מזרחי/בראשית/מ

מזרחי בראשית מ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

חטאו זה נמצא זבוב בפיילי פוטירין שלו. פי' בכוס שנתן למלך לשתות דפי' פיילי כוס כמו שאמרו גבי סוטה היה מביא פיילי של חרש חדשה ותרגום בספל אדירים בפיילי גיברייא ותרגום כוס התרעלה פיילי כוסא דלווטא ותרגום השותים במזרקי יין דשתיין בפיילי חמרא אף כאן פי' פיילי כוס וזהו שפירש אחריו פוטירין שלו שכוס בלשון יון פוטיר"י ומה שאמרו זבוב נמצא בתוכו ולא נימא נמצא בתוכו משום דזבוב אונסא ונימא פשיעותא כדאיתא בגיטין פ"ק ולפי שהזבוב אונסא הושב שר המשקים על משקהו ולפי שהנימ' היא פשיעותא נתלה שר האופים שנמצא צרור בגלוסקין שלו דומיא דנימ' ומה שאמרו זבוב אונסא נימא פשיעותא הוא משום דנימא ודאי מעיקרא היתה בו כי אין הנימא פורחת באויר עד שנאמר שבעת נתינת הכוס ליד פרעה נפלה בו מאליה אבל הזבוב שהוא פורח באויר יש לומר שבשעת נתינת הכוס ליד פרעה נפל בו מאליו:

ד

אתם להיות אתם. הוסיף מלת להיות להורו' על שפקידותו זאת היתה כדי לשרת' כי בזולת התוספת הזאת לא ידענו לאי זה ענין היה הפקידות הזאת כי קודם זה כבר היה יוסף אסור ואח"כ נתן את שר המשקים ואת שר האופים במקום שהיה יוסף אסור שם ועכ"ל שהפקידות הזאת אינה רק לענין מה ומלת להיות מורה להיות אתם בשרותם:

שנים עשר חדש. דילפינן מימים תהיה גאולתו מג"ש דימים ימים כדאיתא בפרק אף ע"פ אבל לא מימים דעד חדש ימים משום דדנין ימים סתם מימים סתם ואין דנין ימים סתם מימים שנאמר בהן חדש:

ה

ויחלמו חלום שניהם ויחלמו שניהם חלום. פירוש שכל א' משניהם ראה חלום לא שחלמו חלום של שניהם כפי המובן ממצב הכתוב שפירושו שכל א' ראה חלום של שניהם דהיינו שלו ושל חברו אבל רז"ל דרשוהו כמשמעו שכל א' ראה חלום של שניהם אך במקום שיאמרו שראה חלומו וחלום חברו אמרו שראה חלומו ופתרון חלום חברו ממה שכתוב וירא שר האופים כי טוב פתר ולולא שראה בחלומו גם את פתרון חלום חברו היאך ידע כי טוב פתר ואע"פ שממאמר ויחלמו חלום שניהם לא משתמע אלא שכל אחד ראה חלומו וחלום חברו אין הזיק מזה כי פתרון החלום הוא החלום עצמו. אך קשה מאיש חלומו בלילה אחד שלפירושם היה לו לומר איש חלומו וחלום חברו בלילה אחד. ושמא י"ל שחלומו וחלום חברו שניהם יחד נקראו חלומו מפני שראה את שניהם בחלום א':

איש כפתרון חלומו חלום הדומה לפתרון העתיד לבא עליהם. פירוש חלום הדומה לדבר העתיד לבא עליהם שהדבר ההוא נקרא פתרון בהקש אל החלום ואילו אמר איש פתרון חלומו בלתי כ"ף הדמיון היה המובן ממנו שכל אחד ראה בחלומו הדבר העתיד לבא עליו כפי מה שנגלה באחרונה אחר שבא עליו לא שהחלום היה דומה למה שבא עליו באחרונה עד שיובן עניינו מן החלום טרם בואו עליו שאז לא היה נחשב לחכמה הפתרון שפתר להם יוסף עד שיקרא פותר חלומות מאחר שאין החלום מורה עליו אבל היה נחשב לאיש שיצאו דבריו אמת על צד המקרה וההזדמן אבל בהיות החלום דומה למה שבא עליו באחרונה אז יחשב פתירתו לחכמה להיותו יודע לפרש פרטי החלום על פרטי הענין שבא עליו באחרונה על כן הוצרך הכתוב לומר כפתרון חלומו חלמנו בכ"ף הדמיון להורות שהיה החלום דומה לפתרון ומורי' כל פרטי החלום על כל פרטי הענין וראוי לזה שיקרא פותר חלומות:

י

כפורחת דומה לפורחת. פי' כ"ף כפורחת הוא כ"ף הדמיון ואיננו ככ"ף כעלו' המנחה כצאתי את העיר שהוא במקום כאשר כי לא תמצא כ"ף כזאת רק על המקור לא על הפועל ופי' ויהי כמשיב ידו כדמו' משיב ידו ופירושו שלא היתה לו כונה בזה רק מפני שהוציא ידו ואחר כך שקשרוה בחוט השני הכניסה מיד ונראה כאילו היה זה בכונה כנה הוצאת היד בשם נתינה והכנסתה בשם השבה והמתרגם שתרגם כפורחת כדאפרחת תרגם הענין לא המלות והראיה שתרגם פורחת הבינוני אפרחת שהוא פועל עבר גם הוסיף לומר אפיקת לבלבין שפירוש הוציאה לולבין שכל זה הוא תרגום של פורחת כדפרש"י לא של מלת עלתה כמו שפירש הרמב"ן ז"ל דאם כן אין טעם למלת נצה לבדה:

נראה לי בחלומי כאילו היא פורחת. פי' הכ"ף של דמיון שבמלת פורחת אין הדמיון ההוא על פריחת הגפן לומ' שנעשה לגפן פועל דומה לפריחה. אלא על החלום שנדמה לו בחלומו שהיתה פורחת ממש כפריחת הגפן בלי שום שינוי ודמיון ומפני שלא ראה זה בהקיץ אלא בחלום שהוא פועל דמיוני אמר כפורחת כדמות פורחת כלומר שנדמה לו כן ולא שהיה שם גפן פורחת בפועל כי הדמיון אינו נופל אלא על בעל החלום לא שהגפן שרא' בחלומו היתה כדמות פורחת. והרמב"ן ז"ל טען ואמר ואינו נכון שאם היה מדבר במדמה מפני שהם דברי חלום היה אומ' והיה כגפן לפני ובגפן כשלשה שריגי' והכ"ף הזו אינה בחלום שר האופים ולא בחלום פרעה ולמה ידמה בזה יותר מכל האחרי' אבל יאמר בכלם והנה והוא הדמיון שטעמו כאלו: ונראה לי שאין מכל אלה טענה כלל כי מה שטען שאם היה מדבר במדמה מפני שהם דברי חלום היה אומר והנ' כגפן לפני ובגפן כשלשה שריגים כמו ששם הכ"ף במלת כפורחת אינה טענה כי בעל הלשון כשירצה להורות על הדמיון פעם ישתמש עם כ"ף ופעם במלת הנה ולכן שם מלת והנה על מלת גפן ואמר והנה גפן לפני במקום כגפן לפני ומלת והנה מושכת עד שלשה שריגים כאילו אמר והנה בגפן שלשה שריגים ובמלת כפורחת נשתמש עם כ"ף הדמיון במקום והנה ומעתה מה שטען עוד שהכ"ף הזו אינה בחלום שר האופים ולא בחלום פרעה ולמה ידמה בזה יותר מכל האחרים אינה טענה כי שם נשתמש במלת הנה המורה על הדמיון במקום שנשתמש פה עם הכ"ף וזה וזה יכשר:

ואחר הפרח עלתה נצה ואחר כך הבשילו. ולא שראה הכל יחד כמובן מן הכתוב דאין מראים לו לאדם פיל דקאי אפומא דמחטא כדאיתא בפרק הרואה:

יב

שלשת ימים הם סימן הם לך לשלשת ימים. לא שהם עצמם שלשת ימים כנראה מלשון הכתוב:

יג

כשיפקוד שאר עבדיו לשרת לפניו בסעודה. אמר זה מפני שפירוש ישא מלשון חשבון כי לא יתכן להיותו דומיא לשר האופים מפני שכתוב אחריו והשיבך על כנך ואי אפשר לומר ימנה את ראשך אם לא שימנה גם אחרים עמו כי המנין לא תפול על האחד לבדו. ועוד כי אחר זה כתוב וישא את ראש שר המשקי' ואת ראש שר האופים בתוך עבדיו ואמר בסעודה מפני שכל הנמנין במנין אחד הם כל אותם שהם ממין עבודה אחת ומפני שאלה השרים הם ממין עבודת הסעודה אמר כשיפקוד שאר עבדיו לשרת לפניו בסעודה ימנה גם אתכם:

יד

כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך אשר אם זכרתני אתך מאחר שייטב לך. שמלת כי משמשת בד' לשונות אי דילמא אלא דהא כדאיתא בשילהי גיטין ובפרק קמא דר"ה ושם פרש"י כגון אלו שאין אתה יכול לפותרן בלשון מפני ונפתרין בלשון כאשר כמו כי יאמרו אליכם בניכם כי יהיה להם דבר כלם לשון אם הם משמע שהוא סובר שמלת כי כשהיא מתפרשת בלשון אם כאלו מתפרשת בלשון אשר וכן כתב בפירוש גבי כי יאמר הורידו את אחיכם כי משמש בלשון אם ואם משמש בלשון אשר כמו עד אם דברתי דברי אף כאן כי אם זכרתני אשר אם זכרתני והוא טעם למה שלמעלה הימנו כאילו אמר שכל כך תעלה במעלה לפני המלך עד אשר אם תזכרני אחר שייטב לך בעת שרותך לפניו ותעשה עמי חסד שתזכרני אליו תוציאני מן הבית הזה ווי"ו והוצאתני כוי"ו אם בחקותי תלכו ונתתי ומה שפירש כאשר ייטב לך מאחר שייטב לך הוא מפני שאין מדרך מוסר שיזכירהו מיד בעת שייטב לו רק אחר כך בעת שהוא עומד ומשרת לפניו:

כ

יום גנוסיא. פירוש יום הלידה כי הלידה נקראת בלשון יון יניש"ייא והיו"ד והגי"מל שוין במבטא והשי"ן בלשון יון הוא סמ"ך בלשוננו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.