הטור הארוך/שמות/ה

הטור הארוך שמות ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

דרך שלשת ימים נלך. שאם אומר לו שרוצים לצאת מן הארץ לא היו משאילים להם כלי הכסף והזהב. במדרש יש בשעה שאומר הקב"ה כך אמר משה וכי אטריח את ישראל בשביל ג' ימים אמר לו ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך אפילו ג' ימים אבל אשלח בו את ידי ואחרי כן ישלח אתכם:

פן יפגענו בדבר או בחרב. פירש"י שרוצים לומר פן יפגעך אלא שחולקים כבוד למלכות. ור' אברהם פי' שכולל אנחנו הישראלים ואתה פרעה וגם מצרים ולכך בבוא מכת בכורות אמרו כלנו מתים פי' שנתבאר להם דברי משה שאמר פן יפגענו בדבר וגרשום. והקשה הרמב"ן שלא נצטוו לומר שיהי' לישראל דבר או חרב אם לא יזבחו הם והם לא שינו בשליחות השם דבר:

ד

למה וגו' תפריעו. פירש"י תפריעו תבטלו. ור' אברהם פי' תשבשו כמו באין מוסר יפרע עם:

לכו לסבלותיכם. פירש"י לעבודתכם שיש לכם בבתיכם שלא הי' שיעבוד על שבט לוי. וי"מ שאף ישראל לא נשתעבדו אלא מבן ט' עד בן ס' והם היו יותר על ס'. ור' אברהם פי' לסבלותיכם סבלות כל העם כי בשביל סבלת כל ישראל בכלל שאר העם היה מדבר עמהם. והרמב"ן כתב על דרך הפשט אמר להם לכו לעבודת המלך עם שאר העם כי בפעם הזאת באו לפניו עם כל העם ולא שמע אליהם וציוה אותם שובו כולכם אל העבודה ושבו משה ואהרן לפניו ואמר להם תנו לכם מופת ועשו כן ואז היו בעיניהם כחכמים ונהג בהם כבוד ומעת החלו המכות עליו נהג בהם מורא גדול. ונראה שלא היו כל ישראל עובדים כל הימים לפרעה בחומר ובלבנים שהיו ממלאים כל מצרים ערים אלא במס היו עושים רק שהכביד עליהם עול לקחת מהם רבים:

ט

ואל ישעו. י"מ כמו אל ישענו וחסר נו"ן ור' אברהם פי' ואל ירפאו כמו השע ממני שבשביל דבריכם של שקר הם נרפים מן העבודה:

יד

גם תמול גם היום. כתב ר' אברהם תמול הוא יום שעשה משה את האותות לעיני העם ולא יתעסקו בעבודה היום שבאו משה ואהרן אל פרעה:

טז

וחטאת עמך. פי' דרך כינוי שלא רצו לומר לו שיהי' החטא עליו וכינו לומר עמך.

יט

ויראו שוטרי בני ישראל אותם ברע לאמר. פי' ר' אברהם אותם כמו עצמם ונפשם וכמוהו ויקבור אותו בגיא:

כג

למה הרעות לעם הזה. יש מקשים והלא כבר אמר לו הקב"ה כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך עד שאשלח בו את ידי ואם כן למה הי' משה מתרעם ותירץ ר' אברהם שחישב משה כי משעה שיתחיל לדבר יקל עולו מעליהם והנה הכביד עולו יותר ועל כן אמר למה הרעות כי זה הפך ממה שאמרת כי ראיתי את עני עמי ולכך השיבו עתה תראה מיד כשיתחילו המכות יקל עולו מעליהם. והקשה הרמב"ן שהרי התרעם לאמר והצל לא הצלת ואין הצלה אלא יציאתם מן הגלות ולא הקלת עולו מעליהם ופי' הוא כי חשב משה שאמר לו הקב"ה שלא ישמע אליהם להוציאם מיד ולא באות ומופת עד שיעשה מכות גדולות אבל חשב שיביאם אליו מיד זו אחר זו וכאשר אמר לא ידעתי את ה' ציוה מיד לעשות התנין וכאשר לא שמע לו חשב שיכהו מיד בדם ובכל מכות וכאשר ראה שעמד ג' ימים והוא מריע להם יותר ויותר והקב"ה לא הודיעו מה יעשה אז חשב כי ארוכה היא ועל כן אמר למה הרעות לעם הזה לשלחני קודם שהגיע הקץ כי לא הי' ראוי לשלוח אותי עד שתרצה להוציאם כי עתה הרעות להם ולא הצלתם ואם ככה אתה עושה להם יוסיפו ברעה אשר ימצאם ולכך השיבו עתה בעת הזאת בקרוב תראה אשר אעשה לפרעה ולא אאריך לו כאשר חשבת. ויתכן שהיו ימים רבים מעת שהוכו שוטרי ישראל עד שדיברו אל פרעה למה תעשה כה לעבדיך כי אין רשות לכל אדם לבא בהיכל פרעה ולדבר אליו פנים אל פנים וכן איפשר ששב משה אל האלהים ואמר למה הרעות ימים רבים אחר שפגעו בו השוטרים. ובאלה שמות רבה יש שאח"כ הלך משה למדין והחזיר אשתו ובניו למדין ועשה שם ו' חדשים:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.