תוספות רבי עקיבא איגר/אבות/ה
תוספות רבי עקיבא איגר 
אבות ה
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ה[עריכה]
[אות ט] בתי"ט ד"ה ולא כבו. בתלתא חשיב להו. בסוגי' דלשם מבואר דחשיב להו בחדא ועייל תרי אחריני א' דשברי כלי חרס ומוראה ונוצה ודישון מזבח הפנימי והמנור' דנבלעין במקומן. ואחד דנס גדול נעשה בלחם הפנים דכסדורו כך סלוקו. והא דלא חשיב דמקום ארון אינו מן המדה וכן כרובים בנס היה עומדים *) דניסי דקביעי לא חשיב עיי"ש: *)עי' בפי' ר"ח שם ביומא שכ' וז"ל ואסיקנא ניסא דקביעי לא חשיב לאפוקי ארון וכרובים ומגדים ולחה"פ והבלועין. ונשארו שלשה הפסולין מנוין שלשה. ומשנתינו אחר שבררו בגמרא זו עשרה נסים שנעשו במקדש נשנית. דהא תנינן בה ולא כבו גשמים אש של מערכה וכן לא נצחה הרוח את עמוד העשן דחשבינו להו במקום נסים שבירושלים עכ"ל:
כ[עריכה]
[אות י] ברע"ב ד"ה שתבנה עירך. כלומר כשם. וראיתי בתשובת רד"ך (ריש בית כ"ד) שכתב לפרש המשך מתני' משום דבלימוד צריך שיהיה עז פנים כדקתני ולא הביישן למד אבל לעתיד לבוא תמלא הארץ דעה ולא נצטרך עזות אפילו בתורה ולזה משום דקאמר תחלה עז פנים לגיהנם ובתורה שצריך עזות פנים יה"ר שתבנה עירך ותשיב עבודת בהמ"ק במקומה ואז יתבטל העזות מכל וכל:
כא[עריכה]
[אות יא] במשנה בן שמונה עשרה. היינו מתחלת י"ח[1]:
[אות יב] תוי"ט ד"ה בן י"ג. ולא דייק בפי' החומש פ' וישב. זה תמוה דהא להדיא איתא (ספ"ק דמגלה) יצא מארם נהריים ובא לו לסוכות ועשה שם י"ח חדש וכו' ובבית אל עשה ו' חדש. וא"כ אדרבא פירש"י דהכא תמוה שהוא נגד הסוגיא הנ"ל. וכן השיג בספר לב שלם מהלכות אישות (פ"ב ה"י):
[אות יג] בתוס' חדשים. שיעורין חציצין הלכה למשה מסיני. ועי' בתשובת זכרון יוסף (סימן ו'):
[אות יד] במשנה בן תשעים לשוח. רבינו יונה בשער התשובה (בשער השני אות ט') כתב לפרש שהוא מלשון ישפוך שיחו (וכדדרשו חז"ל ברכות (דכ"ו) על פסוק ויצא יצחק לשוח בשדה) והיינו כשיגיע לתשעים ראוי להיות כל עסקו בתפלה ובתהלות ד' ולשוח בנפלאותיו וימעיט מעסק העולם ולתקן מדותיו ולבקש תורה ומצות:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ וכתבו התוס' בכתובות נ' א' ד"ה בר דהא דתנן התם בן עשר למשנה היינו בן עשר ויום א' דומיא דבן י"ג למצות דהוי בן י"ג ויום א' וה"ה כל הני דתנן התם, אמנם רעק"א במשניות אבות שם כתב והא דתנן התם בן י"ח לחופה היינו מתחלת י"ח, ומקורו מדברי הרמב"ם פט"ו מאישות ה"ב שכתב האיש מצוה על פו"ר כו' ואימתי האיש נתחייב במצוה זו מבן שבע עשרה, וכתב המ"מ ובמס' אבות שנינו בן י"ח לחופה ונ"ל שאם הגירסא הכתוב בה מבן י"ז היא אמיתית שפירושה משעברה שנת י"ז והוא בן י"ז שלימים, ומ"מ האמיתית היא לפי דעתי מבן שמונה עשרה כלשון המשנה ופירושו משנכנס לכלל י"ח (צ"ל י"ט וכן העתיק הב"י באה"ע סי' א', דאל"ה היינו קמייתא), והנה באה"ע סי' א' כתב הב"י בשו"ע שישא אשה בן י"ח והוא לשיטתו שהביא בב"י מסקנת המ"מ דהעיקר כהגי' מבן י"ח והיינו בן י"ח ויום א', אמנם הב"ש הביא שם בשם המ"מ שישא בהתחלת שנת י"ח והוא כתי' ראשון של המ"מ, ולפ"ז הא דתנן בן י"ח לחופה היינו י"ז ויום א' משיכנס לתחלת י"ח וזו כוונת הרעק"א ז"ל, ולכאו' הוא תמוה מאוד ולמה שינתה המשנה בבא זו מהשאר ולא נקטה בן י"ז לחופה, וגם מנ"ל להרמב"ם הא שכאן נשתנה מבן י"ג למצות דע"כ הוא בן י"ג ויום א' וכאן הוא מתחלת שנת י"ח, ולענ"ד י"ל דנראה דמצות פו"ר אין זה מעשה הבעילה שהרי אין מוכרח שיוליד עי"ז אלא ההכנה וההכשר להוליד זה עצם מצות פו"ר שהתורה צותה [וכלשון הגמ' בשבת ל"א א' עסקת בפו"ר וכן בברכות י' א' דלא עסקת בפו"ר] והיינו שישא אשה ע"י קדושין וחופה ויבעול בכל עונה עד שיוליד ולפ"ז נראה דגם מעשה הקדושין הוא מכלל המצוה של פו"ר כיון שגם זה בכלל ההכנה וההכשר שתתקיים המצוה ואין הקדושין הכנה למצוה רק הוא מעשה המצוה גופא, וזה מבואר מדברי הגהות הרא"ש בפ"ק דכתובות סי י"ב וכו', (נחל איתן סי' י"ד ס"ג סק"ו)