נחל קדומים/במדבר/א

נחל קדומים במדבר א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

וידבר ה' אל משה במדבר סיני. בילקוט בשעה שקבלו ישראל את התורה נתקנאו בהם אומות העולם מה ראו אלו להתקרב מכל האומות א"ל הביאו לי ספר יוחסין שלכם שנאמר הבו לה' משפחות עמים כשם שבני מביאין ויתילדו על משפחותם לכך מנאן בראש הספר הזה אלה המצות אשר ציוה ה' בהר סיני ואח"כ שאו את ראש שלא זכו ליטול את התורה אלא בשביל היוחסין עכ"ל. ויש להבין מה יחס ליחס עם קבלת התורה. ויש מי שפירש לפי שאז"ל במדרש חזית שאמר הקב"ה לישראל תנו לי ערבים ואמרו בנינו ערבים עלינו ונתרצה הקב"ה וז"ש הביאו לי ספר יוחסין דישראל אמרו בנינו ערבים עלינו ואם א"ה הי"ל יוחסין יכולים לומר בנינו ערבים עלינו אבל אם לא יש יוחסין א"כ לא יש להם ערבים ואינן ראוין לקבל התורה עכ"ד. ועדיין יש להעיר דהגם דאין להם יוחסין כיון דקיי"ל דגוי יורש את אביו דבר תורה א"כ מצו היורשים להיות ערבים למורישם. ועוד יש להעיר דל' מדרש חזית בפסוק משכני אחריך כך הוא אמרו בנינו ערבים עלינו אמר הקב"ה הא ודאי ערבים טובים על ידיהם אתננה לכם הה"ד מפי עוללים ויונקים יסדת עוז ואין עז אלא תורה שנאמר ה' עז לעמו יתן בשעה שהלוה נתבע ואין לו לשלם מי נתפס לא הערב הוי מה שנאמר ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני עכ"ל והא דמסיים בשעה שהלוה נתבע ואין לו לשלם אינו מובן דהקב"ה יכול ליפרע מהלוים והערבים אשר בידו נפש כל חי וקיי"ל דאין נפרעין מן הערב תחילה. והרב מהר"ש יפה בספר יפה קול כתב דהא דיצאו הבנים קטנים ערבים היו שכל הנפשות היו שם במעמד ה"ס והקטנים שם היו ונתרצו להיות ערבים. ואפשר לישב הכל כי הנה אלה רשעים עושים מצות וקצת ת"ת והכל הולך לסט"א כמ"ש בזהר הקדוש ורבינו האר"י זצ"ל. ולו חפץ ה' להמיתם יענשו עונשים מרים אבל מי יעלה לנו ניצוצי הקדושה מתורתם ומצותם אשר בסט"א וא"כ אין ללוה לשלם. ולכן הקב"ה כ"י נפרע מן הערב הם הבנים קטנים שאין להם חטא ונשמתם נקיה וטהורה ובקרבתם לפני ה' וימותו בסוד מ"ן בו בפרק נעשה בירור גמור מניצוצי הק' אשר נטמעו על ידי אביהם. וזה כונת הכתוב מפי עוללים ויונקים יסדת עז מפי דייקא כמ"ש מהר"ש יפה כי בפיהם ירצו במעמד ה"ס על ערבי"ם בתוכה. וכי תימה למה צריך לערב והלא הוא יתברך יכול להתפרע מכל חי אבות על בנים לז"א למען צורריך הם הסט"א גונדא דחימה כי צוררים הם לכם לטרף טרף אדם אכל תורתו ומצותיו ולזה אין ללוה לשלם להעלות ניצוצי הקדושה ולכן לוקח הבנים נשמות טהורות ונקיות ובמותם יתבררו ניצוצי הקדושה שנטמעו ע"י אביהם ובזה יוסר חיות הסט"א והיינו דקאמר להשבית אויב להסט"א ומתנקם לגנוב הניצוצות ולכן רצה ערב שיש לו לשלם כי לו במותו יקח כמה ני' הקדושה והמה יעלו לקדושה. והשתא א"ש מאמרינו כי א"ה יתקנאו מה ראו ישראל להקרב קרבת אלהים דאי משום ערב גם הם בניהם יהיו ערבים לז"א הקב"ה הביאו לו ס' יוחסין דישראל מיוחסים ובניהם הקטנים בני עליה זרעא מעליא בפרו"ע פרעו"ת בישראל דעל ידיהם מעלנ"א אית להו ניצוצי הקדושה כדבר האמור. לא כן הגוים (בשעת מ"ת) כי היו בני זנונים ובמותם אי אפשר לברר כי הם זרמת סוסים ואם האבות פושעים גם הם זרע מרעים ואין בידם להעלות ני' הקדושה ולכן נתנה התורה לישראל:

במדבר סיני גימטריא בשלום כי מיום שיצאו ממצרים היו נוסעים בקטטה עד שבאו למדבר סיני נשלמו כלם יחד שנאמר ויחן שם ישראל. במדבר סיני גימטריא כבוד שמו ואין כבוד אלא תורה שנאמר כבוד חכמים ינחלו וזהו כבודו של הקב"ה שבניו עוסקים בתורה לשמה וזהו הבו לה' כבוד שמו כלומר הבו לו מתנה שתעסקו בתורה לכבוד שמו שאו מנחה הביאו אותה עמכם בפטירתכם מן העולם ותהיה לפניו מנחה ותזכו לחזות פני שכינה. במדבר גימטריא אברהם כלומר בזכות אברהם נדבר עמהם ונתן להם את התורה. סיני גימטריא עני שהיה נכנע ושפל משאר הרים. באהל מוע"ד כמנין מועד ימים עמד משה בהר ג' פעמים מ' יום. רבינו אפרים ז"ל בפרישתו כ"י. ולי ההדיוט אפשר עירוב פרשיות דכתיב אלה המצות אשר ציוה וגו' וידבר ה' אל משה במדבר סיני כי אמרו בתנחומא שלא בחר הקב"ה בישראל אלא בשביל הענוה וזה הסמיכות לרמוז אלה המצות אשר ציוה וגו' והטעם וידבר ה' א"ל מש"ה גימטריא בשלום עם ב' כוללים במדבר סיני בשלום כמ"ש רבינו אפרים ז"ל כלומר דישראל נעשו ענוים ויחן שם ישראל בלב אחד כי ראו וידבר ה' אל משה שהיה עניו וגי' בשלום. במדבר סיני שהיה עניו ושפל וגם במדבר סיני גי' בשלום. ולכן גם ישראל היו ענוים ועשו שלום ביניהם ויחן שם ישראל בלב אחד ולזה נצטוו המצות ישראל ולא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעו"ם גימטריא ענוה עם הכולל ולכך לא בחר בהם כי הם בלי ענוה וזהו בל ידעום ולכן במדבר גימטריא אברהם כמ"ש רבינו אפרים ז"ל שהיה עניו שאמר ואנכי עפר ואפר וכשאמרו נשיא אלהים אתה בתוכנו וישתחו לעם הארץ ובזכותו זכו בניו ישראל לענוה כל רואיהם יכירום כי הם זרע בר"ך ה' וכתב רבינו מהר"א מגרמיזא ז"ל ברך ה' גימטריא אברהם. והוא בגי' כבוד שמו כמ"ש רבינו אפרים ז"ל כי בזה מ"ש נעשה אדם היינו ללמד ענוה בבריאת האדם והוא יסוד העולם והתורה ויחוד השם:

ב

שאו את ראש וגו'. ר"ל מי שהוא ראש לכל ומתנשא לכל לראש תמנו עמהם אמר הקב"ה למשה צרף [אותי] עמהם להשלים החשבון וז"ש ה' מנת חלקי וכוסי כמו תכוסו על השה שהוא לשון מנין כך הקדוש ב"ה מצטרף לחשבון עם ישראל ונמנה עמהם וכן עשה בכניסתן לארץ מצרים שהיו ע' חסר אחד והשלים הקב"ה למנינם וכל שעה שישראל נמנים לדבר מצוה שכינה עמהם. רבינו אפרים ז"ל:

ה

לראובן אליצור בן שדיאור. מה הצור סובל כל מה שבבית כך סבל הקב"ה עונות ראובן ומחל לו כשעשה תשובה וממי למד מיהודה בשעה שאמר הוציאוה ותשרף וזהו שדי אור השלך לאש ואז הודה והודה ג"כ ראובן. לשמעון שלומיאל בן צורי שדי אף שחטא בשיטים עשה לו הקב"ה שלום שסמכו אצל ראובן בדגלים. ליהודה נחשון על שם שירד לנחשול ים ונ' מתחלפת בל' כמו לשכות נשכות. בן עמי נדב על עמו של הקב"ה נעשה נדיב כי משם זכה יהודה למלכות. ליששכר נתנאל שנתנו התורה בלבם בן צוער שקבלו עליהם טורח צער של כל ישראל שהיו שואלין אותם ומשיבין להם. לזבולון אליאב על שם הברכה זבולון לחוף ימים. אלי על שם אלונים מבשן עשו משוטיך אב על שם הספינה כמד"א חלפו עם אניות אבה. בן חילון על שם ברכת משה ושפוני טמוני חול. לאפרים על שם יוסף אלי שמע ולאדונתו לא שמע. אפשר לומר דאז"ל אלמלא הקב"ה עוזרו וכו' כן יוסף הוא יתברך עזרו כי הוא התעורר לפרוש והקב"ה גמר וחזקו ואפ"ה נתן לו שכרו משלם וזה הרמז אלי שמע ולאדונתו לא שמע ועל זה עמי הוד לתת לו הוד מלכות וזכה להיות מלך. למנשה גמליאל שהקב"ה גמלו כל טוב אף שלאמת פדה צור הקב"ה פדאו עכ"ז על התעוררותו ומחשבתו גמלו אל כאלו הוא לבדו עשה לכוף יצרו ודוק ועמ"ש לפנים שם פ' בהעלותך בס"ד. עמיהוד עמי הוד שארונו של חי העולמים נושאים אצלו ארונו של יוסף. למנשה גמליאל גמלו אל טובה ועשאו מלך ופדהו צור מדינה של גהינם. לבנימין אבידן כשילדתו אמו סברה שימות ואביו קרא לו בנימין שנולד לעבור ימים שלמים ולא ימות לכך נקרא אבי דן שאביו דן בין דברי אמו לדבריו. בן גדעוני שעתיד לגדע משתיתו של שרש עמלק והם שאול ומרדכי. לדן אחיעזר שנעשה אח ליהודה לעזרו במלאכת המשכן ואין עזר אלא יהודה שנאמר ועזר מצריו תהיה וכן על דוד שבא מיהודה שנאמר שויתי עזר על גבור בן עמי שדי שדן עמו כיהודה שאמר השליכוה לכבשן האש. לאשר פגעיאל בן עכרן בנות אשר יפות ונאות ונשאות למלכים וכל שהיה עכור ומחוייב למלך בתו היתה מבקשת למלך ומוחל ופגעיאל לשון תפלה. לגד אליסף בן דעואל שהוסיף הקדוש ברוך הוא על ממונם ששמרו מה שנדרו ללכת לפני אחיהם למלחמה. בן דעואל שידעו מצות האל. לנפתלי אחי רע אחי לשון ארץ שמנה כמו ותרענה באחו רע לשון רצון כמו רעוא שהיתה ארץ נפתלי עושה פירות כרצון בעליה. בן ענן שהיו עננים משקים ארצו ומעיינות הרבה היו בארצו וע"ז אמר ומלא ברכת ה'. רבינו מהר"א מגרמיזא בפירושו כ"י. ואחר זמן ראיתי קצת מהאמור בספר אמרי נועם וברז"ל. וראיתי להקדוש רבינו שלמה אסתרוק בפרישתו כ"י שכתב שמעתי שבכל מטה האמצעי של ד' דגלים נזכר בסוף שמותיהם אל. בדגל יהודה האמצעי נתנאל בדגל ראובן האמצעי שלומיאל בדגל אפרים האמצעי גמליאל בדגל דן האמצעי פגעיאל לקיים מה שנאמר אני ה' שוכן בתוכם. וכן באו בנשיאים בחנוכתם זה אחר זה נתנאל ביום ב' שלומיאל ביום ה' גמליאל ביום ח' פגעיאל ביום י"א וכשתצרף ב'ה'ח'יא' עולה כ"ו כשמו הקדוש שעולה כ"ו:

מב

בני נפתלי. בכלן כתיב לבני ובנפתלי כתיב בני לפי שבנפתלי היו בנות יותר מבנים לכך ברכו יעקב בלשון אשה נפתלי "אילה "שלוחה "הנותן ר"ת אשה ותדע לך שהוא כן שהרי כשמתו ס' רבוא אנשים ולא נשים אז נתרבו נשים יותר מאנשים לכך כתיב בפנחס בני בני ולא לבני כי נתרבו בנות יותר מבנים. רבינו מהר"א מגרמיזא ז"ל. ועיין בפני דוד:

מו

ויהיו כל הפקודים שש מאות אלף ושלשת וגו'. כמנין בנ"י ישרא"ל כנגד תר"ג מצות ועשרת הדברות הם תרי"ג רבינו אפרים ורבינו מהר"א מגרמיזא ז"ל:

נד

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.