ראשי תיבות בבלי/ברכות/ט/א: הבדלים בין גרסאות בדף
(←top: קטרוג, הוראות ושוליים) |
תגית: ביטול |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון | {{ניווט כללי עליון}} | ||
לא לעולם יממא הוא והאי דקרו ליה ליליא | לא לעולם יממא הוא והאי דקרו ליה ליליא | ||
דאיכא אינשי דגנו בההיא שעתא אמר רבי | דאיכא אינשי דגנו בההיא שעתא אמר רבי | ||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
{{שולי הגליון}} | |||
'''שלא יאמר אותו צדיק.''' בכלי יקר {{ממ|[[כלי יקר/שמות/יא#ב|שמות יא ב]]}} הקשה מדוע תלה קיום ההבטחה באותו צדיק, הלא בלאו הכי וכי לא יקיים ה' את דברו חלילה. ויישב ע"פ דברי הגמרא להלן {{ממ|[[בבלי/ברכות/ט/ב|עמוד ב]]}} 'וישאילום בעל כרחם דישראל משום משוי הדרך', הרי שיצא ה' ידי הבטחתו בכך שהיה מראה להם מקום איך תתקיים הבטחתו, ומה לו עוד לעשות אם הם עצמם אינם רוצים לקבל, אלא שמכל מקום יש לחוש שלא יאמר אותו צדיק, כיון שלא ידע שהם לא רצו לקבל. | '''שלא יאמר אותו צדיק.''' בכלי יקר {{ממ|[[כלי יקר/שמות/יא#ב|שמות יא ב]]}} הקשה מדוע תלה קיום ההבטחה באותו צדיק, הלא בלאו הכי וכי לא יקיים ה' את דברו חלילה. ויישב ע"פ דברי הגמרא להלן {{ממ|[[בבלי/ברכות/ט/ב|עמוד ב]]}} 'וישאילום בעל כרחם דישראל משום משוי הדרך', הרי שיצא ה' ידי הבטחתו בכך שהיה מראה להם מקום איך תתקיים הבטחתו, ומה לו עוד לעשות אם הם עצמם אינם רוצים לקבל, אלא שמכל מקום יש לחוש שלא יאמר אותו צדיק, כיון שלא ידע שהם לא רצו לקבל. | ||
{{ש}}ובנחלת יעקב {{ממ|[[נחלת יעקב/שמות/יא#ב|שם]]}} יישב שבאמת התקיימה ההבטחה בביזת הים, אלא שלא רצה הקב"ה שיצטער אברהם לפי שיראה של התקיימה הבטחת הביזה ומזה יסיק שעדיין אין הגאולה שלמה, ולכן ביקש ה' שכבר בעת יציאת ממצרים תתקיים ההבטחה. | {{ש}}ובנחלת יעקב {{ממ|[[נחלת יעקב/שמות/יא#ב|שם]]}} יישב שבאמת התקיימה ההבטחה בביזת הים, אלא שלא רצה הקב"ה שיצטער אברהם לפי שיראה של התקיימה הבטחת הביזה ומזה יסיק שעדיין אין הגאולה שלמה, ולכן ביקש ה' שכבר בעת יציאת ממצרים תתקיים ההבטחה. | ||
| שורה 67: | שורה 67: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: ברכות]] | |||
גרסה מ־22:26, 30 ביולי 2020
לא לעולם יממא הוא והאי דקרו ליה ליליא דאיכא אינשי דגנו בההיא שעתא אמר רבי אחא ברבי חנינא אמר רבי יהושע בן לוי הלכה כר"ש שאמר משום רבי עקיבא. אמר רבי זירא ובלבד שלא יאמר השכיבנו. כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר הא דרבי אחא ברבי חנינא אמר ריב"ל לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר דההוא זוגא דרבנן דאשתכור בהלולא דבריה דר' יהושע בן לוי אתו לקמיה דריב"ל אמר כדאי הוא ר"ש לסמוך עליו בשעת הדחק: מעשה שבאו בניו וכו': ועד השתא לא שמיע להו הא דר"ג הכי קאמרי ליה. רבנן פליגי עילווך ויחיד ורבים הלכה כרבים או דלמא רבנן כוותך סבירא להו והאי דקאמרי עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה אמר להו רבנן כוותי סבירא להו וחייבין אתם והאי דקאמרי עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה: ולא זו בלבד אמרו אלא וכו': ור"ג מי קאמר עד חצות דקתני ולא זו בלבד אמרו הכי קאמר להו ר"ג לבניה אפילו לרבנן דקאמרי עד חצות מצותה עד שיעלה עמוד השחר והאי דקא אמרי עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה: הקטר חלבים וכו': ואילו אכילת פסחים לא קתני ורמינהי ק"ש ערבית והלל בלילי פסחים ואכילת פסח מצותן עד שיעלה עמוד השחר אמר רב יוסף לא קשיא הא ר' אלעזר בן עזריה הא רבי עקיבא דתניא ואכלו את הבשר בלילה הזה רבי אלעזר בן עזריה אומר נאמר כאן בלילה הזה ונאמר להלן ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה מה להלן עד חצות אף כאן עד חצות אמר ליה ר' עקיבא והלא כבר נאמר בחפזון עד שעת חפזון א"כ מה תלמוד לומר בלילה יכול יהא נאכל כקדשים ביום תלמוד לומר בלילה בלילה הוא נאכל ולא ביום בשלמא לר' אלעזר בן עזריה דאית ליה גזירה שוה אצטריך למכתב ליה הזה אלא לר' עקיבא האי הזה מאי עביד ליה למעוטי לילה אחר הוא דאתא סד"א הואיל ופסח קדשים קלים ושלמים קדשים קלים מה שלמים נאכלין לשני ימים ולילה אחד אף פסח נאכל שתי לילות במקום ב' ימים ויהא נאכל לב' לילות ויום אחד קמ"ל בלילה הזה בלילה הזה הוא נאכל ואינו נאכל בלילה אחר ור' אלעזר בן עזריה מלא תותירו עד בקר נפקא ורבי עקיבא אי מהתם הוה אמינא מאי בקר בקר שני ורבי אלעזר אמר לך כל בקר בקר ראשון הוא. והני תנאי כהני תנאי דתניא שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים ר' אליעזר אומר בערב אתה זובח וכבוא השמש אתה אוכל ומועד צאתך ממצרים אתה שורף רבי יהושע אומר בערב אתה זובח כבוא השמש אתה אוכל ועד מתי אתה אוכל והולך עד מועד צאתך ממצרים א"ר אבא הכל מודים כשנגאלו ישראל ממצרים לא נגאלו אלא בערב שנאמר הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה וכשיצאו לא יצאו אלא ביום שנא' ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה על מה נחלקו על שעת חפזון ר' אלעזר בן עזריה סבר מאי חפזון חפזון דמצרים ורבי עקיבא סבר מאי חפזון חפזון דישראל תנ"ה הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה וכי בלילה יצאו והלא לא יצאו אלא ביום שנא' ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה אלא מלמד שהתחילה להם גאולה מבערב: דבר נא באזני העם וגו' אמרי דבי ר' ינאי אין נא אלא לשון בקשה אמר ליה הקב"ה למשה בבקשה ממך לך ואמור להם לישראל בבקשה מכם שאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב שלא יאמר
שלא יאמר אותו צדיק. בכלי יקר (שמות יא ב) הקשה מדוע תלה קיום ההבטחה באותו צדיק, הלא בלאו הכי וכי לא יקיים ה' את דברו חלילה. ויישב ע"פ דברי הגמרא להלן (עמוד ב) 'וישאילום בעל כרחם דישראל משום משוי הדרך', הרי שיצא ה' ידי הבטחתו בכך שהיה מראה להם מקום איך תתקיים הבטחתו, ומה לו עוד לעשות אם הם עצמם אינם רוצים לקבל, אלא שמכל מקום יש לחוש שלא יאמר אותו צדיק, כיון שלא ידע שהם לא רצו לקבל.
ובנחלת יעקב (שם) יישב שבאמת התקיימה ההבטחה בביזת הים, אלא שלא רצה הקב"ה שיצטער אברהם לפי שיראה של התקיימה הבטחת הביזה ומזה יסיק שעדיין אין הגאולה שלמה, ולכן ביקש ה' שכבר בעת יציאת ממצרים תתקיים ההבטחה.
ובספר אפריון (לרבי שלמה גאנצפריד שמות יג יט) יישב בשם המגיד מדובנא, ע"פ משל לנער שהשכיר עצמו לבעל הבית ושילם לו במטבעות שצורתן היתה מקולקלת קצת ולא אבה הנער לקבלם כי לא ידע שאין שווים נקבע לפי יופיים, ואמר אביו לבעל הבית שכיון שאם היה חייב לו המעות היה לוקחם אך כיון שחייב הוא לבנו הרי שצריך ליתן זאת באופן שיבין הבן שהם טובות. וה"ה לענין הבטחת ה' לאברהם, שכוונתו היתה לרכוש גדול של תורה ומצוות, רק שלא יאמר אותו צדיק שבני ישראל המשוקעים בעבודת מצרים לפי דרגתם אין קיום הבטחת רכוש גדול שייכת אלא באופן שיקבלו רכוש כסף וזהב, ולכן אמר 'דבר נא באזני העם' וגו'.
שלא יאמר אותו צדיק. והלא אברהם אבינו בודאי לא יהרהר אחר מדתו של הקב"ה. כה"ק בנחלת יעקב (שם) ויישב לפי דרכו, שאדרבה מאחר שבודאי לא יהרהר אברהם אחר מדתו של הקב"ה, על כן יסבור שעדיין אין הגאולה שלימה ולכן לא יצאו ברכוש גדול, ויצטער על שלא נגאלו עדיין גאולה שלימה.
אותו צדיק. למה לא קראו בשמו 'שלא יאמר אברהם'. עיין שלל דוד (שם).