ערך/תוספת יו"ט
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
תוספת יו"ט
מקור הדין
בגמרא ר"ה ט' א' מובאת ברייתא[1] שמבואר בה (בדרך אגב) שיש דין ש"מוסיפין מחול על קדש".
ועל זה הגמרא שם אומרת: "ודמוסיפין מחול על קדש מנלן, דתניא, בחריש ובקציר תשבות. רבי עקיבא אומר, אינו צריך לומר חריש וקציר של שביעית, שהרי כבר נאמר שדך לא תזרע וגו'. אלא חריש של ערב שביעית הנכנס לשביעית, וקציר של שביעית היוצא למוצאי שביעית. רבי ישמעאל אומר, מה חריש רשות אף קציר רשות, יצא קציר העומר שהוא מצוה".
וממשיכה הגמרא (שם): "ורבי ישמעאל מוסיפין מחול על קדש מנא ליה, נפקא ליה מדתניא[2] ועניתם את נפשותיכם בתשעה. יכול בתשעה, תלמוד לומר בערב. אי בערב, יכול משתחשך, תלמוד לומר בתשעה. הא כיצד, מתחיל ומתענה מבעוד יום מלמד שמוסיפין מחול על קדש. אין לי אלא בכניסתו, ביציאתו מנין, תלמוד לומר מערב עד ערב. אין לי אלא יום הכפורים, שבתות מנין, תלמוד לומר תשבתו. ימים טובים מנין, תלמוד לומר שבתכם. הא כיצד, כל מקום שיש בו שבות מוסיפין מחול על קדש".
תוספת ראש השנה
יש בפוסקים ( ) מי שחידש שאין ראוי לקבל יו"ט של ראש השנה מדאי הרבה קודם השקיעה כבכל שבת ויו"ט, מפני יראת המשפט. (וצ"ע אם הוא דין מוסכם).
ערכים קשורים
*מוסיפין מחול על הקודש. *תוספת שבת. *תוספת יום הכיפורים. *תוספת שביעית.
- ↑ העוסקת בעניני יובל.
- ↑ ברייתא זו מובאת ביומא פ"א ב' בגירסא שונה קצת: ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש. יכול יתחיל ויתענה בתשעה, תלמוד לומר בערב. אי בערב, יכול משתחשך, תלמוד לומר בתשעה. הא כיצד, מתחיל ומתענה מבעוד יום מכאן שמוסיפין מחול על הקודש. ואין לי אלא בכניסתו, ביציאתו מנין, תלמוד לומר מערב עד ערב. ואין לי אלא יום הכפורים, ימים טובים מניין, תלמוד לומר תשבתו. אין לי אלא ימים טובים, שבתות מנין, תלמוד לומר שבתכם. הא כיצד, כל מקום שנאמר שבות מכאן שמוסיפין מחול על הקודש.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |