רלב"ג - ביאור המילות/שמות/ד

רלב"ג - ביאור המילות ‏ שמות ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

כי יאמרו לא נראה אליך יי'. רצה בזה שאע"פ שיאמר להם ששמו אהיה אשר אהיה הנה לא נתברר להם שנראה אליו השם יתע' בנבואה וזה כי זאת ההשגה אפשר שתהיה לאדם מצד מה שהוא חכם ואע"פ שלא יהיה נביא ולזה שאל אותו יתבאר בו לישראל שהוא נביא ונתן לו השם יתע' שלשה אותו' בעניין בלתי מסכים לטבע המציאו' יודיע אותם לישראל קודם חדושם והם אות המטה ואות יד משה ואות מימי היאור וזה כי כבר יבחן הנביא במה שיודיע מהענינים העתידי' אשר יהיו על צד ההשגחה הפרטי' בפעם אחת לבד שאם ימצאו בהם דברים צודקים הנה יודע שהוא נביא כמו שבארנו בששי ממ"י וזה כי לא יתכן שיודעו כמו אלו העניני' בחלום ובקסם כמו שזכרנו שם והנה נתן לו השם יתע' ג' אותות שאם היו ישראל מוציאים דבה באו' הראשון ויאמרו שאין בו זרות אבל הוא מסודר שיהיה כן בעת ההיא אולי יאמינו באות השני ואם לא יאמינו גם באות השני הנה יאמינו באות השלישי כי כמו אלו הזריות הנה לא יתכן שימצאו יחד בזה האופן על המנהג הטבעי ולזה יביאם זה להאמין שהם דברים חוץ מן הטבע וההודעה בהם לא תהיה אלא לנביא:

י

כי כבד פה וכבד לשון אנכי. ר"ל שיה כבד פה באופן שלא היה יכול להוציא מפיו הדבור כי אם בקושי כמנהג העלגים והיה כבד לשון שהי' לזאת כשהיה רוצה לדבר לסדר דבריו באופן נאות כי לא היה איש דברי' ולזה היה לו מהקושי העצם כשיוכרח לדבר לפני פרעה לשתי אלו הסבות והנה אמר לו השם יתע' על מה שאמר שוא כבד פה שהוא יהיה עם פיו ע"ד שאר המופתים בעת שידבר לפני פרעה באופן שלא יהיה אז כבד פה ועל מה שאמר שהוא כבד לשון אמר אליו הש' יתע' שהוא יורנו אשר ידבר והנה אפשר והוא הנכון שיהיה הרצון בכבד פה וכבד לשון כפל עניין במלות שונות והרצון בזה שכבר יכבד עליו לסדר דבריו באופן נאות ואחשוב שתהיה הסבה בזה רוב התבודדותו בענינים האלהיים. ולזה אמר גם מאז דברך אל עבדך. כי מן העת ההוא התחיל להיות בו כובד הלשון לחשקו להשיג ה' יתע' תמיד מפני מה' שלא נגלה לו מעוצ' מדרגתו:

יג

שלח נא ביד תשלח. ראוי שתדע שלא היה בזה למשה מיעוט ההאמנה במה שיעדו השם יתעלה שיהיה עם פיו וזה כי כמו אלו הייעודי' יהיו בתנאי שיהיה המקבל באופן שיהיה ראוי שתדבק בו השגחת הש' יתע' אז בדרך שימשך מהשגחה ההיא כמו זה היעוד והנה נתירא משה שמא יתיר הדבקות אשר בינו ובין השם יתע' בעת דברו עם פרעה באופן שלא ימשך לו מה שיעדו השם יתע' להיות עם פיו ולהורות אותו את אשר ידבר ולזה אמר לש' יתע' שישלח זה השליחות ביד מי שיאות לשליחותו כי הוא איננו ראוי לזה:

יד

ויחר אף יי' במשה. אמר זה כלשון בני אדם להורות שלא אמר משה זה המאמר כהוגן וזה כי הוא היה באופן מהשלמות שהיה מיד עם ה' יתע' עד שכבר תבואהו הנבואה תמיד כאשר רצה באמרו עמדו ואשמע' מה יצוה יי' לכם ובהיות הענין כן היה לו לבטוח שיתקיים זה היעוד שיעד לו השם יתעלה שיהיה עם פיו באופן שיוכל לדבר כהוגן מה שיצטרך עם פרעה ועם ישראל והנה היה עונש משה על זה שנמנעה ממנו זאת ההשגחה אשר יעדו אותו השם בה והוכרח אל שיהיה לו אהרן לפה לדבר אל העם כאמרו ודבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים ר"ל מורה ולמנהיג וזה שכבר תשים הדברים בפיו:

יט

כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך. יתכן שמת פרעה ועבדיו שהיו יודעים ענין הריגת משה המצרי ומתו גם כן קרובי הנרצח ויודעיו באופן שלא היה שם מי שישתדל לנקום נקמתו:

כ

מטה האלהים. הנה קרא שם המטה מטה האלהים לפי שכבר עשה בו השם יתע' האות ר"ל שנהפך לנחש ואמר לו עם זה שבו יעשה האותות:

כא

ראה כל המופתים אשר שמתי בידך. ר"ל אשר אשים בידיך והם מופת המטה והמכות על סדרם כי לא אמר למשה שיעשה לפני פרעה המופתים השלשה אשר שם בידו אבל אמר לו שיעשם לפני ישראל ולזר לא עשה משה מופת ההפך ידו מצורעת לפני פרעה והנה הודיע אותו כי בסוף זה הענין תחול במצרים מכת בכורות ואפשר שנאמ' שיהיה הרצון באמרו אשר שמתי בידך שהוא שמם אז בידו על סדרם עד מכת בכורות והנה לא זכר בזה המקום כי אם מכת בכורות כי היא היתה תכלית המכות ובסבתה נכנע פרעה ונתרצה לשלוח את בני ישראל מארצו:

כד

ויפגשהו יי'. הוא חסר המצטרף והרצון בו שכבר פגש משה כאב אנוש מאת השם יתעלה ובקש להמיתו מרוב חוזק המחלה והנה נודע למשה בנבוא' שזה המקרה קרהו על שנתעצל במילת בנו אליעזר כי כבר צוה השם יתעלה לאברהם שימול לו כל זכר בן שמונה ימים והנה לעוצם מעל משה היה מגיע לו עונש גדול על חטא קטן שלא היה ראוי לכמו זה העונש כדי שיזורז יותר לעשות מצות השם יתע' עד שלא היה ראוי במי שיגיעו על ידו מצוות השם יתע' לאנשים שיתעצל בעשייתם כי ילמדו ממנו שאר האנשים ולא ינהגו בעשייתם המצות בזריזות וזאת השגגה היתה לפי מה שאחשוב כי משה היה סבור כי מפני לכתו במצות השם יתע' יפטר מזאת המצווה עד השלימו השליחות כי אינו יכול לקיים את שתיהם שאם ימול הולד תחלה ויצא לדרך תהיה סכנה לתינוק והוא היה חושב שיהיה רצון השם יתע' שישוב עם אשתו ובניו למצרים כי איננו ראוי לאדם שיפרוש מאשתו ובניו ועוד שאם לא יוליך אותם שם הנה יחשבו ישראל שהוא אינו בוטח שיצאו ממצרים ולה עזב אשתו ובניו ולא רצה להוליכם שם והנה מה שאמרו רז"ל בזה הענין מסכים אל מה שאמרנו בו והנה לא היה רוצה השם יתע' שיעתיק אשתו ובניו כי די לו באותות אשר בידו לתת אמונה לישר' שיצאו ממצרים והנה המתין לו השם יתע' עד היותו במלון כדי שישאר שם התינוק והנה שם נשארו עמו צפורה וגרשום ואמר אליה משה שתשוב עם בניה לבית אביה כאשר תוכל על זה וזהו מה שאמרה התורה בפרש' יתרו אחר שלוחיה לפי שכבר שלח אותה משה אל בית אביה:

כה

צור. הוא חרב לקחתו למול את בנה:

ותגע לרגליו. ר"ל שכאשר כרתה ערלת בנה הגיע דמו לרגליו מרוב הדם שיצא ממנו כי לא הי הלה אומנו' בזה המעשה ולא נתחנכה בזה. ולזה לא ידעה איך תעצור דמו באופן שלא יצא ממנו בכמו זה הרבוי:

ותאמ' כי חתן דמים אתה לי. ראוי שתדע כי שם החתנו' יקרא כלשוננו על התחלת הזווג ולזה יפילו אותם על התחלת כל דבר ולזה יקרא הוולד הנמול בעת המולו חתן כי זה התחלת שפיכו' דמים לה כי לא נסתה והנה חשבה שכזה יעשה כל מי שיכרות הערלה וכאשר סר החולי ממשה וגלה לה שאין המנהג לעשות המילה כזה האופן אבל ישתדלו לעצור הדם תכף אז אמרה שזה הולד הוא הראשון שישפך דמו בה האופן הנפלא בכל הערלו' המולו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.