מראי מקומות על המשנה/אבות/ה: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "{{ניווט כללי עליון}} == משנה י == === האומר שלי שלי ושלך שלך... וי"א זו מדת סדום === ביאר ה{{ממק|רע"ב...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
== | == א == | ||
=== אלא להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות === | |||
טעם שברא בעשר מאמרות כדי להיפרע מן הרשעים, וביאור להיפרע מלשון פריעת חוב. עיין לב אליהו {{ממ|בראשית, עמוד ו}}. | |||
המהר"ל {{ממ|[[דרך חיים/אבות/ה#א|דרך חיים כאן]] ו[[נתיבות עולם/נתיב התורה/א|נתיב התורה פ"א]]}} כתב שאין להבין כפשוטו שכיוון שהעולם נברא ביותר מאמרות הרשעים סופגים עונש חמור יותר, אלא שמספר עשר הוא מספר כללי שמסמל פרטים רבים מקושרים ומסודרים יחד; וכוונת המאמר היא שכיוון שהעולם נברא באחדות וכל הפרטים בו מקושרים ומסודרים, הרשעים נענשים על כך שהם מפרים את הסדר הזה. | |||
== י == | |||
=== האומר שלי שלי ושלך שלך... וי"א זו מדת סדום === | === האומר שלי שלי ושלך שלך... וי"א זו מדת סדום === | ||
ביאר ה{{ממק|רע"ב}} שאדם זה קרוב לבוא לידי מידת סודם, שמתוך שרגיל הוא בכך אפילו בדבר שחברו נהנה והוא לא חסר כי אינו רוצה להנות את חבירו, זהו שורש חטאי סדום אשר ממנו השתלשלו לבסוף כל מעשיהם. | ביאר ה{{ממק|רע"ב}} שאדם זה קרוב לבוא לידי מידת סודם, שמתוך שרגיל הוא בכך אפילו בדבר שחברו נהנה והוא לא חסר כי אינו רוצה להנות את חבירו, זהו שורש חטאי סדום אשר ממנו השתלשלו לבסוף כל מעשיהם. | ||
המהר"ל {{ממ|[[נתיבות עולם/אבות/ה#י|נתיבות עולם כאן]]}} מבאר כעין זה שהמעמיד דבריו על הדין ואינו מוותר משלו, סופו שבא לגזל וחמס, וכך גם היה מידתם של אנשי סדום שממנה הגיעו לכל מעשיהם הרעים. | המהר"ל {{ממ|[[נתיבות עולם/אבות/ה#י|נתיבות עולם כאן]]{{הבהרה|אין כאן נתיבות עולם אלא דרך חיים}}}} מבאר כעין זה שהמעמיד דבריו על הדין ואינו מוותר משלו, סופו שבא לגזל וחמס, וכך גם היה מידתם של אנשי סדום שממנה הגיעו לכל מעשיהם הרעים. | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה מ־07:40, 2 ביוני 2023
א
אלא להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות
טעם שברא בעשר מאמרות כדי להיפרע מן הרשעים, וביאור להיפרע מלשון פריעת חוב. עיין לב אליהו (בראשית, עמוד ו).
המהר"ל (דרך חיים כאן ונתיב התורה פ"א) כתב שאין להבין כפשוטו שכיוון שהעולם נברא ביותר מאמרות הרשעים סופגים עונש חמור יותר, אלא שמספר עשר הוא מספר כללי שמסמל פרטים רבים מקושרים ומסודרים יחד; וכוונת המאמר היא שכיוון שהעולם נברא באחדות וכל הפרטים בו מקושרים ומסודרים, הרשעים נענשים על כך שהם מפרים את הסדר הזה.
י
האומר שלי שלי ושלך שלך... וי"א זו מדת סדום
ביאר הרע"ב שאדם זה קרוב לבוא לידי מידת סודם, שמתוך שרגיל הוא בכך אפילו בדבר שחברו נהנה והוא לא חסר כי אינו רוצה להנות את חבירו, זהו שורש חטאי סדום אשר ממנו השתלשלו לבסוף כל מעשיהם.
המהר"ל (נתיבות עולם כאן[דרושה הבהרה]) מבאר כעין זה שהמעמיד דבריו על הדין ואינו מוותר משלו, סופו שבא לגזל וחמס, וכך גם היה מידתם של אנשי סדום שממנה הגיעו לכל מעשיהם הרעים.