מנחת שי/ויקרא/כה

גרסה מ־14:40, 21 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
כלי יקר
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מנחת שיTriangleArrow-Left.png ויקרא TriangleArrow-Left.png כה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


אעריכה

בהר סיני. פתוחה:

לאמר. הלמ"ד בדגש:

העריכה

ענבי. דגש הנו"ן לתפארת וכן ענבי רוש (דברים ל"ב):

ועריכה

ולשכירך. ברובא דנוסחי דיקי מלא יו"ד:

זעריכה

ולבהמתך. מאריך בלמ"ד ולא גריש למעלה וכן הוא לב"א:

טעריכה

השבעי. חסר יו"ד בכל ספרים מדוייקים ובהעתק הללי והוא א' מן החסרים ע"פ המסורת וסימן נמסר בפרשת בא וכ"כ בעל הטורים וכמו שכתבתי בסוף פרשת בשלח:

יאעריכה

את נזריה. בתיקון ס"ת נזריה במפתח נזירה ע"כ. והרמ"ה כתב בהדיא ולא תבצרו את נזריה חסר יו"ד קדמאה ומלא יו"ד תניין ועיין עוד במסורת:

ידעריכה

וכי תמכרו. אין שם פיסקא:

כאעריכה

ועשת. ברוב הספרים הסי"ן בקמץ וכ"כ המכלול משקל פעלה:

כבעריכה

וזרעתם את השנה השמינת. דין לחוד מלא יו"ד קדמאה וחסר יו"ד תניינא:

כגעריכה

לצמתת. בהעתק הללי לצמתת ירושלמי לצמיתת עכ"ל גם המאירי כתב לצמיתת חס' וא"ו וכ"כ גבי לצמיתת הב' שבפ' כי שניהם שוים לדעתו לענין האותיו' אך בכל הספרי' הראשון חסר יו"ד וחסר וא"ו והב' מלא יו"ד וחסר וא"ו וכ"כ הרמ"ה ושמן ששון ומנחת כהן והא' הצד"י רפה והלמ"ד בחירק סימנו כי לי הארץ והב' הצד"י בדגש והלמ"ד בפתח סימנו ל קנה אתו חזקוני ויש סימני' אחרי' במסורת ע"ש:

כי לי. במקף:

כהעריכה

כי ימוך. סי' קדמאה כי ימוך תניי' וכי ימוך תלתאי וכי ימוך וחד פ' סי' ותא' אל האנשי' ידעתי כי נתן ה' לכם את הארץ וכי נפלה אימתכ' עלינו וכי נמגו כל יושבי הארץ מפניכ':

גאלו. הגימ"ל רפה:

כחעריכה

ואם לא דמצאה. ואם בקדמא ובלא מקף לא במאריך ובמקף:

די. בדגש:

כטעריכה

מושב. השי"ן בפתח בס"ס:

והיתה גאלתו. הגימ"ל דגושה:

תהיה גאלתו. הגימ"ל רפה:

לעריכה

יגאל. הגימ"ל דגושה:

אשר לא חמה. לו ק' וכן בכל הספרים המדוייקים כתיב באל"ף וקרי בוא"ו וכן הכריע הר"ן ז"ל בפ"ק דמגילה ובעל לקח טוב בפירושו על התורה ודרשינן מיניה התם במגילה ובפ"ט דערכין אעפ"י שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן ולא מצינן למימר שלא היה לו מעולם דבערי חומה משתעי קרא והתם בערכין תנן בית הבנוי בחומה ר"י אומר אינו כבתי ערי חומה ר"ש אומר כותל החיצון היא חומתו ר"י דריש אשר לא חמה בוא"ו ור"ש דריש אשר לא חמה באל"ף כ"ד בשם הירושלמי ובבלי אמר ר' יוחנן דשניהם מקרא א' דרשו ותורדם בחבל בעד החלון כי ביתה בקיר החומה ובחומ' היא יושבת ר"ש סבר כפשטיה דקרא ור' יהוד' סבר בחומה היא יושבת ולא בעיר חומה ובמסור' פ' שמיני ע"פ אשר לא כרעי' ט"ו כתיבין לא וקריין לו ושלשה מהן בתורה והשאר בנביאי' וכתובים ואלו הן של תורה אשר לא יעדה אשר לא כרעים אשר לא חמה וכולן ניתנו לידרש כמו שכתבתי על כל אחד במקומו ודלא כרש"י ותוספות בפ"ט דערכין שרש"י כתב אשר לוא חמה כתיב מלא בוא"ו ואל"ף משמע לו ומשמע לא כלומר אין לו עכשו והיה לו קודם לכן והתוספות כתבו שאינו כן בחומשים המדוייקים שכתוב לו בוא"ו וקרי לא באל"ף וכתב בעל תוספת י"ט ובחומשים מדוייקים שלנו איפכא כתיב באל"ף וק' לו בוא"ו וכ"כ בעל קרבן אהרן אך לא נראו לי דבריו במ"ש אח"כ ולדעתי כתיבת הספרים וכו' ע"ש. ובילקוט פ' ויקרא ופ' שמיני ופ' בהר סיני הובא בשם מס' סופרים ג' לו כתובים בתורה בלמ"ד אל"ף וקורין בלמ"ד וא"ו אשר לא כרעים אשר לא חמה אם לא יגיד הן כל אלה טעה פעמים שלש ושבשתא כיון דעל על ור"ל אשר לא יעדה כמ"ש ופ' אם לוא יגיד הוא מאותם הכתובים מלאים בוא"ו ואנ"ף וסימן נמסר עליו בפ' ויקרא וכמ"ש שם וכן מצאתי בהעתק הללי ובמסר קטנה פ' ויצא ב' מלאי' בתורה זה וחברו כי לוא אוכל לקום מפניך:

לגעריכה

כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם. כתב החזקוני לשון זכר בשורק וכן כי אחזת עולם הוא להם עכ"ל ודבריו תמוהים מאד בעיני כי בכל הספרים הוא אחזתם כתוב בוא"ו וקריאתו בחירק אבל אחזת עולם הוא להם כתיבתו וקריאתו בוא"ו שורק וכ"כ המכלל יופי וכך הם ע"פ המסורת דוק ותשכח במערכת אות הה"א דכתיב התם אחזתם נקבה ודא היא:

לדעריכה

ושדה. עיין מ"ש בפ' בראשית אצל וזהב:

אחזת עולם הוא. ה' דמטעים דסבירין היא מסורת פ' תצוה ותו איתא התם כל דסמיך לאחזה היא במ"א כי אחזת עולם הוא להם:

אחזת. הזי"ן דגושה:

לזעריכה

את כספך. במאריך ומקף:

לחעריכה

להיות. מלא וא"ו כתיב בהעתק הללי ובכל ספרים מדוייקים כ"י לא בא בכלל החסרים בלישנא ע"פ המסורת וסימן נמסר במ"ג פ' יתרו וכ"כ הרמ"ה ז"ל היות האדם לבדו מלא וא"ו כתיב ודכותא להיות גבר בארץ וכל לישנא באורייתא דכותא מלא בר מן ח' חסרים וכו' כמו שסדורי' במסורת שלנו:

לטעריכה

וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך. במקצת ספרים אשכנזים אין כאן הפסק הפרשה כלל ובס"ס היא פ' סתומה וכ"כ הרמב"ם ז"ל:

ונמכר. הכ"ף דגושה:

מועריכה

והתנחלתם. אין בנו"ן מאריך בס"ס:

מזעריכה

תושב. בפשט:

נמכר. הכ"ף בפתח:

נבעריכה

ואם מעט. במקצת מדוייקים הוא"ו בגעיא ואין כן ברוב ספרים:

בשנים. הנו"ן רפה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.