הטור הארוך/דברים/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

הטור הארוך TriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ו[עריכה]

כי וגו' בך בחר ה' אלקיך להיות לו לעם סגולה. שאין לך קצין שוטר ומושל מכל מלאכי מעלה אבל אתה סגולת השם ותחת ידו ולכך לא תטעה אחר אלקי העמים ועל כן אמר:

ז[עריכה]

לא מרובכם וגו'. כי הי' ראוי שיהיו הרבים למלך כענין שכתוב ברב עם הדרת מלך ויפקוד שרי צבאות בראש הנשארים ואתם המעט ואעפ"כ חשק בכם ויבחר אתכם. ופי':

חשק. שנקשר עמכם בקשר אמיץ שלא יפקד מכם לעולם מלשון וחשוקיהם כסף:

ויבחר בכם. מכל העמים כי הברירה בכל מקום ברירה בין אחרים. ואמר הטעם כי מאהבה בחר בכם שראה אתכם ראויים להתאהב לפניו ונבחרים לאהבה יותר מכל העמים ולא הזכיר בזה טעם רק הבחירה כי הנבחר לאוהב צריך לסבול את אוהבו בכל הבא עליו ממנו וישראל ראוים לכך מכל עם שהם עזים באומות שעומדין בנסיונותיו וחשק בכם בעבור אבותיכם שהגיע עמם עד שנשבע להם כדי שלא יגרום החטא ותבטל הבטחתם ועל כן הוציא אתכם מארץ מצרים ביד חזקה:

ויפדך. רמז שהכה אותם תחתיך כענין שנאמר נתתי כפרך מצרים.

ט[עריכה]

וידעת. מיציאת מצרים כי ה' הוא האלקים וברא שמים וארץ ועוד נדע מזה שהוא האל הנאמן שלא ישוב דבריו ריקם ושומר הברית והחסד וגו' כאשר שמר לך ברית אבותיך ותדע כי הוא משלם לשונאיו אל פניו פי' אל פני כל אחד ואחד להאבידו כאשר האביד את מצרים ולא איחר להם. ואע"פ שיש רשע מאריך ברעתו הוא מפני המדה שהזכיר כבר שהוא שומר החסד והנה עשה שום טובה שצריך לשלם לו. והחזיר:

יא[עריכה]

ושמרת את המצוה. לומר לך שתשמור את המצוה והחוקים והמשפטים שלא תהיו משונאיו האובדים ותהיו מאוהביו ושומרי מצותיו הנזכרים לטובה. ור' אברהם כתב ושמרת וגו' לכך החזיר אותו לומר כמו שהוא שומר הברית כן שמור אתה מצותיו:

יב[עריכה]

והיה עקב תשמעון. פירש"י אם המצות הקלות שאדם דש בעקיבו תשמעון וכו'. ולפי זה צריך לפרש שהפסוק מדבר בשני דברים והיה עקב תשמעון מצות הקלות ואת המשפטים תשמעון גם כן. והרמב"ן כתב לפירש"י אולי מזהיר במשפטים קלים בדיני ממונות שלא יבזו אותם. והמפרשים פירשו כי עקב הוא שכר באחרית וכן בשמר' עקב רב ופי' הפסוק והיה באחרית תשמעון המשפטים ישמור לך השם הברית והחסד כי בלשון הקודש קורא להתחלת כל דבר בלשון ראש וכך קורא לאחרית כל דבר בלשון עקב כי הלשון תופס דמיונו באדם והראש בו תחלה והעקב אחרית. ואונקלוס תרגם חלף כמו חלף עבודתכם עשאו לשון סביב נגזר מוהי' העקוב למישור הדרך המעוקל ההולך סביב ופי' הפסוק והיה סיבת שומעכם המשפטים ועשותכם אותם שישמור השם לכם בריתו. והזהיר במשפטים כי לא יהיה עם רב כולו נזהר במצות כולן שלא יחטאו בהם כלל רק במשפטים יעמידו התורה כמו שנא' בהם וכל ישראל ישמעו וייראו. ועוד הוצרך להזכיר בהם כי רבים ירחמו מלדון הנדון אחר שכבר נעשית העבירה כמו שאומר לא תגורו מפני איש. והזכיר כל אלה במסית לא תאבה לו ולא תשמע אליו לא תחוס עינך עליו לה תחמול ולא תכסה מזהיר לא חשמע אליו מפני הטעאתו לא תחוס מפני הרחמנות שירחמו רכי הלב על הנדונים ולא תכסה עליו שלא תשתוק בעבור תוקפו ויראת בני משפחתו:

יג[עריכה]

ואהבך. כתב הרמב"ן כאשר תעשה המשפטים לאהבת השם גם הוא יאהב אותך. ויתכן שיהיה ואהבך יוצא שיאהיב אותך לאחרים במשפחת הנשפטים שלא ישנאוך עליהם:

והרבך. שלא תתמעט באבדון העוברים ואפי' יהיו רבים כאנשי עיר הנדחת:

טו[עריכה]

והסיר ה' ממך כל חולי. הנהוג בעולם. ואמר עוד:

וכל מדוי מצרים. הבאים בשנוי והרמב"ן כתב הזכיר מדוי מצרים הרעים להבטיח אותם בהם ונתנם בכל שונאיך או ירמוז כי בעשותם המשפטים יכלו מהם ואם לא יעשו אותם יבואו עליהם כאשר באו על המצרים כאשר אמר בתוכחות והשיב בך את כל מדוי מצרים. והזכיר תחלה במשפטים להכרית ולכלות כל עובדי ע"ז ולכך אמר ואכלת את כל העמים שתכריתם כענין שנאמר כי לחמנו הם ואמר לא תחוס עינך עליהם כי ברחמנות השופט יאבד כל משפט:

כב[עריכה]

פן תרבה עליך חית השדה. פירש"י והלא אם עושים רצונו של מקום אין חיה שולטת בהם אלא גלוי וידוע לפניו שעתידין לחטוא. וכתב הרמב"ן אע"פ שהפרשה הזאת להבטח' נאמרה דע כי בכל משנה תורה מדבר לשון הבטחה מזהיר ורומז שלא תגיע זכותם להכריתם כולם ושישבית חי' רעה מן הארץ כמו שהבטיח להם בפרשת אם בחוקותי אבל יהיה כאשר אמר שיאבידו את רובם ומלכיהם בתחלה ואחר כך יאבדו הנשארים:

כג[עריכה]

והמם מהומה גדולה. בא להבטיח אע"פ שלא יכלו מיד אלא ישארו עד אשר תפרה ונחלת את הארץ לא יהיו הנשארים רבים אלא והמם מהומה גדולה בענין שלא ישארו מהם אלא מעט:

כד[עריכה]

ונתן מלכיהם בידך והאבדת את שמם. שלא יהיה לנשארים שם בארץ וכל הנצב בפניך תשמידם:

כה[עריכה]

פסילי אלהיהם תשרפו באש. פי' אע"פ שאמרתי לכם שהקב"ה ילחם לכם על ידי צרעה כאשר נלחם לכם במצרים לא יעשה שפטים באלקיהם כאשר עשה במצרים אלא אתם בעצמכם תעשו בהם שפטים ותשרפום באש:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.