נחל קדומים/דברים/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

נחל קדומים TriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


יב[עריכה]

והיה עקב תשמעון וגו'. מה כתיב למעלה ומשלם לשנאיו וגו' ושמרת את המצוה ואת החקים ואת המשפטים אשר אנכי מצוך היום לעשותם והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ה' אלהיך לך את הברית וגו'. אפשר במ"ש הרב הגדול מהרימ"ט ז"ל בדרשות פ' שמיני דכיון דקבלנו התורה ע"י סרסור משם נמשך דלא זכינו לתורה כדחזי וגם קיום המצות לא עלה בידינו אבל לעתיד לבא שנזכה לשמוע התורה מפיו יתברך כדכתיב וכל בניך למודי ה' אז תתקיים בנו התורה וקיום המצות כהוגן ולא נחטא ע"ש בספרו הבהיר באריכות. ואפשר לזה כוונת משה רבינו ע"ה שאמר ומשלם לשנאיו וגו' כלומר כי הן בעון שכיחי פוקרים ועוברי עבירה אי לזאת פקח עיניך ושמרת את המצוה ואת החוקים ואת המשפטים. ומה שאמרתי ומשלם לשנאיו וגו' ואני מזהיר ושמרת וגו' היינו אשר אנכי מצוך וגו' שקבלתם ע"י ולא מפי ה' ועל כן ימצא מי שעובר עבירות ושייך ומשלם לשנאיו וגו' ומש"ה ראה הפקדתיך על החוקים והמשפטים דיש מצות שנראות כחקים וג"כ שכיחי עוברים על התורה דכיון דקבלתם ע"י סרסור מזה נמשך דלא נתקיימו תורה ומצות כתקנן ואיכא עוברי רצונו ית'. אמנם והיה עקב בסוף תלמדו מפי הקב"ה כביכול והחקים נעשו המשפטים האלה דכיון דלומדים מהקב"ה ישיגו טעם המצות ובמקום חקים ומשפטים נעשה הכל משפטים ואז יתקיימו בהם המצות לבלתי תחטאו וזהו ושמרתם ועשיתם ודאי ואז ושמר ה"א וגו'. וכבר פירשו המפרשים פסוק והסיר ה' ממך כל חולי על זמן המשיח כמ"ש במקום אחר. ואפשר דבתיבות והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה רמז מ"ש בתשב"ץ לתלמיד מהר"ם (סי' תקל"ב) כשהצדיק נפטר מן העולם בא מלאך ומזכיר לו כל מה שלמד לשמה ע"ש וז"ש היום לעשותם ולמחר לקבל שכרן. והת"ת שלמדתם והיה עקב בסוף בפטירתם תשמעון את המשפטים שיבא מלאך וילמדכם. וכבר נודע דבענין רמז רומז בתיבות. וכל הפסוק לגופיה ולכמה דרכי פרד"ס ויש דוגמא במדרשים. א"נ רמז דמה שלא הבין בחייו אם זוכה מלמדין אותו בג"ע כמשז"ל וזה רמז והיה עקב בסוף בג"ע תשמעון תבינו את המשפטים. ובמדרש והיה עקב תשמעון הה"ד מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם והביאוהו המפרשים ולדרכם פנו. ואפשר בתירוץ מהר"ם לדין חלה שלש ועבד שלש יוצא בשש ובשכיר אם נאנס אין לו אלא לפי מלאכתו אשר עשה דשאני עבד עברי דבתחילה קבל שכרו משא"כ השכיר אין משתלם אלא לבסוף ובזה פירשתי מאז"ל דר' אבהו אחזיאו ליה תליסר נהרי דאפרסמא דכיא אמר כל אלין דאבהו ואני אמרתי לריק יגעתי וגו' אכן משפטי את ה' ופעולתי את אלהי דר' אבהו הוה פלח בי קיסר והיה מוכרח לאבד איזה ימים לשחר פני מלך ושרים והיה בטל מתורה והיה סובר דאותם ימים אשר במעד"ר יעדרו"ן כדין שכיר וכשראה נהרים יאורי"ם רחבי ידים הבין כי ישלם גם על אותם ימים וז"ש ואני אמרתי לריק יגעתי עם הרשות אכן משפטי את ה' מדת רחמים ופעולתי מה שסגלתי תורה ומצות את אלהי. והכא לעיל קאמר אשר אנכי מצוה אתכם היום לעשותם ש"מ דוקא המעשה למחר לקבל שכרם אבל אם נאנס אינו דין ונותן טעם והיה עקב שהשכר בסוף וז"ש מה רב טובך אשר צפנת בסוף והוא מצד החסד פעלת לחוסים בך אף שלא עשו נגד בני אדם דהדין דשכיר אין לו אלא על מלאכתו לפי ששכרו בסוף וכמ"ש והיה עקב אלא שממדת טובו ניתן אף מה שאין מן הדין. ורבינו אפרים כתב והיה עקב תשמעון ס"ת הבן וא"ש לפי מ"ש והיה עקב ענוה דעי"ז יכוין אל האמת כמ"ש על בית הלל וזה רמז הבן דע"י הענוה דכתיב והיה עקב יהיה לו בינה ומסיק שמעתא אליבא דהלכתא:

יג[עריכה]

וברך פרי בטנך ופרי אדמתך. אמרו רז"ל מה פרי אדמתך צריכין עשור אף פרי בטנך צריכין עשור. ומצאתי בזכרונות כ"י למורינו הרב הגדול שארנו מהר"א יצחק זלה"ה שפירש דבקרא לא כתיב אלא הסרת הערלה אבל קטן שנולד מהול אינו אלא משום ספק ערלה כבושה ואסמכוה רבנן אהאי קרא מה פרי בטנך צריכין עישור אחר שנתמרח מתבן וקש אף פרי בטנך אחר שהוא מתוקן מכל מום צריכין עשור דהיינו הטפת דם ברית וזה עצמו אפשר לפרש בציצין המעכבין את המילה שחוזרין אפילו בשבת והוא מדרבנן ואסמכוה אהאי קרא וק"ל:

טו[עריכה]

והסיר ה' ממך כל חולי וגו'. כת הקודמין פירשו במשז"ל דבגאולה העתידה יהיו עשר מכות של מצרים ונוסף כמה מכות ואז"ל דבמכות מצרים כמו רגע היו באים לישראל ותכף מסתלקים והולכים למצרים להומם ולאבדם. וכה יעשה לעתיד במכות חדשות שיביא שאיזה רגע יהיו על ישראל. אמנם המכות של מצרים עצמם אינם באים על ישראל כלל כי כבר באו לרגעים על ישראל שם במצרים וידעו מה טיבם וז"ש והסיר ה' ממך כל חולי ירמוז למכות חדשות דיבואו לרגעים על ישראל ואחר זה והסיר ה' ממך כל חולי והסיר דייקא אחר שכבר היו עליהם כרגע וזהו במכות החדשות. אך מכות מצרים אשר ידעת שכבר טעמת מהם לא ישימם בך כלל אפילו רגע שכבר ידעתם:

כו[עריכה]

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.