רש"י/שמות/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג - ביאור המילות


אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רש"יTriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png ה

א[עריכה]

ואחר באו משה ואהרן וגו'. אבל הזקנים נשמטו אחד אחד מאחר משה ואהרן, עד שנשמטו כלם קדם שהגיעו לפלטין, לפי שיראו ללכת. ובסיני נפרע להם, ונגש משה לבדו אל ה' והם לא יגשו (שמות כד), החֱזירם לאחוריהם (שמות רבה):

ג[עריכה]

פן יפגענו. פן יפגעך היו צריכים לומר, אלא שחלקו כבוד למלכות. פגיעה זו לשון מקרה מות היא (שם):

ד[עריכה]

תפריעו את העם ממעשיו. תבדילו ותרחיקו אותם ממלאכתם, ששומעין לכם וסבורים לנוח מן המלאכה. וכן פרעהו אל תעבר בו (משלי ד'), רחקהו, וכן ותפרעו כל עצתי (שם א'), כי פרע הוא (שמות לב), נרחק ונתעב:

לכו לסבלתיכם. לכו למלאכתכם שיש לכם לעשות בבתיכם, אבל מלאכת שעבוד מצרים לא היתה על שבטו של לוי. תדע לך, שהרי משה ואהרן יוצאים ובאים (שמות רבה):

ה[עריכה]

הן רבים עתה עם הארץ. שהעבודה מטלת עליהם, ואתם משביתים אותם מסבלותם, הפסד גדול הוא זה:

ו[עריכה]

הנגשים. מצריים היו והשוטרים היו ישראלים. הנוגש ממנה על כמה שוטרים והשוטר ממנה לרדות בעושי המלאכה (שמות רבה):

ז[עריכה]

תבן. אשטו"בלא, היו גובלין אותו עם הטיט:

לבנים. טיוול"ש בלעז, שעושים מטיט ומיבשין אותן בחמה. ויש ששורפין אותן בכבשן:

כתמול שלשום. כאשר הֱייתם עושים עד הנה.

וקששו. ולקטו:

ח[עריכה]

ואת מתכנת הלבנים. סכום חשבון הלבנים שהיה כל אחד עושה ליום כשהיה התבן נתן להם, אותו סכום תשימו עליהם גם עתה, למען תכבד העבודה עליהם:

כי נרפים. מן העבודה הם, לכך לבם פונה אל הבטלה וצועקים לאמר נלכה וגו' :

מתכנת. ותכן לבנים, ולו נתכנו עלילות (שמואל א ב'), את הכסף המתכן (מלכים ב י"ב), כלם לשון חשבון הם:

נרפים. המלאכה רפויה בידם ועזובה מהם והם נרפים ממנה. רטריי"ט בלעז:

ט[עריכה]

ואל ישעו בדברי שקר. ואל יהֱגו וידברו תמיד בדברי רוח לאמר, נלכה נזבחה. ודומה לו ואשעה בחקיך תמיד (תהילים קי"ט). למשל ולשנינה (דברים כח), מתרגמינן ולשועי". ויספר, ואשתעי". ואי אפשר לומר ישעו לשון וישע ה' אל הבל", ואל קין ואל מנחתו לא שעה (בראשית ד), ולפרש אל ישעו, אל יפנו, שאם כן היה לו לכתב ואל ישעו אל דברי שקר או לדברי שקר, כי כן גזרת כלם, ישעה האדם על עושהו (ישעיהו י"ז), ולא ישעה אל המזבחות", (שם), ולא שעו על קדוש ישראל (שם ל"א), ולא מצאתי שמוש של בי"ת סמוכה לאחריהם, אבל אחר לשון דבור, כמתעסק לדבר בדבר, נופל לשון שמוש בי"ת, כגון: הנדברים בך (יחזקאל ל"ג), ותדבר מרים ואהרן במשה (במדבר י"ב), המלאך הדובר בי (זכריה ד'), לדבר בם (דברים יא), ואדברה בעדותיך (תהילים קי"ט), אף כאן, אל ישעו בדברי שקר , אל יהיו נדברים בדברי שוא והבאי:

יא[עריכה]

אתם לכו קחו לכם תבן. וצריכים אתם לילך בזריזות,

כי אין נגרע מעבדתכם דבר , מכל סכום לבנים שהֱייתם עושים ליום בהיות התבן נתן לכם מזמן מבית המלך:

יב[עריכה]

לקשש קש לתבן. לאֱסף אסיפה, ללקט לקט, לצרך תבן הטיט:

קש. לשון לקוט, על שם שדבר המתפזר הוא וצריך לקוששו קרוי קש בשאר מקומות:

יג[עריכה]

אצים. דוחקים:

דבר יום ביומו. חשבון של כל יום כלו ביומו, כאשר עשיתם בהיות התבן מוכן:

יד[עריכה]

ויכו שטרי בני ישראל. השוטרים ישראלים היו וחסים על חבריהם מלדחקם, וכשהיו משלימים הלבנים לנוגשים שהם מצריים, והיה חסר מן הסכום, היו מלקין אותם על שלא דחקו את עושי המלאכה. לפיכך זכו אותם שוטרים להיות סנהדרין ונאֱצל מן הרוח אשר על משה והושם עליהם, שנאֱמר: אספה לי שבעים איש מזקני ישראל וגו'", מאותן שידעת הטובה שעשו במצרים, כי הם זקני העם ושוטריו (במדבר י"א), (שמות רבה):

ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו נגשי פרעה אותם לשוטרים עליהם, לאמר מדוע וגו'. למה ויכו , שהיו אומרים להם מדוע לא כליתם גם תמול גם היום חק הקצוב עליכם ללבן כתמול השלישי, שהוא יום שלפני אתמול. והוא היה בהיות התבן נתן להם:

ויכו. לשון ויפעלו, הכו מיד אחרים, הנוגשים הכום:

טז[עריכה]

ולבנים אומרים לנו. הנוגשים עשו , כמנין הראשון:

וחטאת עמך. אלו היה נקוד פתח, הייתי אומר שהוא דבוק, ודבר זה חטאת עמך הוא, עכשו שהוא קמץ, שם דבר הוא, וכך פרושו: ודבר זה מביא חטאת על עמך, כאלו כתוב וחטאת לעמך. כמו כבאנה בית לחם (רות א'), שהוא כמו לבית לחם, וכן הרבה:

יח[עריכה]

ותכן לבנים. חשבון הלבנים. וכן את הכסף המתכן (מלכים ב י"ב), המנוי, כמו שאמור בענין ויצרו וימנו את הכסף":

יט[עריכה]

ויראי שטרי בני ישראל. את חבריהם הנרדים על ידם,

ברע , ראו אותם ברעה וצרה המוצאת אותם, בהכבידם העבודה עליהם לאמר לא תגרעו וגו' :

כ[עריכה]

ויפגעו. אנשים מישראל את משה ואת אהרן וגו'. ורבותינו דרשו: כל נצים ונצבים דתן ואבירם היו, שנ' בהם יצאו נצבים (במדבר ט"ז:כ"ד), (נדרים ס"ד):

כב[עריכה]

למה הרעתה לעם הזה. ואם תאמר מה אכפת לך, קובל אני על ששלחתני (שמות רבה):

כג[עריכה]

הרע. לשון הפעיל הוא, הרבה רעה עליהם, ותרגומו אבאיש":


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.