מזרחי/במדבר/א

מזרחי במדבר א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

באחד לחדש השני מתוך חיבתן מונה אותן כל שעה. אף על פי שכל המנינים לא היו אלא לצורך שהרי כשיצאו ממצרים מנאן כדי להודיע ברכתן בשבעים נפש ירדו ובת"ר אלף יצאו וכשנפלו בעגל מנאן לידע הנותרים משל לרועה וכו' כשבא להשרות שכינתו מנאן כדי לדעת כמה היו בעת ששרתה השכינה בתוכם מכל מקום לא היה צריך לזה אלא מרוב חבתם וכ"ש המנין האחרון שהוא המנין השני בשנה אחת כמו שפרש"י ז"ל בפרשת כי תשא:

באחד בניסן הוקם המשכן ובאחד באייר מנאן. פירוש ואל יקשה עליך לומר אחר שמנין חומש הפקודים היה בעבור ששרתה השכינה בתוכם למה לא מנאן מיד באחד בניסן ששרתה השכינה בתוכם כי באחד בניסן שרתה השכינה ובאחד באייר מנאן וכאילו מנאן בניסן:

ב

למשפחותם לידע מנין כל שבט ושבט. לא לידע מנין כל משפחה שהרי לא הוזכר בכתוב מנין המשפחה רק מנין כל שבט ושבט:

לבית אבותם אביו משבט אחד ואמו משבט אחר יקום על שבט אביו. פיר' אביו ממשפחת שבט אחד ואמו ממשפחת שבט אחר יקום על משפחת שבט אביו שבזה יודע מנין כל שבט ושבט לא אביו ממשפחה אחת ואמו ממשפחה אחרת סתם כפי המובן מהכתוב דאם כן אין נפקותא מזה לידיעת מנין כל שבט ושבט שאם היתה משפחת אביו ממשפחת החנוכי ומשפחת אמו ממשפחת הפלואי ששתיהן משבט ראובן אין הפרש בזה אם יקום על משפחת האב או על משפחת אמו מאחר ששתיהן יחד משבט אחד:

לגולגלותם על ידי שקלים בקע לגלגולת. לא לגלגלות' ממש שכבר הוזהרו שלא יקובל מנינם אלא על ידי חצאי השקלים בקע לגלגולת:

ג

כל יוצא צבא מגיד שאינו יוצא לצבא פחות מבן כ'. כי מאמר כל יוצא צבא הוא ביאור למאמר מבן כ' שנה ומעלה כאילו אמר מבן כ' שנה ומעלה שהם כל יוצא צבא שבישראל שאילו היה הבדל לאפוקי מבן כ' ומעלה שאינו יוצא בצבא כגון זקן או חולה ויוצא בצבא שלא הגיע לבן עשרים הו"ל למכתב מבן עשרים שנה ומעלה היוצא צבא בישראל מאי כל יוצא צבא בישראל על כרחינו לומר שאין זה אלא ביאור וכן מה שכתב בכי תשא למדך כאן שאין פחות מבן עשרים יצא בצבא מהכא נפקא:

ד

ואתכם יהיו כשתפקדו אותם יהיו עמכם נשיא כל שבט ושבט. מפני שממאמ' ואתכם יהיו אחר מאמר תפקדו אותם לצבאותם אתה ואהרן נראה שלא יהיו עמהם בפקידה רק בשאר צרכי ישראל שאילו היו עמהם בפקודה היו לו לכתוב תפקדו אותם אתה ואהרן ושנים עשר נשיאי מטות ישראל לפיכך הוצרך לפר' ואתכם יהיו כשתפקדו אותם יהיו עמכם לא חוץ מהפקידה כי כתוב אלה הפקודים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל וגומר אבל מויקח משה ואהרן את האנשים האלה ואת כל העדה הקהילו ויתילדו אין ראיה דאיכא למימר דה"ק ויקח משה ואהרן את האנשים להיות עמהם בכל צרכי ישראל כמו שצום השם יתברך ואתכם יהיו וגו' וגם הקהילו כל העדה ויתילדו כמו שצום שאו את ראש וגו' אתה ואהרן ולא שהיו הנשאים עמהם בפקידה:

טז

קרואי העדה הנקראים לכל דבר חשיבות שבעדה. אמר זה מפני שהקוראים תמיד הם הגוזרים והקרואים הם הנגזרים שקוראים אותם לצוותם ולהזהירם ולשלחם לעשות רצונם והוא הפך הכוונה פה לפיכך פירש שהקריאה הזאת היא הקריאה שקוראים העם את ראשיהם שיתנו עצה ותקון לכל הצריכים להם מפני שהם חכמים ונבונים אנשי חכמה ותבונה וזהו פי' הנקראים לכל דבר חשיבות שבעדה שהם הראשים הגוזרים על העדה להתנהג בעצתם:

יז

את האנשים האלה את י"ב נשיאים הללו אשר נקבו לו כאן בשמות. מפני שמדרך הכתוב להזכיר האמורים למעלה עם הכנוי והיה ראוי לכתוב ויקח אותם משה ואהרן או ויקח משה ואהרן את האנשים האלה בלבד ופה האריך לומר את האנשים האלה אשר נקבו בשמות והיה עולה על הדעת שהאנשים האלה אינם השנים עשר נשיאים הכתובים למעלה ופירוש אשר נקבו בשמות במקום אחר לפיכך הוצרך לפרש שהאנשים האלה הם הי"ב נשיאים האמורים למעלה ופי' אשר נקבו בשמות אשר נקבו לו כאן בשמות והוסיף מלת לו מפני שבזולתו לא יודע למי נקבו והוסיף מלת כאן מפני שבזולתו לא יודע לאיזה מקום נקבו ואשר הכריחו לומר כן מפני שלא מצינו שנתפרשו שמות האנשים האלה לא למשה ולא לאחרים חוץ מכאן:

מט

אך את מטה לוי לא תפקוד וגו' כדאי הוא לגיון של מלך להיות נמנה לבדו ד"א צפה הקב"ה שעתידה לעמוד גזירה על כל הנמנין מבן עשרים שנה ומעלה שימותו במדבר אמר אל יהי' אלו בכלל לפי שהם שלי שלא טעו בעגל. ופי' להיות נמנה לבדו אינו ר"ל שיהיה הסך של שאר כל השבטים סך אחד לעצמו והסך של שבט לוי סך אחד לעצמו ולא שיכלול גם הסך של שבט לוי עם שאר השבטים בסך אחד שהרי אין המנין של שאר השבטים כמנין שבט לוי שמנין שאר כל השבטים הוא מבן עשרים שנה ומעלה ומנין שבט לוי הוא מבן חדש ומעלה ולא יתכן שיכלול שניהם בסך אחד ואיך אפשר לומר שמפני שהוא לגיון של מלך הוא כדאי וראוי להיות נמנה לבדו דמשמע שלולא זה היה כולל שניהם בסך אחד ועוד מאי האי דקאמר ד"א צפה הקב"ה שעתידה לעמוד גזירה על כל הנמנין מבן עשרים שנה ומעלה שימותו במדבר אמר אל יהיו אלו בכלל והלא אף על פי שיהיו בסך אחד עמהם כיון שהגזירה היתה לאותן שהיו מבן עשרים שנה ומעלה ואלה לא נמנו רק מבן חדש ומעלה אע"פי שיהיו כלם בסך אחד אין הגזרה שולטת בהם אלא הכי פירושא שמפני דהוא לגיון של מלך אין ראוי שיהיה מנינם מבן כ' שנה ומעלה כמנין שאר השבטים ולכן מנה שאר השבטים מבני כ' שנה ומעלה ושבט לוי מבן חדש ומעלה שבזה יהיה נבדל שבט לוי משאר השבטים ונהיה שבט לוי מין בפני עצמו ושאר השבטים מין בפני עצמן והשתא אתיא שפיר האי דקאמר ד"א צפה הב"ה כו' שאלו היה מנין שבט לוי מבן כ' שנה ומעלה כשאר השבטים היו נכלל גם הם בכלל הגזרה אף אם היו השבטים סך לעצמן ושבט לוי סך לעצמו ולפי זה יהיה פי' אך את מטה לוי לא תפקוד ואת ראשם לא תשא בתוך בני ישראל באותו מין שפקדת את ישראל דהיינו מבן כ' שנה ומעלה אבל מה שאמר לפי שהם שלי שלא טעו בעגל לא הבינותיו כי היה לו לומר שלא טעו בדברי המרגלים שבעבורם היתה הגזרה ושמא י"ל שגם הלוים טעו בדברי המרגלים ועם כל זה לא הענישם מפני שלא טעו בעגל אבל שאר השבטים שטעו בשניהם יחד בדברי המרגלים וגם בעגל נגזרה בהם הגזרה של ארבעים שנה ולא על הלוים וזה שאמר הכתוב תשאו את עונותיכם מ' שנה ופרש"י ולא נאמר תשאו את עונכם שתי עונות של עגל ושל תלונות המרגלי' שהרי מ' שנה עמדו ישר' במדבר משיצאו ישראל ממצרים א"כ גם השנה הראשונה בכלל הגזרה היא ואע"פ שקדמה לשלוח המרגלים משמע שמשעשו העגל עלתה גזרה זו במחשבה אלא שהמתין להם עד שתתמלא סאתן וזה שאמר וביום פקדי במרגלים ופקדתי עליה' חטאת זו אבל הלוים שלא חטאו בעגל ולא עלתה גזרה זו במחשב' עליה' אין לגזור עליה' עכשיו בעבור עון התלונה לבדה לפיכך תלה הדבר בעגל ואמר לפי שהם שלי שלא טעו בעגל:

נא

יורידו אותו כתרגומו יפרקון. פי' שמפרקין אברי המשכן ומפרידין אותן ממקום חבורן ומעמידים כל אחד לבדו לא שיורידו המשכן בכללו ממקום גבוה למקו' נמוך כפי המובן מלשון ירידה בכל מקום:

כשבאין ליסע במדבר ממסע למסע היו מפרקין אותו מהקמתו ונושאין אותו עד מקו' אשר ישכון שם הענן ויחנו שם ומקימין אותו. תקן בזה כמה תקוני' תקן שמלת לנסוע אינה נופלת אלא לאנשים אבל המשכן אינו נוסע אלא מסיעין אותו והיה לו לומר ובהסיע המשכן אך מפני שבנסוע האנשים ממקום למקום הם מסיעין את המשכן כתב בנסוע המשכן עוד תקן שלא בנסיעתן ממש מפרקין את המשכן אלא כשבאין לנסוע דהיינו קוד' נסיעתן עוד תקן שלא בנסיעתן הראשונה בלבד הכתוב מדבר אלא בכל פעם ופעם שנוסעין ממקום למקום בכלן היו הלוים מחוייבין לפרק וה"ה בכל חנייה וחנייה שיקימוהו עוד אמר במקום כשיבאו ליסע כשבאין ליסע ובמקום יפרקון שהוא פי' יורידו היו מפרקין לשון הווה להורות על התמידות שזה הפועל היה בכל פעם שבכל מסע ומסע היו מפרקין אותו ובכל חנייה וחנייה היו מקימין אותו עוד אמר ונושאין אותו עד מקום חנייתו כו' מפני שהמובן מהכתו' אינו חובה על הלוים רק הפריקה בעת הנסיעה וההקמה בעת החנייה לא שיהיו נושאין אותו ממקום המסע עד מקום החנייה הוכרח לומר ונושאין אותו כו' והכתוב לא הזכירו פה כי סמך על הכתו' בסוף במדבר ובתחלת נשא על בני קהת ואחרי כן יבאו בני קהת לשאת ועל בני גרשון ונשאו את יריעות המשכן וגו' ועל בני מררי וזאת משמרת משאם שניה:

והזר הקרב לעבודתן זו. אפי' כהנים אם באו בעבודת הלוים זו חייבים מיתה שגם הם זרים הם ללוים ואמר לעבודתן זו שהיה פריקת המשכן והקמתו שלא תאמר הקרב אל המזבח לשרת או הנכנס להיכל שבזה כבר הוזהרו בפרשת כי תשא ובפרשת אלה פקודי ועוד דבר הלמד מעניינו הוא במה הכתוב מדבר בעבודת הלוים אף כאן בעבודתן של לוים:

יומת בידי שמים. ומה שאמרו כל מיתה האמורה בתורה סתם בחנק אינו אלא בשאר מיתת שבתורה אבלמיתות האמורו' בקדש ומקדש כולן מיתתן בידי שמים שכך כתב הסמ"ג במצות ש"ט יומת בידי שמים שלא מצינו מיתת ב"ד בקדש ומקדש וכבר הארכתי בזה בפרש' אמור ע"ש ועוד שאחר זה פירש ואמר ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל שזו היא מיתה בידי שמים כמו שמצינו על מעשה קרח כי יצא הקצף והיתה מיתתן ב"ש כדלקמן:

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.