אבי עזר/בראשית/מ

אבי עזר בראשית מ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

בעבור שלא ישתנו סמך סריסיו וכו'. יסוד מסוד משקל שפ"א הפעל בקמץ בעצם. ואינו לתשלום הדגש. כמו נדיב צמיד פתיל. נשתנו בסמיכות וברבים. כמו נדיבי נדיבים צמידים. אבל הקמץ שהוא לתשלום הדגש. כמו פריץ סריס לא נשתנו לעולם בסמיכות וברבוים. ועתה תבין דברי הרב:

ד

ויפקוד שר הטבחים וכו'. דעת המדקדק שתיבת ויפקוד יש לו הוראת זכירה. כי שר הטבחים אשר יושב ראשונה בכל דת ומשפט זכר על ידי מעשה שני סריסים את מעשה יוסף שמרד גם כן באדוניו. ויצא הדת לישב בביתו בבור והוא המשמר. ולהטעם כי יוסף הובא בבית אסור הסריסים ויפה השיג הרב עליו. מטעם שמשמע בקרא שיוסף היה עבד בבית שר הטבחים. וגם הסריסים יושבים שם מקדם. ומלת ויפקוד הוא מלשון מנוי ושררה לשרת לפני הסריסים האלה. כי חשובים המה בבית פרעה. או לשון צווי:

יא

ואשחט אותם. כמו שוחטי הילדים. דעת הרב שתיבת שחיטה הוא שם המושאל לענבים. כמו שהושאל לילדים. כי ספיר גזרתה בנויה על בקר וצאן. וכיון שהושאל לענבים שם בישול. הושאל גם כן עליה שם שחיטה. או אפשר דדעת הרב במלת ואשחט מלשון סחיטה. וכן שוחטי הילדים לפי דעת חכמינו זכרונם לברכה. המפרשים חפרו בעמק לפרש דברי הרב בדרכים רחוקים. והנראה לעניות דעתי כתבתי:

יב

יש שואלים מאין ידע יוסף וכו'. כמדומה לי אשר השומע קושיא זאת ושותק. לא יקבל שכר על שתיקותו. כי אלהים אשר הוא פלח ליה בתדירא. הוא גלה לו רזא דנא. הלא לאלהים פתרונים. ומנא ידע רב נחמן חולי מחזיק בפלך המבואר בסנהדרין מ"ח אב"א סוד ה' ליראיו וכו'. ואמת מרוב פשיטתו לא כתב תשובתו בחבורו. מה השיב לשואלים לו:

יג

ישא פרעה את וגו'. דהיינו ימנה ויספור אותו בתוך שאר משרתיו החשובים. וכן משמש המקרא בסיפור בני אדם בלשון נשיאות בכל מקום. ולדעתי אפשר לפרש כן פסוק ויהי מתיו מספר. ודלא כפירש הרב שם:

טו

ואחר כל חלום במקרא מלת והנה וכו'. ואף כי מלת הנה בכל מקום התחלות הענין. כמו שכתבו הרב בהרבה מקומות. אולם אם כן הוא הוי למכתב הנה בחלומי. וכיון שנכתב בחלומי והנה לכן מפרש הרב דמשמש כאלו. וכמו מלת כעין בלשון הגמרא. ובלשון המקרא כעין הבדולח. כמו שכתב אהל יוסף הרואה בחלום אינו רואה ממש. אלא דומה לו כאלו רואה. ומצאתי ראיה בספר מאזנים. שכתב טעם על שנאמר בשיר השירים אם תמצאו את דודי. ולא נאמר אם תמצאון. ואמר אולי עשה זה שלמה. בעבור שהוא משל. ואינם בנות ממש:

כ

ולא זכר שר המשקים וגו'. דקשה לרב איך שייך מלת את בפועל עומד. לכן מפרש לא הזכיר בפה של פרעה והוא יוצא. כמו זכר את ושתי. בית הסוהר. הוראת השם לדעתי הוא לשון הקודש. כמו שדרך אגן הסהר. ונאמר כן על דבר המקיף ובחרו שם זה על השבי. שאי אפשר להמלט ממנה שמוקף מכל צד. ואשר כתב הרב בעבור שפירש אחריו וגו'. לא להודיע לנו הוראת שם בית הסוהר. רק להודיע לנו שנגע הדבר אל דתי המלך. ולא עשה כן מלבו להושיבו אצלו בשבי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף