רבינו בחיי/שמות/ה: הבדלים בין גרסאות בדף
(העלאה אוטומטית - הטקסט פורסם ב'ספריא' תחת רשיון נחלת הכלל + התאמה ע"י חברי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== א == | == א == | ||
'''ואחר באו משה ואהרן''' | '''ואחר באו משה ואהרן''' זה שיסד הפייט יכנס הבא במנה ואלה לבד באחרונה. ויום הולדת את פרעה היה. | ||
'''ויחגו לי''' | '''ויחגו לי''' ויזבחו לי לשון אסרו חג בעבותים. | ||
== ג == | == ג == | ||
'''ויאמרו אלקי העברים''' | '''ויאמרו אלקי העברים''' אתה אמרת לא ידעתי את ה׳ אותו שאמרנו אלקי העברים. אלקי אבותם של אלו ויש לו דין עליהם כי הוא אלקיהם והם עבדיו ועמו. | ||
'''פן יפגענו''' | '''פן יפגענו''' אני ואתם. אני אם נבטל מצותו ואתם אם תכבשו בנו יהיה לכם חסרון יותר. ד״א ''' פן יפגענו''' עצמינו לבד ונמצאת מפסיד הכל מוטב לך שנלך ונשוב משנמות ונפסיד הכל. | ||
'''בדבר או בחרב''' | '''בדבר או בחרב''' כאן עשה משה מצותו של הקב״ה להתרות בפרעה בתחלה במכת בכורות כמו שפרש״י גבי הנה אנכי הורג את בנך בכורך. | ||
== ד == | == ד == | ||
'''[למה תפריעו העם''' | '''[למה תפריעו העם''' בטל ממצות פרעה] ''' לכו לסבלתיכם''' הטעם מפני מה זכו שבטיו של לוי להיות חפשי משעבוד מצרים, כששעבדו מצרים בישראל מתחלה היה פרעה משעבד עצמו עמהם כדי שיתאמצו במלאכה כדדרשינן בפרך בפה רך באותה שעה נזכר שבטו של לוי מה שצוה יעקב בשעת פטירתו שלא ישאהו לוי לפי שהיה עתיד לשאת את ארון קודש ולא רצה לשעבד את עצמו ולא הכריחם פרעה, מיום ההוא והלאה הוקבע להיות משועבד כל מי ששעבד עצמו. ועוד נמצא באגדה, אברהם מסר כל קבלת התורה ליצחק ויצחק ליעקב ויעקב ללוי ולוי וזרעו הושיבו ישיבות במצרים ולפי שלא היו יודעים שום מלאכה ולא נסו בה רק בתורה היה כל עסקיהם לא נשתעבדו במצרים. | ||
== ז == | == ז == | ||
'''לא תאסיפון''' | '''לא תאסיפון''' אל״ף לא קרי. | ||
== ט == | == ט == | ||
'''ואל ישעו בדברי שקר''' | '''ואל ישעו בדברי שקר''' לשון רפיון כמו ״השע ממני״ (תהלים לט,יד). ״שעו מני״ (ישעיה כב,ד). פי׳ אל ירפו ידיהם מן המלאכה בשביל דברי שקר שאומרים להם משה ואהרן. | ||
== יב == | == יב == | ||
'''ויפץ העם בכל ארץ מצרים''' | '''ויפץ העם בכל ארץ מצרים''' לפי שהיו המצריים עתידים ללקות ושמא יאמרו עם הארץ מפני מה אנו לוקים מה פשענו בהם לכך נתן הקב״ה בלב פרעה לעשות צווי זה והיו בני ישראל מקוששים קש ובאים וחובטים ומכים אותם אפילו השפחות והעבדים ולכך לקו כולם.''' קש לתבן''' במקום התבן ילקטו קש לעשות ממנו המלאכה כמו והחמר היה להם לחמר. | ||
== יד == | == יד == | ||
'''גם תמול.''' | '''גם תמול.''' שעשה משה האותות לעיני העם ולא נתעסקו במלאכתם. | ||
'''גם היום.''' | '''גם היום.''' שבאו משה ואהרן אל פרעה. | ||
== יט == | == יט == | ||
'''ויראו שטרי ישראל אתם ברע''' | '''ויראו שטרי ישראל אתם ברע''' השוטרים ראו את עצמם ברע שהרי מקודם לכן לא מצינו שדחקו מצריים לשנות המנהג ועכשיו הוכו, ועוד שפרעה אמר להם ותבן לא ינתן לכם. | ||
'''אתם''' | '''אתם''' עצמם כמו והשיאו אותם עון אשמה. | ||
== כא == | == כא == | ||
'''הבאשתם את ריחנו''' | '''הבאשתם את ריחנו''' גריתם בנו פרעה ועבדיו. | ||
== כב == | == כב == | ||
'''וישב משה אל ה'.''' | '''וישב משה אל ה'.''' אל המקום שהיה מדבר עמו שם. | ||
''' ויאמר אדני.''' | '''ויאמר אדני.''' באל״ף דל״ת. | ||
'''למה הרעות, למה זה שלחתני.''' | '''למה הרעות, למה זה שלחתני.''' וכי לא היה משה יודע שלא ישלחם פרעה בכך עד שיעשה כל האותות הרי כבר נאמר לו, ״ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך״ וגו'. אלא סבור היה משה לכל הפחות יתחיל פרעה להקל העול בדברים הראשונים לפיכך אמר ״ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך״ וגו'. והצל לא הצלת את עמך ואתה אמרת וארד להצילו והקב״ה השיבו עתה תראה מכאן ואילך כשאתחיל להכות מצרים אז יקילו מעליהם השעבוד. | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה מ־15:58, 22 ביולי 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א
ואחר באו משה ואהרן זה שיסד הפייט יכנס הבא במנה ואלה לבד באחרונה. ויום הולדת את פרעה היה.
ויחגו לי ויזבחו לי לשון אסרו חג בעבותים.
ג
ויאמרו אלקי העברים אתה אמרת לא ידעתי את ה׳ אותו שאמרנו אלקי העברים. אלקי אבותם של אלו ויש לו דין עליהם כי הוא אלקיהם והם עבדיו ועמו.
פן יפגענו אני ואתם. אני אם נבטל מצותו ואתם אם תכבשו בנו יהיה לכם חסרון יותר. ד״א פן יפגענו עצמינו לבד ונמצאת מפסיד הכל מוטב לך שנלך ונשוב משנמות ונפסיד הכל.
בדבר או בחרב כאן עשה משה מצותו של הקב״ה להתרות בפרעה בתחלה במכת בכורות כמו שפרש״י גבי הנה אנכי הורג את בנך בכורך.
ד
[למה תפריעו העם בטל ממצות פרעה] לכו לסבלתיכם הטעם מפני מה זכו שבטיו של לוי להיות חפשי משעבוד מצרים, כששעבדו מצרים בישראל מתחלה היה פרעה משעבד עצמו עמהם כדי שיתאמצו במלאכה כדדרשינן בפרך בפה רך באותה שעה נזכר שבטו של לוי מה שצוה יעקב בשעת פטירתו שלא ישאהו לוי לפי שהיה עתיד לשאת את ארון קודש ולא רצה לשעבד את עצמו ולא הכריחם פרעה, מיום ההוא והלאה הוקבע להיות משועבד כל מי ששעבד עצמו. ועוד נמצא באגדה, אברהם מסר כל קבלת התורה ליצחק ויצחק ליעקב ויעקב ללוי ולוי וזרעו הושיבו ישיבות במצרים ולפי שלא היו יודעים שום מלאכה ולא נסו בה רק בתורה היה כל עסקיהם לא נשתעבדו במצרים.
ז
לא תאסיפון אל״ף לא קרי.
ט
ואל ישעו בדברי שקר לשון רפיון כמו ״השע ממני״ (תהלים לט,יד). ״שעו מני״ (ישעיה כב,ד). פי׳ אל ירפו ידיהם מן המלאכה בשביל דברי שקר שאומרים להם משה ואהרן.
יב
ויפץ העם בכל ארץ מצרים לפי שהיו המצריים עתידים ללקות ושמא יאמרו עם הארץ מפני מה אנו לוקים מה פשענו בהם לכך נתן הקב״ה בלב פרעה לעשות צווי זה והיו בני ישראל מקוששים קש ובאים וחובטים ומכים אותם אפילו השפחות והעבדים ולכך לקו כולם. קש לתבן במקום התבן ילקטו קש לעשות ממנו המלאכה כמו והחמר היה להם לחמר.
יד
גם תמול. שעשה משה האותות לעיני העם ולא נתעסקו במלאכתם.
גם היום. שבאו משה ואהרן אל פרעה.
יט
ויראו שטרי ישראל אתם ברע השוטרים ראו את עצמם ברע שהרי מקודם לכן לא מצינו שדחקו מצריים לשנות המנהג ועכשיו הוכו, ועוד שפרעה אמר להם ותבן לא ינתן לכם.
אתם עצמם כמו והשיאו אותם עון אשמה.
כא
הבאשתם את ריחנו גריתם בנו פרעה ועבדיו.
כב
וישב משה אל ה'. אל המקום שהיה מדבר עמו שם.
ויאמר אדני. באל״ף דל״ת.
למה הרעות, למה זה שלחתני. וכי לא היה משה יודע שלא ישלחם פרעה בכך עד שיעשה כל האותות הרי כבר נאמר לו, ״ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך״ וגו'. אלא סבור היה משה לכל הפחות יתחיל פרעה להקל העול בדברים הראשונים לפיכך אמר ״ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך״ וגו'. והצל לא הצלת את עמך ואתה אמרת וארד להצילו והקב״ה השיבו עתה תראה מכאן ואילך כשאתחיל להכות מצרים אז יקילו מעליהם השעבוד.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |