נתיבות המשפט - ביאורים/חושן משפט/רמו
נתיבות המשפט - ביאורים 
חושן משפט רמו
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) אם כ' לבן בין הבנות בטור כ' וז"ל בן בין הבנות אף ע"ג דמשמעתין לא משמע אי קנה אי לא קנה מסתברא אע"ג דקנה לא מפקינן לבנות מזוני דידהו וכתב הב"י וזה פשוט דכיון דהאומר אל יזונו בנות מנכסי אין שומעין לו א"כ כשכתב כל נכסיו לבנו אפילו את"ל שנתכווין ליתן לו במתנ' לאו כל כמיניה להפקיע מזונות בנותיו ע"ש והוא תמוה דהא ודאי ע"י מתנה לאחר יכול להפקיע מזונות בנותיו רק במתנת שכ"מ גובין למזונות הבנות ולהרמ"ה מיירי כאן אפילו במתנת בריא והיאך כייל הרמ"ה דלא נפקע מזונות בנות ועיין בב"י בסי' רנ"ב דאפילו בנותן מהיום ולאחר מיתה דינו כמתנ' בריא לענין מזונו' האשה וע"כ צ"ל דס"ל להרמ"ה כדעת המרדכי הובא באה"ע סי' ק' סעיף א' בהג"ה דמה שנתן ליורשיו דינו כירושה וע' בח"מ באה"ע סי' צ"ג ס"ק ל"ג ע"ש אך קשה על המחבר לאיזה ענין כ' דלבן בין הבנות מתנתו קיימת הא בלא"ה בן בין הבנות יורש הכל וכיון דמזונות הבנות אינו נפקע מאי נ"מ במתנתו ולכן נראה כיון דדין זה אי נפקע המזונות תליא בפלוגתא אי מתנה ליורש דינו כירושה או במתנה ולכך הוצרך להשמיענו דאין למתנה זו דין אפוטרופסות וממילא דין המזונות תליא במחלוק' הנ"ל:
(ב) אפי' אפוטרופוס לא עשאו לכאורה קשה דהא בסי' ר"ן סעיף י"ז בהג"ה דלאפוטרופוס א"צ יפוי כח ונראה דשאני הכא כיון שכתב לו האפוטרופוס בלשון מתנה רצונו הוא שהאפוטרופסו' יהיה נקנה לו באופן שהמתנה נקנית ולכך בעינן יפוי כח כמו במתנה:
(ג) לבנו נמי הוי מתנה עסמ"ע ס"ק י"ז שכ' הטעם מדה"ל למכתב כל נכסי לבני כו' קשה לי דאמאי לא אמר דין זה גבי מתנות שכ"מ בסי' ר"ן סעיף י"ג במקצתן לראשון והמותר לשני דהראשון קנה ועסמ"ע וש"ך שם דאפילו לא הפסיק מכח הוכחה שאמר בלשונו והמותר ע"ש ולפ"ז יש לנו לומר דה"ה אם אמר חצי לפלוני וחצי לפלוני ריש לנו הוכחה דנתכוין לראשון למתנת בריא מדלא אמר כל נכסי לפלוני ולפלוני וכן לעיל בסי' קי"א סעיף ה' בהג"ה מביא שני דיעות בזה ושם יבואר אי"ה:
(ד) מחזיר הפירות ודוקא במתנה אבל במכר בשנתבטל כגון בזבין ולא איצטרכי זוזי מחזיר הפירות דכיון שהמקח נתבטל זוזי הוי הלוואה גביה ושכר מעותיו קא שקיל ועמש"ל בסי' רל"ה ס"ק א' בענין פירות שאכל הלוקח מן הקטן וע' בלח"מ שחולק על הסמ"ע ונראה דהעיקר כהסמ"ע:
(ה) אכול עמי צריך לשלם עש"ך ס"ק ט' שתמה על זה דדין זה נלמד מקרע כסות ושם גופיה אי לא אתי לידיה בתורת שמירה פטור ובקצה"ח תי' דהא דמזיק פטור בלא אתי לידיה בתור' שמירה הוא מטעם דרחמנא לא חייב למזיק כשהזיק ברשות הבעלים כיון שבעלים עצמן גרמו להנזק זה שיבוא וכמו שכ' השיטה במפותה שפטור מהקנס אף שאין יכול למחול להקנס משום דבגרמתו נעשה ההיזק מה שאין כן באתי לידיה בתור' שמירה כיון שכבר נתחייב אין החיוב נפקע בדברים כמ"ש המרדכי במלוה שאמר יהיה בידך למחצית שכר הובא ריש סי' קע"ו מה שאין כן באכול עמי שחיוב בא לו מצד שנהנה חייב אפילו נעשה ברשות הבעלים ומשום הכי בדור עמי בסי' שפ"ג דמיירי בגברא דלא עבד למיגר פטור כיון שלא נהנה והנכון עמו גם מה שהקשה המהרי"ט דמה"ת ישלם הא יכול לומר הייתי מתענה כמ"ש התוספות בחולין דף קל"ז גבי אוכל מתנות כהונה דברי הקצה"ח נכונים מאוד דודאי לענין הנאה חשיב הנאה וא"י לומר הייתי מתענה דמ"מ נהנה דהא אפילו בתחב לו חבירו בבי' הבליעה בכתובות דף ל' כ' רש"י דחייב משום הנאת מעיו אף דנעשה באונס דליכא משום מזיק אפ"ה חייב משום נהנה ולא יכול לומר הייתי מתענה רק במתנות כהונה פטור ג"כ בנהנה מטעם שהיא ממון שאין לו תובעין כמו שפטור במזיק ואינו חייב רק במשתרשי' ליה גם עכשיו כמו בלקח המלך גורנו בחובו דבלא המעשר היה לוקח דברים אחרים והרי הדברים אחרים שהרויח עדיין הן בביתו ולזה הקשה התוספ' דהא גם באוכל מישתרשי ליה שהרי צריך ליקח אוכלין במעות והרי המעו' עדיין הן בביתו וע"ז תירצו דיכול לומר הייתי מתענה וליכא מישתרשי' ליה דאין לו עכשיו הריוח בביתו אבל הנאה ודאי איכא רק שבמתנות כהונה פטור בנהנה משא"כ בשל אחרים חייב בנהנה לבד ודבריו נכונים מאוד:
< הקודם · הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |