ ע"ב) ה' עד שיכתבו כל נכסיהם וכו' ואינו מונה דין זה עמהם מפני שכבר מונה שכיב מרע ואותה משנה מוקמינן לה כר"ש בן מנסיא (שם דף קמ"ו ע"ב) אלמא דינן שוה:

ג) טור ס"ג בשם הרמב"ן דאפי' בא בנו מתנתו קיימת דכיון דשביק נפשייהו ויהיב לאחריני לברי' נמי שביק:

ד) כ"כ בב"י שכן דעת הרמ"ה אפי' ששמע שמת בנו וכו':

ה) טור שם בשם הרמ"ה וכתב הב"י שנראה שגם הרמב"ן מודה בהא ולא אתא לאיפלוגי אלא בששמע שמת בנו:

ו) שם דין ב' ופשוט שם בגמרא דף קל"א ע"ב אמימרא דר"י אמר שמואל שם:

ז) בעיא שם ריש דף קל"ב ולא איפשט' וכתב ה"ה בשם הרב אבן מגש ז"ל הלכך לקולא עבדינן ולא עשאן אלא אפוטרופסא:

ח) מימרא דרב חנילאי בר אידי משמיה דשמואל דף קל"א:

ט) טור ס"ז בשם ה"ר יונה וכתב הב"י ודברי טעם הם:

י) ל' הרמב"ם שם ושם בגמ' דף ק"נ ע"ב מימרא דרבא א"ר נחמן ה' שיכתבו על נכסיהם וכו':

כ) טור שם בשם הר"ר יונה וכ"כ הנ"י וכ"כ הרא"ש וה"ה בשם אבן מיגאש:

ל) ב"י שם בשם הרשב"א:

מ) כ"כ הרשב"א בשם תשובה להראב"ד ולזה הסכים הרשי"א וכתב שאין קנין לאפוטרופסים והלכתא בלא טעמא ולא מוסיפין עלה וכ"כ ה"ה שם ד"ג בשם י"א וע' בסעיף ז' שכתב פלוגתא בזה:

נ) נ"כ הטור בא"ה בסי' ק"ז בשם תשובת הרא"ש:

ס) הרשב"א בתשובה וכתב הבית יוסף ופשוט הוא מחס"ג:

ע) ל' הרמב"ם שם דין ג' וכתב הרב המגיד חילוק זה מבואר בהלכות מהכרח השמועות לפי שטת הגאונים ז"ל ושאלו מה טעם לחילוק זה ואמרו הא מלתא כהלכתא בלא טעמא היא כדאיתא במי שמת (דף קמ"ד ע"א) ולית בה אלא מאי דאמרי דרבנן:

פ) טור ס"ו בשם ה"ר יונה בשם י"א:

צ) שם בשם ה"ר יונה:

ק) גם זה שם בשם הר"ר יונה וביאר שם דחיישינן שמא לא גמר לעשותו אפוטרופוס אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה:

ר) ל' רמב"ם שם ד"ח ושם בפ"ח דב"ב דף קל"א ע"ב פשיטא בנו ואחר אחר במתנה כו':

ש) טור סי"ט כ"כ הרא"ש שם בפסקיו:

ת) שם ושם וביאר אע"פ שהקדים לבנו תחלה משום דלא הוי מצי למכתב כל נכסי לבני ולפלוני דאז הוה משמע החצי לבני וחצי לפלוני:

א2) שם ושם:

ב2) מדלא כללינהו יחד

ובח"מ סי' צ"ט ס"ו ע"ש:

ג2) רמב"ם שם בפ"ח דין י"ג וכתב הרב המגיד זהו פשוט כ"ז שאין המתנה בטעות שתהא בטלה מעיקרא וראיה מנותן בפי' ע"מ להחזיר (שהמקבל אוכל הפירות כל זמן המתנה רמב"ם שם) ובודאי דלא עדיף סתמו מפירושו:

ד2) כ' מהרמ"י והוא שאינו מכניסו כדרך שמכניסין את האורחין:

ה2) וכתב שם עוד ☜דאפילו היה רגיל חמיו ליתן לחתניו שלפניו מזונות על שלחנו ב' שנים ויותר ממשנה הפוסק מעות לחתנו וכו' יכול לומר לאחיך הייתי רוצה ליתן ולך אי אפשי ליתן ואפי' אם אח השני עדיף מהראשון וה"נ דכוותיה:

ו2) הביא ראיה ממשנה מי שהלך למדינת הים והלך אחד ופרנס את אשתו הניח מעותיו על קרן צבי ונתברר בא"ה סי' ע' וכתב המרדכי בשם מוהר"ם דל"ש אביה ל"ש אחר:

ז2) וביאר שם כיון דמתחלה במחילה באו לידו תו לא מצי לחזור בו:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון