אדרת אליהו/במדבר/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
(פתיחת קיצורים וקישורים פנימיים) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
== א == | == א == | ||
'''במדבר סיני. ''' לפי שאלו ב' | '''במדבר סיני. ''' לפי שאלו ב' הסדרות ב"וב נאמרו לו בה"ם במ' יום לפיכך כתב כאן במדבר סיני ועיין ברמב"ן ז"ל: | ||
== יג == | == יג == | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
== כ == | == כ == | ||
'''ויהיו בני ראובן בכר ישראל כו'.''' כאן כתב סדר היחוס שהוא בכור וכמ"ש בד"ה ובחללו כו' ולא להתיחס כו' אבל | '''ויהיו בני ראובן בכר ישראל כו'.''' כאן כתב סדר היחוס שהוא בכור וכמ"ש בד"ה ובחללו כו' ולא להתיחס כו' אבל בדגלים יהודה תחלה כמ"ש בד"ה שם והכל כסדר התולד' וכן בני השפחות רק גד שהוא בכור לשפחת לאה סידר בסוף דגל ראובן ודן שהו' בכור לשפחת רחל קבעו ג"כ ראש הדגל וכסדר תולדת' כמ"ש בפרשת ויחי וכמ"ש נפתולי אלוהים נפתלתי ור"ל שנתחבר' שפחת' עם שפח' לאה אבל לא לומר עם לאה בעצמה דודאי אינה שוה במנין הבנים: | ||
'''תולדתם למשפחתם.''' פי' שכ"א בא אל משה והתיחס לפניו על משפחתו ועל בית אב שלו. שהמשפחות חלוקין לבית אבות וכ"א כתב את שמו לפניו ולא שם אביו וז"ש לגלגלתם שהשם עיקרו בגולגלת והבן. ואמר זה הכתוב שלא שלחו שמותם לפני מרע"ה רק באו עצמן לפניו וכתב כל גולגלת בשמו ואמ' במספ' שמות של"ת שכתב הכללים לבד בכל משפחה או בית אב או כל אב כמה בנים יש לו ואמ' מבן עשרים כו' כל יצא כו'. שני תנאים אחד שיהיו בן עשרים. ב' שיהיו יצאי צבא לאפוקי הזקנים והחלשים וזה שחזר בכולם שאל"כ שהוא רק טעם בלבד לא ה"ל לחזור בכולם ופסוק זה על היחוס ופסוק שני פקדיהם הוא על המנין והמנין הוא רק על השבט בכללו ואחר שהגידו שמותם מנו השמות של כל השבט ביחד ולא מנו לא לבית אבות ולא למשפחות וז"ש פקדיהם למטה כו' וכן אמר למעלה ויתילדו על משפחתם כו' ר"ל שהתייחסו כו' ואח"כ אמר ויפקדם במדבר סיני. ואמר בבני שמעון פקדיו במספר כו'. פי' של"ת שהתייחסו כל השבטים ביחד ואח"כ ייחס כל שבט לבדו ואמרה התורה שאינו כן אלא מתחיל' באו כל השייכין לראובן ואח"כ לשמעון וממילא ה"ה בכל השבטים וז"ש לבני ראובן כו' הכל בלמ"ד שבאו כל השייכין לראובן ויתילדו כו'. אבל בבני נפתלי שלא נשארו רק הם אמר בני נפתלי. וכן אמר כל זכר בתחל' בראובן ושמעון שג' תנאים צריך זכר. מבן כ'. ויוצא צבא. אבל בשאר קיצרה התורה ובודאי כל יוצא צבא הם זכרי' אלא שדרך התורה לבאר בכלל ובפרט. מתחלה בכלל כל זכר ואח"כ בפרט מבן עשרים כו' ולכך קיצרה בשאר: | '''תולדתם למשפחתם.''' פי' שכ"א בא אל משה והתיחס לפניו על משפחתו ועל בית אב שלו. שהמשפחות חלוקין לבית אבות וכ"א כתב את שמו לפניו ולא שם אביו וז"ש לגלגלתם שהשם עיקרו בגולגלת והבן. ואמר זה הכתוב שלא שלחו שמותם לפני מרע"ה רק באו עצמן לפניו וכתב כל גולגלת בשמו ואמ' במספ' שמות של"ת שכתב הכללים לבד בכל משפחה או בית אב או כל אב כמה בנים יש לו ואמ' מבן עשרים כו' כל יצא כו'. שני תנאים אחד שיהיו בן עשרים. ב' שיהיו יצאי צבא לאפוקי הזקנים והחלשים וזה שחזר בכולם שאל"כ שהוא רק טעם בלבד לא ה"ל לחזור בכולם ופסוק זה על היחוס ופסוק שני פקדיהם הוא על המנין והמנין הוא רק על השבט בכללו ואחר שהגידו שמותם מנו השמות של כל השבט ביחד ולא מנו לא לבית אבות ולא למשפחות וז"ש פקדיהם למטה כו' וכן אמר למעלה ויתילדו על משפחתם כו' ר"ל שהתייחסו כו' ואח"כ אמר ויפקדם במדבר סיני. ואמר בבני שמעון פקדיו במספר כו'. פי' של"ת שהתייחסו כל השבטים ביחד ואח"כ ייחס כל שבט לבדו ואמרה התורה שאינו כן אלא מתחיל' באו כל השייכין לראובן ואח"כ לשמעון וממילא ה"ה בכל השבטים וז"ש לבני ראובן כו' הכל בלמ"ד שבאו כל השייכין לראובן ויתילדו כו'. אבל בבני נפתלי שלא נשארו רק הם אמר בני נפתלי. וכן אמר כל זכר בתחל' בראובן ושמעון שג' תנאים צריך זכר. מבן כ'. ויוצא צבא. אבל בשאר קיצרה התורה ובודאי כל יוצא צבא הם זכרי' אלא שדרך התורה לבאר בכלל ובפרט. מתחלה בכלל כל זכר ואח"כ בפרט מבן עשרים כו' ולכך קיצרה בשאר: | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
'''ע"ד רמז''' | '''ע"ד רמז''' | ||
''' י"ב ''' חושים בסוד י"ב שבטים והן כסדר הדגלים וסדר דגל השני שהוא בסוד הגבורה כי ד' דגלים הן ד' רגלי המרכבה הידועין והבעלי גבורה הם בעלי עיינין כידוע בהיכלות ושם מעייני כדאי השליח למשלחו. את משה אל בני ישראל. כדאי מי שנשתלח אצלו לשלוח וכדאי השליח למי שנשתלח. אל בני ישראל. זכות ישראל גרמה. בהר סיני. שכלן נאמרו למשה מסיני: על כל מעשה בני אדם כמ"ש בפ' פקודי שם ואמר ז"ל דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך כו' והוא כסדר החושים בדגל הזה ראי' שמיעה מעשה אבל בסדר הבבות יד ימין קודם לרגל שמאל יד בסיון ורגל בתמוז וכו' יד לתורה שניתנה מיד ליד ורגל להילוך שבו הלכו המרגלים ונאמר כי עיניו על דרכי איש | ''' י"ב ''' חושים בסוד י"ב שבטים והן כסדר הדגלים וסדר דגל השני שהוא בסוד הגבורה כי ד' דגלים הן ד' רגלי המרכבה הידועין והבעלי גבורה הם בעלי עיינין כידוע בהיכלות ושם מעייני כדאי השליח למשלחו. את משה אל בני ישראל. כדאי מי שנשתלח אצלו לשלוח וכדאי השליח למי שנשתלח. אל בני ישראל. זכות ישראל גרמה. בהר סיני. שכלן נאמרו למשה מסיני: על כל מעשה בני אדם כמ"ש בפ' פקודי שם ואמר ז"ל דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך כו' והוא כסדר החושים בדגל הזה ראי' שמיעה מעשה אבל בסדר הבבות יד ימין קודם לרגל שמאל יד בסיון ורגל בתמוז וכו' יד לתורה שניתנה מיד ליד ורגל להילוך שבו הלכו המרגלים ונאמר כי עיניו על דרכי איש {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לד#כא|איוב לד כא]]}} עיניך בשדה אשר יקצרון והלכת אחריהן {{ממ|[[תנ"ך/רות/ב#ט|רות ב ט]]}} ואמרו הלך אחרי עיניו והן כסדר ממטה למעלה הרגלים והכליות והידים: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־19:00, 17 במאי 2022
|
רש"י אברבנאל
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
במדבר סיני. לפי שאלו ב' הסדרות ב"וב נאמרו לו בה"ם במ' יום לפיכך כתב כאן במדבר סיני ועיין ברמב"ן ז"ל:
יג[עריכה]
לאשר כו' לגד כו'. הנה ייחוס בני לאה לבד ובני רחל לבד ובני השפחות ביחד ובכ"א הכל כסדר תולדתן רק גד סמוך לנפתלי לרמוז שהם שניהם בסוף הדגלים בדרום וצפון ובמניינם קבע גד במקומו:
כ[עריכה]
ויהיו בני ראובן בכר ישראל כו'. כאן כתב סדר היחוס שהוא בכור וכמ"ש בד"ה ובחללו כו' ולא להתיחס כו' אבל בדגלים יהודה תחלה כמ"ש בד"ה שם והכל כסדר התולד' וכן בני השפחות רק גד שהוא בכור לשפחת לאה סידר בסוף דגל ראובן ודן שהו' בכור לשפחת רחל קבעו ג"כ ראש הדגל וכסדר תולדת' כמ"ש בפרשת ויחי וכמ"ש נפתולי אלוהים נפתלתי ור"ל שנתחבר' שפחת' עם שפח' לאה אבל לא לומר עם לאה בעצמה דודאי אינה שוה במנין הבנים:
תולדתם למשפחתם. פי' שכ"א בא אל משה והתיחס לפניו על משפחתו ועל בית אב שלו. שהמשפחות חלוקין לבית אבות וכ"א כתב את שמו לפניו ולא שם אביו וז"ש לגלגלתם שהשם עיקרו בגולגלת והבן. ואמר זה הכתוב שלא שלחו שמותם לפני מרע"ה רק באו עצמן לפניו וכתב כל גולגלת בשמו ואמ' במספ' שמות של"ת שכתב הכללים לבד בכל משפחה או בית אב או כל אב כמה בנים יש לו ואמ' מבן עשרים כו' כל יצא כו'. שני תנאים אחד שיהיו בן עשרים. ב' שיהיו יצאי צבא לאפוקי הזקנים והחלשים וזה שחזר בכולם שאל"כ שהוא רק טעם בלבד לא ה"ל לחזור בכולם ופסוק זה על היחוס ופסוק שני פקדיהם הוא על המנין והמנין הוא רק על השבט בכללו ואחר שהגידו שמותם מנו השמות של כל השבט ביחד ולא מנו לא לבית אבות ולא למשפחות וז"ש פקדיהם למטה כו' וכן אמר למעלה ויתילדו על משפחתם כו' ר"ל שהתייחסו כו' ואח"כ אמר ויפקדם במדבר סיני. ואמר בבני שמעון פקדיו במספר כו'. פי' של"ת שהתייחסו כל השבטים ביחד ואח"כ ייחס כל שבט לבדו ואמרה התורה שאינו כן אלא מתחיל' באו כל השייכין לראובן ואח"כ לשמעון וממילא ה"ה בכל השבטים וז"ש לבני ראובן כו' הכל בלמ"ד שבאו כל השייכין לראובן ויתילדו כו'. אבל בבני נפתלי שלא נשארו רק הם אמר בני נפתלי. וכן אמר כל זכר בתחל' בראובן ושמעון שג' תנאים צריך זכר. מבן כ'. ויוצא צבא. אבל בשאר קיצרה התורה ובודאי כל יוצא צבא הם זכרי' אלא שדרך התורה לבאר בכלל ובפרט. מתחלה בכלל כל זכר ואח"כ בפרט מבן עשרים כו' ולכך קיצרה בשאר:
ע"ד רמז
י"ב חושים בסוד י"ב שבטים והן כסדר הדגלים וסדר דגל השני שהוא בסוד הגבורה כי ד' דגלים הן ד' רגלי המרכבה הידועין והבעלי גבורה הם בעלי עיינין כידוע בהיכלות ושם מעייני כדאי השליח למשלחו. את משה אל בני ישראל. כדאי מי שנשתלח אצלו לשלוח וכדאי השליח למי שנשתלח. אל בני ישראל. זכות ישראל גרמה. בהר סיני. שכלן נאמרו למשה מסיני: על כל מעשה בני אדם כמ"ש בפ' פקודי שם ואמר ז"ל דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך כו' והוא כסדר החושים בדגל הזה ראי' שמיעה מעשה אבל בסדר הבבות יד ימין קודם לרגל שמאל יד בסיון ורגל בתמוז וכו' יד לתורה שניתנה מיד ליד ורגל להילוך שבו הלכו המרגלים ונאמר כי עיניו על דרכי איש (איוב לד כא) עיניך בשדה אשר יקצרון והלכת אחריהן (רות ב ט) ואמרו הלך אחרי עיניו והן כסדר ממטה למעלה הרגלים והכליות והידים:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |