באר הגולה/חושן משפט/רמה
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א) ל' הרמב"ם בפרק ד' מהלכות זכייה דין י"א בריית' פ"ד דגיטין דף מ' ע"ב וכדאמר ר' יוחנן שם וכולן בשטר
ס"א נתונה לו סמ"ע בשם הרא"ש וגמרא מדיוקא:
ב) וכן פירש ר"י שם:
ג) כחכמים שם בברייתא סברי שאין זה אלא כמבטיח שיתננה לו לאחר זמן ובשטר אחר ועדיין לא עשה וזה מבואר בהרב המגיד:
ד) ב"י בסי' קנ"ה מחס"ד בשם תשובת הרשב"א:
ה) וכתב הסמ"ע ☜ומיהו מכח חרם וקנס שקבל בק"ס צריד לקיימו ונפקא מיניה אם מת אין מוציאין מידו וע"ל סי' ר"ט ס"ד בהגה:
ו) טור בסי' זה ס"ג בשם הרמ"ה:
ז) שם ה"ה בשם הרמ"ה וביאר שם כיון דאמר מעכשיו אין זה לשון הבטחה אלא בהאי שטרא או קנין מקני ליה גופו דארעא:
ח) שם ס"ו מברייתא בגיטין שם ושם ברמב"ם די"ב:
ט) לשון הרמב"ם שם ושם בבריי':
י) שם רב חסדא אמר נותן אוכל פירות ורבה אמר משלשין את הפירות ולא פליגי הא באבא הא בברא:
כ) וכתב הרב המגיד בשם התוס' הא דלא אמרי' לגבי נותן הודאת בע"ד כמאה עדים דמי ויפסיד הפירות ותירצו שהמקבל זכור יותר מן הנותן לפי שהנותן קדמה לו מחשבה ליתן ופעמים שהוא סבור שנתן מפני שעלה בדעתו שיתן ולא נתן מה שאין כן במקבל וכו':
ל) פירש רש"י שמא יבואו עדים שמסרה לאביו וזה לא ידע:
מ) טור ס"ז:
נ) וביאר שם אפ"ה משלשין דאיכא למימר שטעה וסבר שלא קבל וקבל:
ס) רמב"ם שם פי"ד די"ג
כ"כ ה"ה ליישב מה שהשיג הראב"ד לענין שבועה בכאן וכן מ"ש הטור ואיני מבין דבריו:
ע) וכתב ה"ה שכאן הוא אומר שמעולם לא באת לידו ופשוט הוא שהודאתו הודאה:
פ) שם דין י"ד:
צ) וכן פי ה"ה שם דברי רבינו:
ק) טור ס"י בשם תשובת הרא"ש כלל כ"ז סי' כ"ד וע"ש בחילוקי דינים שכתב שם וכיוצא בזה לעיל סי' ע"ג סי"ט ובחי' רע"א ס"ב בהגה:
ר) ל' הרמב"ם שם בריש פ"ד מימרא דרב יהודה אמר שמואל ומימרא דרבי יוחנן וכדאמר ר' אבא בר ממל ולא פליגי וכו' ספ"ח דב"ב סוף דף קל"ז
כ' הכ"מ שמה שהשמיט הרמב"ם דין אם אמר בטלה היא או אינה מתנה דדבריו קיימין דודאי לשעבר משמע מפני שסמך אמה שכת' שם בסוף הפרק דין י"ג מקבל מתנה שטען וכו' ע"כ והביאו המחבר בסעיף ז' ואין כאן מקום להאריך
וכתב הכ"מ אפשר דאיירי ממום הנגלה לעין דודאי הכיר בו משעה ראשונ' ואע"פ שהוא אומר מום זה נראה לי בה דמשמע עכשיו מאחר שהוא נגלה לעין כל אנן סהדי דמשקר:
ש) כ"כ ה"ה בפי' ממ"ש רבינו לא אמר כלום:
ת) מימרא דריש לקיש בפ"ז דכריתות דף כ"ד ע"א וכדמפרש לה שם ריש ע"ב.:
א2) וביש לו שטר ובעדים דלאו כל כמיני' לאפקועי שעבודיה בהפקר ולא עדיפי מאם מכרה או נתנה שהב"ח גובה ממנה וה"ה אם הפקיר' וזכה אחר בה וכ"כ הסמ"ע:
ב2) מבואר שם בב"ב ריש דף קל"ח:
ג2) וכ"כ התו' שם בשם ר"י
וכתב ה"ה ואם מתו ליורשיהן:
ד2) הוא לדעת רש"י אבל לדעת הרמב"ם אין הפרש בין אמר איני רוצה בה או אי אפשי בה וכ"כ הטור שם.:
ה2) ל' הרמב"ם שם ד"ג בפ"ח דב"ב (ריש דף קל"ח) א"ר נחמן בר יצחק וכו' באנו למחלוקת רשב"ג ורבנן דתניא כו' וכדמפרש לה רבא ואיתימא רבי יוחנן שם
כדעת חכמים שם בברייתא:
ו2) כדעת רשב"ג שם וכ' ה"ה המחבר פסק כדין ספק מכח סוגיא פ"ב דחולין (דף ל"ט ע"ב) דאמרינן התם לא אמרו בו היתר משום כבודו דרשב"ג ולא אסור משום כבודו דת"ק והביאו זאת בהכותב כדאיתא התם ואם הם נסתפקו מי יכריע וכ"כ העיטור בשם הגאונים:
ז2) טור סי"ג פי' הרי"ף והרא"ש מימרא דרב יהודה אמר שמואל ואימתי דא"ר אבא בר ממל וכו' שם סוף דף קל"ו והאי י"א לא קאי אזיכה לו ע"י אחר:
ח2) דדברי ש"מ ככתובין ומסורין דמי אבל במתנת בריא עד דמטי שטרא לידיה או זיכה לו ע"י אחר כמבואר פרטי דיניו לעיל:
ט2) ואם אמר אי אפשי בה הפקירה טור:
י2) וכמ"ש לעיל לענ"ד מסולק' תמיהת הרב רמ"א:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |