בית מאיר/אורח חיים/צ
< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
הלכות תפלה
סעיף ד' צריך לפתוח פתחים או חלונות כנגד ירושלים כדי להתפלל כנגדן זה מגמרא ברכות ל"ד אמר ר"ח ב"א לעולם יתפלל אדם בבית שיש בו חלונות שנאמר וכיון פתיחין ליה לקבל ירושלים ומעולם תמהתי על מנהגינו ממש בכל תפוצות ישראל שאין חלונות פתוחין בבכה"נ כי סתומים המה במחיצות זכוכית וכי זה פתוח מקרי הן אמת דלתר"י דיהבו הטעם מפני שע"י ראיית האור תתיישב דעתו יותר ויוכל לכוון כראוי י"ל שאין קפידא במחיצה דזכוכית שהרי יש אורה הרבה אבל לא נראה הכי מכל הפוסקים שהקפידו שיהיו החלונות לאותו רוח שיתפלל והיינו ע"פ טעם רש"י שהחלונות גורמין לו שיכוין לבו שהוא מסתכל כלפי שמיא ולבו נכנע לטעם זה משמע כפשטיה דקרא פתיחן ליה ממש וביותר בזוהר פרשת בשלח בשם רעיא מהימנא משמע ודאי פתיחן ממש דז"ל וההוא בי מקדשא איצטרך דליהוי ביה חלונות דכתיב וכיון פתיחין כגוונא דלעילא וע"ד משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים ואי תימא אפילו בחקלא בגין דרוחא ליהוי סליקא לאו הכי דהא אנן צריכין בית וליכא לאשתכחא בית לתתא כגונא דבית עלאה לנחתא דיורא עלאה לדירה תתאה ותו דההוא צלותא וההוא רוחא אצטריך לסלקא ולנפקא מגו עאקו בארח מישור לקבל ירושלים וע"ד כתיב מן המיצר קראתי יה דאצטרך אחר דחוק בעאקו לשדרא בגויה ההוא רוחא דלא יסטי לימינא ולשמאלא ובחקלא לא יכיל קלא לשדרי' לי' הכי וכו' ואי תימא הא כתיב ויצא יצחק לשוח בשדה [והוא קושי' תוס'] שאני יצחק דמלה אחרא הוי ביה מה דלא הוי בכל עלמא דודאי בשדה אחר הוי מצלי (והיינו כתירוץ תוס' א') נשמע מיניה טעם אחר וגם ודאי נשמע מיניה לטעמו ומקושיתו ואי תימא אפילו בחקלא נמי דבעינן פתוח כמשמעו בלא שום מחיצה וא"כ התמי' קיימת במנהגינו:
[שוב ראיתי בספר נזירת שמשון כתב סי' צ' בלשון זה ומשמע בזוהר פ' בשלח עמוד ק"ה דלא יעמוד נגד חלון שהוא פתוח ויתפלל רק שיהיה סתום בזכוכית או יעמוד קצת רחוק מהחלון והמה דברים מותמהים לענ"ד] אמנם מצאתי בכ"מ פ"ה מהלכות תפילה כתב וכתב רבינו בתשובה שבתי כנסיות ומקומות המיוחדים לתפילת הצבור אין להצריך בהם חלונות ומ"ש אל יתפלל אלא בבית שיש בו חלונות היינו יחיד המתפלל בביתו כמו שהי' עושה דניאל עכ"ל ונראה ברור שהרמב"ם משיג נמי הטעם של הזוהר ומחלק בין מקום תפלת צבור משום דכל בי עשרה שכינתא שרי' ודו"ק ונראה שעל פיו הוקבע מנהגינו שפיר ומן התימא אצלי מן הב"י שמשמיטו בהב"י ובש"ע:
סעיף טז במ"א סק"ל וצ"ע דא"כ וכו' דלדבריו ליכא עבירה כלל. נ"ב עיין בספר בשמים ראש סי' רכ"ז:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |