גליוני הש"ס/פסחים/ו/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
ו' א' | {{מרכז|'''דף ו' ע"א'''}} | ||
'''{{עוגן1|עיסת}} ארנונא חייבת בחלה ואע"ג דלא מצי מסלק ליה.''' נ"ב ע' ר"ש חלה פ"ג מ"ה: | |||
'''{{עוגן1|שאני}} הכא דאפקיה רחמנא בלשון לא ימצא מי שמצוי בידך.''' נ"ב דוגמא לזה ב"ק צ"ח א' שאני לעניין מעשר דבעי' מצוי בידך: | |||
'''{{עוגן1|מיבדל}} בדילי מיניה.''' נ"ב כזה בפי' הרא"ש תרומות פ"ה סי' א' וע"ע לקמן י"א א' רש"י ד"ה אין מקיזין: | |||
{{ | '''תוד"ה {{עוגן1|התם}} כו'''' כ' '''ותי' ר"י דשאני התם כו'.''' נ"ב ע' גליון הגרע"א ז"ל וע"ע שו"ת מהרי"ו סי' קע"ד וע"ע רש"י חולין ל"ט ב' ד"ה יהב לי' וקצ"ע ביומא י"ב א' דפריך ודכפרים מי מטמא והתני' לאחוזה כו' ומאי קושי' הרי יש לחלק דרק בדכפרים שהי' לו בעלים מיוחדים פעם ואח"כ נשתתפו בו רבים שפיר חשוב מיוחד ומשא"כ כ"ז שלא חלקו א"י ליחידים שלא הי' לו בעלים ישראלים מיוחדים בשום פעם שפיר לא קרינן בי' אשר לו אפי' כ"ז שהוא של שותפין כ"ז שלא נחלק גם ליחידים ודו"ק ושוב ראיתי שהת"י שם ד"ה יצאו כתבו כן ע"ש וע"ע שו"ת מהר"י ברונא סי' רמ"ד וע"ע חידושי הר"ן ב"מ ס"ז ב' ד"ה שביעית משמטת מש"ש בשם הרשב"א ע"ש סברתו דשדה שהית' תחלה של לוה ומישכן אותה למלוה בזכות סילוק היינו באתרא דמסלקי אינה יוצאת מרשותו ולא חשיבא של מלוה ושביעית משמטת ומשא"כ בשדה שהית' של מלוה תחלה היינו באתרא דלא מסלקי דעד זמן פרעון הית' נחשבת של מלוה כיון שלא הי' יכול לסלק אז אף דהגיע זמן פרעון ועתה יכול לסלק מ"מ אינה נכנסת לרשותו עי"כ ועדיין היא של מלוה ואין שביעית משמטת עש"ה ותבן: | ||
{{ | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | |||
גרסה מ־23:42, 18 באוגוסט 2024
עיסת ארנונא חייבת בחלה ואע"ג דלא מצי מסלק ליה. נ"ב ע' ר"ש חלה פ"ג מ"ה:
שאני הכא דאפקיה רחמנא בלשון לא ימצא מי שמצוי בידך. נ"ב דוגמא לזה ב"ק צ"ח א' שאני לעניין מעשר דבעי' מצוי בידך:
מיבדל בדילי מיניה. נ"ב כזה בפי' הרא"ש תרומות פ"ה סי' א' וע"ע לקמן י"א א' רש"י ד"ה אין מקיזין:
תוד"ה התם כו' כ' ותי' ר"י דשאני התם כו'. נ"ב ע' גליון הגרע"א ז"ל וע"ע שו"ת מהרי"ו סי' קע"ד וע"ע רש"י חולין ל"ט ב' ד"ה יהב לי' וקצ"ע ביומא י"ב א' דפריך ודכפרים מי מטמא והתני' לאחוזה כו' ומאי קושי' הרי יש לחלק דרק בדכפרים שהי' לו בעלים מיוחדים פעם ואח"כ נשתתפו בו רבים שפיר חשוב מיוחד ומשא"כ כ"ז שלא חלקו א"י ליחידים שלא הי' לו בעלים ישראלים מיוחדים בשום פעם שפיר לא קרינן בי' אשר לו אפי' כ"ז שהוא של שותפין כ"ז שלא נחלק גם ליחידים ודו"ק ושוב ראיתי שהת"י שם ד"ה יצאו כתבו כן ע"ש וע"ע שו"ת מהר"י ברונא סי' רמ"ד וע"ע חידושי הר"ן ב"מ ס"ז ב' ד"ה שביעית משמטת מש"ש בשם הרשב"א ע"ש סברתו דשדה שהית' תחלה של לוה ומישכן אותה למלוה בזכות סילוק היינו באתרא דמסלקי אינה יוצאת מרשותו ולא חשיבא של מלוה ושביעית משמטת ומשא"כ בשדה שהית' של מלוה תחלה היינו באתרא דלא מסלקי דעד זמן פרעון הית' נחשבת של מלוה כיון שלא הי' יכול לסלק אז אף דהגיע זמן פרעון ועתה יכול לסלק מ"מ אינה נכנסת לרשותו עי"כ ועדיין היא של מלוה ואין שביעית משמטת עש"ה ותבן:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |