שערי תשובה/אורח חיים/צ
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) בשדה עבה"ט. ובספר בתי כהונה ח"א סי' ט' כתב דבמקום מוקף מחיצות אף שאינו מקורה שפיר דמי וכ' הבר"י שכן המנהג פשוט בתוככי ירו' עה"ק שהצבור מתפללין בבה"כ במקום שאינה מקורה ורבנן דמתיבת' מתפללין מנחה וערבית בחצירות בבתי מדרשות וכן הסכים בספר מזבח אדמה:
(ב) הצבור עבה"ט ומ"ש ואפי' יש הרבה חוטאים כו' בלשון הרמב"ם אין כתוב כן אלא ואפי' היה בהם חוטאים כו' ואא"ז מהרש"א בחידושי אגדות בכריתות כתב אהא דאמרינן כל תענית שאין בה מפושעי ישראל כו' שהרי חלבנה כו' שצ"ל יוד חוץ מן הפושע וכמו בקטורת שהיה יוד סממנים חוץ חלבנה ע"ש: ושוב ראיתי בשם חמד לאברהם שכ"כ בעין הקורא נהר מ"ו וע"ש שכתב דוקא כשיש יוד צדיקים ואחד רשע או כ' צדיקים וב' רשעים אבל אין כח בט' צדיקים כו' ומ"ש מתשובת הרשב"ץ ותשובת ח"צ עיין בשאגת אריה ובשאלת יעבץ סי' י"ח ועיין בש"ץ בשם הרדב"ז ח"א שכ' אבל עתה שאני רואה ברוב עם רוב בלבול ואין אדם שומע תפלה או קריאת ס"ת בבהמ"ד בעשרה עדיפא לי עם התלמידים אעפ"י שאין רוב עם כו' ע"ש. ועיין בשו"ת מהר"י הלוי אחיו של הט"ז סי' י"ג מ"ש בהא דאמר אביי מריש הוי מצלינא כו' ע"ש:
(ג) אנוס וכתב בספר דרך חיים למהר"מ די לונזאנו צבור בבה"כ וצבור חוץ לבית הכנסת היינו דאבא בנימין אין תפילתו כו' צבור חוץ לבה"כ ויחיד בבה"כ צבור חוץ לבה"כ עדיף ועיין ביד אלי' סי' ז' ובש"צ האריך בזה ע"ש ועיין לעיל הבאתי מהרדב"ז במי שבבית מדרשו חלון פתוח סמוך לב"ה ע"ש:
(ד) בעירו וכתב מח"ב בשם מלכי בקודש דאם מתפלל בביתו בעשרה אינו נקרא שכן רע דכל בי' עשרה שכינתא שריא ומיהו עכ"פ מידי חובת בה"כ לא נפיק אא"כ אותו המקום שמתפללים בו קבוע לקדושה ע"ש:
(ה) שני פתחים עבה"ט ועיין ברכ"י שהביא דברי המדרש פ' כי תבוא מבואר הפירש הא' בש"ע שיש לו ליכנס דלת לפנים מדלת כו' ע"ש:
(ו) ורחבו ד' עבה"ט ומ"ש בש"ע שטוב לחוש שלא להתפלל אחרי שום אדם הפר"ח חולק והוכיח מהש"ס דמותר ולכן הנזהר הו"ל כפטור מן הדבר ועושהו שנקרא הדיוט ע"ש ואין זה מוכרח כיון דשב וא"ת הוא שאין לו לבטל משום זה להתפלל עם הצבור ובזה גם המחבר מודה: בש"ע סעיף כ"ז. ישתוק כו' והפר"ח חולק דהרשב"א סובר הרחקה במ"ר דרבנן ובש"צ כתב דרוב הפוסקים חולקים על הרשב"א והאחרונים הסכימו לפסק הש"ע והרמ"א כאן ועיין לעיל סי' ס"ט שגם הש"ץ ישתוק אם ההשתנה בתוך ד"א של הצבור וע"ש בשם הט"ז. ונראה דאפי' אירע כן בשבת שרי לשפוך מים על המ"ר לבטלן ואפי' בביתו נראה דשרי ולא דמי למ"ש בסי' שכ"ג דאין להוסיף על איסור לבטלו בשבת משום דהוי כמתקן דשם האיסור חוזר להיות היתר ולתקן משא"כ בזה שאינו אלא שעי"ז נסתלק הזוהמ' של המ"ר ומידי דהוי אמסלק גרף של רעי דשרי:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
