רש"י/דברים/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־18:56, 23 ביוני 2020 מאת מי אדיר (שיחה | תרומות) (הטמעת קישורים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רש"יTriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png ז

א

ונשל. לשון השלכה והתזה, וכן ונשל הברזל (דברים יט):

ב

ולא תחנם. לא תתן להם חן, אסור לו לאדם לומר כמה נאה גוי זה. דבר אחר, לא תתן להם חניה בארץ (עבודה זרה כ'):

ד

כי יסיר את בנך מאחרי. בנו של גוי כשישא את בתך יסיר את בנך אשר תלד לו בתך מאחרי, למדנו שבן בתך הבא מן הגוי קרוי בנך, אבל בן בנך הבא מן הגויה אינו קרוי בנך אלא בנה, שהרי לא נאמר על בתו לא תקח כי תסיר את בנך מאחרי:

ה

מזבחתיהם. של בנין:

ומצבתם. אבן אחת:

ואשירהם. אילנות שעובדין אותן:

ופסיליהם. צלמים:

ז

לא מרבכם. כפשוטו. ומדרשו לפי שאין אתם מגדילים עצמכם כשאני משפיע לכם טובה, לפיכך חשק … בכם

כי אתם המעט , הממעטין עצמכם, כגון אברהם שאמר (בראשית יח) ואנכי עפר ואפר, וכגון משה ואהרן שאמרו (בראשית טז) ונחנו מה, לא כנבוכדנאצר שאמר (ישעיהו י"ד) אדמה לעליון, וסנחריב (שם ל"ו) שאמר מי בכל אלהי הארצות, וחירם שאמר (י"ח כ"ח) אל אני מושב אלהים ישבתי (חולין פ"ט):

כי אתם המעט. הרי כי משמש בלשון דהא:

ח

כי מאהבת ה'. הרי כי משמש בלשון אלא, לא מרבכם חשק ה' בכם , אלא מאהבת ה' אתכם :

ומשמרו את השבעה. מחמת שמרו את השבועה:

ט

לאלף דור. ולהלן (דברים ה) הוא אומר לאלפים. כאן שהוא סמוך אצל לשמרי מצותיו, הוא אומר לאלף , ולהלן שהוא סמוך אצל לאהבי, הוא אומר לאלפים (סוטה ל"א):

לאהביו. אלו העושין מאהבה:

ולשמרי מצותיו. אלו העושין מיראה:

י

ומשלם לשנאיו אל פניו. בחייו משלם לו גמולו הטוב, כדי להאבידו מן העולם הבא:

יא

היום לעשותם. ולמחר, לעולם הבא, לטל שכרם (עירובין כ"ב):

יב

והיה עקב תשמעון. אם המצוות קלות שאדם דש בעקביו תשמעון.

ושמר ה' וגו'. ישמר לך הבטחתו (עי' תנחומא)[1]:

יג

שגר אלפיך. ולדי בקרך שהנקבה משגרת ממעיה:

ועשתרת צאנך. מנחם פרש אבירי בשן (תהילים כ"ב), מבחר הצאן, כמו בעשתרת קרנים (בראשית יד), לשון חזק, ואנקלוס תרגם ועדרי ענך. ורבותינו אמרו למה נקרא שמם עשתרות שמעשירות את בעליהן (חולין פ"ד):

יד

עקר. שאינו מוליד:

יז

כי תאמר בלבבך. על כרחך לשון דילמא הוא, שמא תאמר בלבבך מפני שהם רבים לא אוכל להורישם, אל תאמר כן, לא תירא מהם , ולא יתכן לפרשו באחת משאר לשונות של כי שיפל עליו שוב לא תירא מהם:

יט

המסת. נסיונות:

והאתת. כגון ויהי לנחש (שמות ד), והיו לדם ביבשת (שם):

והמפתים. המכות המפלאות:

והיד החזקה. זו הדבר:

והזרע הנטויה. זו החרב של מכת בכורות:

כ

הצרעה. מין שרץ העוף שהיתה זורקת בהם מרה ומסרסתן ומסמאה את עיניהם בכל מקום שהיו נסתרין שם (סוטה ל"ו):

כב

פן תרבה עליך חית השדה. והלא אם עושין רצונו של מקום אין מתיראין מן החיה, שנאמר (איוב ה') וחית השדה השלמה לך אלא גלוי היה לפניו שעתידין לחטא:

כג

והמם. נקוד קמץ כלו, לפי שאין מ"ם אחרונה מן היסוד, והרי הוא כמו והם אותם, אבל והמם גלגל עגלתו (ישעיהו כ"ח) כלו יסוד, לפיכך חציו קמץ וחציו פתח, כשאר פעל של שלוש אותיות:



שולי הגליון


  1. עיין מהר"צ חיות (ברכות ג.) שהקשה מדוע לא פירש רש"י שהוא לשון המתנה כמו שפירש בכמה פסוקים אחרים וכמבואר בגמרא שם. ובישעיה (פרק כו) פירש רש"י אף קרא דידן מלשון המתנה.
< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.