אלשיך/בראשית/מ
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
ויהי אחר וגו'. אמר לשון ויהי לומר אחר הזכירו הצלחת יוסף. אמר ויהיה לו אחר הדברים האלה כי חטאו וגו' וינתנו אצלו. כי על ידם האריך עוד שתי שנים בבית הסהר כמו שאמרו ז"ל על ויהי מקץ וגו'. שעל ידי אומרו ב' זכירות לשר המשקים היה עוד שנתים בבית הסוהר:
ד[עריכה]
ויפקד וגו'. ראוי לשום לב מה צורך בהודעה זו. אך בזה נאמר דרך שני על מלת ויהי הוא כי תחלה שם שר הטבחים על יוסף עיניו לטובה. וכמו שכתבנו למעלה כי במקום אשר אסורי המלך היו אסורים. הוא לא היה אסור. רק ויהי שם בבית הסוהר בלתי אסור אך עתה אחר ההצלח' הנזכר. קנאו בו וענו בכבל רגלו וזה יאמר וי היה אחר הדברים האלה הנזכר שהי' מצליח שענו בכבל רגלו כו'. על כן סיבב הוא יתב' שפרעה נתן במשמר את השרים האלה. שע"י כן פקד שר הטבחים את יוסף שדאג כי הם היו במשמר בעלמ'. במקום אשר היה יוסף אסור שם בכבל ובקש תואנה להתיר אותו כדי שישרת אותם וזהו ויפקד כו' וישרת אותם. ובאומר משקה והאופה. ולא אמר שר המשקים ושר האופים כמאמרו אחרי כן. וכן במלת לאדוניהם שהיא מיותרת. עניינו כי כל שר יש לו תחתיו משרתים עושי מלאכתו כן שר המשקים תחתיו עבדיו שומרי היין ומביאים אותו עד שולחן המלך והשר נותן את הכוס על כף פרעה וכן שר האופים איננו אופה הפת. כי אם עבדים לו לשים ואופים והוא מביאם אל שלחן המלך. ועל כן כאש' נמצא זבוב ביין. פשע המשקה שתחת יד השר שלא שמר כראוי. ובהמצא צרור בגלוסק' פשע האופהו ושלש אותה בצרור. וזהו חטאו משקה מלך מצרים והאופה וחטאם לשנים לאדוניהם הם שריהם וזהו לאדוניהם וגם למלך מצרי' אך ויקצף פרעה על שני סריסיו. שלא הזהירו את עבדיהם ולדעת מה יעשה להם. נתנם במשמ' עד יעיין בדינם וזהו ויפקוד שר הטבחים כו' ויעלהו ממקום מאסר הסוהר. אל מקום המיוחד למשמר בעלמא. כי טוב הוא כי עדיין לא נגזר עליהם דבר וישרת כו'. והנה ההפרש אשר כתבנו מאומרו המשקה והאופה אל אומרו שר המשקים ושר האופים מצאתי כן אחרי כתבי לבעל תולדות יצחק כי כוונתי לדעתו. והנה הוא לא שת לבו אל אומרו אחרי כן המשקה והאופה אשר למלך מצרים אשר אסורים כו' שיורה שהמשקה והאופה הם החולמים וא"כ הם השרים עצמם. ויתכן לפי זה כי הנה ויחלמו חלום שניהם איש כפתרון חלומו. כי כל אחד חלם מעין פתרונו. זה נותן את הכוס על כף פרעה. וזה העוף אוכל על ראשו. ויש טעם מספיק שעד כה על השרים ידבר. וטרם יאמר מה שתמה יוסף בראות את פניהם רעים שקשה מה זו תמיהא מדוע וכו' כיון שהיו אסורי' לז"א דע כי המשקה והאופה אשר למלך מצרים הם אשר היו אסורים בבית הסוהר. כלומר אך השרים לא היו רק במשמר בעלמא ולא אסורי'. ומזה יבטחו כי כל הכעס לא היה רק במשקה ובאופה. ועל כן תמה עליהם שהיו פניהם רעים וזהו וישאל את סריסי פרעה אשר במשמר שהוא משמר בלבד ולא מאסר מדוע פניכם כו':
ה[עריכה]
ויאמרו כו'. אמר הלא לאלהים לבדו פתרונים ולא לאדם. ועם כל זה ספרו נא לי אולי אוכל לפותרו. או יאמר חלום חלמנו. ואין עצבוננו על רעת החלום כי לא ידענו אם טוב הוא. רק על העדר פותר ונדעה אז אמר הלא לאל"ים פתרונים ולא לפותר. וא"כ גם שאדם יפתור לכם לא תדעו אמיתת הדבר ובמה תהיו בטוחים. ועם כל זה שתתאוו פותר ספרו נא לי:
ט[עריכה]
ויספר כו'. הנה אומרו בחלומו הוא מיותר ועוד כי הנה מכל חלום זה אין בפתרון דבר זולתי מנין השריגים ותת הכוס על כף פרעה אך מה שהיא כפורחת כו' אין דבר בפתרון. וכן בחלום שר האופים אין ענין הסל העליון בפתרון. אך הנה בזה יובן. מי הגיד לרז"ל כל הדרשות אשר פתרו בחלומו' אלו הכל על ענין ישראל. אמנם אין ספק כי לא היתה תור' מספרת כל החלום הבלתי נוגעים אל הפתרון אם היו דברים בטלים בתוך החלום. אך הוא כי אדרבא עיקר הפתרון הוא הנוגע אל ישראל בכל פרטיו. אלא שאגב יש קצת נוגע אליו. וז"א בחלומי והנה גפן לפני כו' לומר הנני רואה כי אין נוגע אלי כל החלום רק סופו. ואקח את הענבים כו' אך בחלומי הנוגע אלי היה ענין נוסף והוא כי הנה גפן לפני כו' והיא כפורחת כו' ואפשר מזה כי נצצה רוח הקודש ביוסף. ומתחלה אמר הלא לאל"ים פתרונים כלומר לו ולא לך. וספרו נא לי כלומר שאגיד מה שיהיה נוגע לכם:
יד[עריכה]
כי כו'. כמו זר נחשב ישים מבטחו בב"ו. והנה נשית לב אל מאמרם ז"ל. שאמרו שעל שתי זכירות שאמר זכרתני והזכרתני. האריך שם שתי שנים למה תלו הדבר על אומרו ב' זכירות. ולא על מציאות אשמתו כי שם בשר זרועו. אך הוא כי הנה פשט הכתוב הוא ישיבך על כנך כמשפט הראשון שכל כח תהיה לרצון. עד גדר כ"א זכרתני ועשית נא. אפי' עתה סמוך להטיבו עמך והזכרתני כו' ותמצא חן עד שהוצאתני כו' נמצא בלתי בוטח בו אלא שבאומרו כל כך זכירות. היה נראה כרומז לו זכור יזכרנו כבוטח קצת. ועל כן נאשם ובמה שכתבנו שלא פתר לו רק ג' שריגים שהם ג' ימים. ושיתן הכוס ליד פרעה. אך ענין הגפן לפניו ושהוא כפורחת עלתה נצה לא פתר. אפשר לתת התנצלות ליוסף לומר שיזכירהו שהבין שאומ' גפן לפני הוא שראה כגפן לפניו. הוא יוסף שהוא מישראל הנקראים גפן והיה לפניו והגפן ההיא כפורחת. ממקום שהוא שם עלתה במעלה. על כן אמר לו כפותר הדבר. כ"א זכרתני כו' והוצאתני כו'. עוד יתכן בשום לב אל ייתור אומרו אתך. וגם אומרו עמדי חסד וגם באומר אחרי כן ולא זכר שר כו' וישכחהו. שהוא כפל ענין לבלתי צורך. אך יאמר כי אשר יאהב את רעהו. וישים זכרון אהבתו בלבו ע"י כן בבא לפניו ענין להטיב לו. זכור יזכרנו עוד ויטיב לו. אך אם מתחלה לא ישים אותו בלבו לא ייטיב לו בבוא עת יוכל הועילו. עוד שנית לימדנו ית'. כי הטוב אשר יש לו להחזיק לאוהב. טוב הוא מה שזוכרו בינו לבינו ושם אותו בלבו כעת כי מה שאחרי כן ע"י מה שהוא זכור אצלו. מזכירו במקום שמטיבין לו. לה' הוא להחזיק הטובה ולא לחברו וזה יאמר הלמוד הא'. כי אם זכרתני אתך כלומר שמינך ובך אהיה זכור אתך ימשך כי והזכרתני אל פרעה. מה שאין כן אם מעתה לא תשימני בלבך וכן היה כי לא זכרו אותו. וגם לא לפרעה עד סוף שנתים. וגם אז עד שראה נפשו יוצאה כמ"ש (ב"ר פ" כ"ט) וז"א ולא זכר כו' בינו לבינו. ועל ידי כן וישכחהו מלהזכירו אל פרעה. והלימוד השני הוא מה שאמר מה שאני אומר אליך כ"א זכרתני אתך. ממך ובך עתה בזה הוא מה שתעשה עמי חסד וזהו ועשית נא עמדי חסד כי לא אהיה כפוי טובה אך מה שעל ידי שהזכרתני כו' יהיה כי והוצאתני כו' עדיין הדבר בספק אם ייטב לי ביציאה. ונשאר לה' כי צריך לי התנצלות כי גונב כו' ראויה אלי:
טו[עריכה]
כי גונב כו'. אמר אל תאמר בלבבך הלא טוב לך שלא אזכירך פן יפשפש במעשיך באומר כי לא על חנם הובאת לימכר מארץ העברים אולי נמכרת בגניבתך. וגם לא בצדקתך נתנוך בבור הזה ע"כ על האחד אמר כי גונב שהוא חששת אולי גנבתי ונמכרתי נהפוך הוא כי אני גונבתי מארץ העברים. ועל השני וגם פה לא עשיתי וכו' מיצרת גברתי. והראיה כי שמו אותי בבור כחייב ממון כי לו חטאתי על בעולת בעל אחת דתו להמית רק להפיס אותה. באופן כי לא יהי' אסון אם תזכירני ובטחונו שאם יזכירהו שודאי יצא הוא כי ראה ב' אשמות תחת ידו עון הדבה ועון העשר טיפין. כי עון דבת האבר מן החי כבר נתמרק במה שהוטבל' כתנתו בדם ועל אומרו שקוראים לאחיו עבדים לבני הלחנות נמכר לעבד ד"פ בעד ד' בניהן. ועל אומרו שהיו נושאים עיניהם בבנות הארץ. על כן ותשא אשת אדוניו את עיניה אל יוסף. ועל העשר טיפות זרע כבר היה עשר שנים בבית הסוהר. ובכן כיון ששלמו העשר אמר שודאי יצא וכן אפשר נרמז באומרו והוצאתני מן הבית הזה שעולים ארבע תיבות אלו כמספר התם כל חטא אצבעותי. ואז היה יוצא אם לא שנענש בשנתים אחרות בעד ב' זכירו' כמדובר ובאומרו נא יכוין אל תתני לבוטח בך כי דע איפה שאם היית תזכירני מקודם לא היית מוציאני. והוא כי לא מלאו הימים של העשר שנים אך להיות נא ששלם הזמן ידעתי כי הוצאתני וגו':
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |