חזקוני/שמות/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג - ביאור המילות


אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

חזקוני TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ואחר באו משה ואהרן זה שיסד הפייט יכנס הבא במנה ואלה לבד באחרונה. ויום הולדת את פרעה היה.

ויחגו לי ויזבחו לי לשון אסרו חג בעבותים.

ג[עריכה]

ויאמרו אלקי העברים אתה אמרת לא ידעתי את ה׳‎ אותו שאמרנו אלקי העברים. אלקי אבותם של אלו ויש לו דין עליהם כי הוא אלקיהם והם עבדיו ועמו.

פן יפגענו אני ואתם. אני אם נבטל מצותו ואתם אם תכבשו בנו יהיה לכם חסרון יותר. ד״‎א פן יפגענו עצמינו לבד ונמצאת מפסיד הכל מוטב לך שנלך ונשוב משנמות ונפסיד הכל.

בדבר או בחרב כאן עשה משה מצותו של הקב״‎ה להתרות בפרעה בתחלה במכת בכורות כמו שפרש״‎י גבי הנה אנכי הורג את בנך בכורך.

ד[עריכה]

[למה תפריעו העם בטל ממצות פרעה] לכו לסבלתיכם הטעם מפני מה זכו שבטיו של לוי להיות חפשי משעבוד מצרים, כששעבדו מצרים בישראל מתחלה היה פרעה משעבד עצמו עמהם כדי שיתאמצו במלאכה כדדרשינן בפרך בפה רך באותה שעה נזכר שבטו של לוי מה שצוה יעקב בשעת פטירתו שלא ישאהו לוי לפי שהיה עתיד לשאת את ארון קודש ולא רצה לשעבד את עצמו ולא הכריחם פרעה, מיום ההוא והלאה הוקבע להיות משועבד כל מי ששעבד עצמו. ועוד נמצא באגדה, אברהם מסר כל קבלת התורה ליצחק ויצחק ליעקב ויעקב ללוי ולוי וזרעו הושיבו ישיבות במצרים ולפי שלא היו יודעים שום מלאכה ולא נסו בה רק בתורה היה כל עסקיהם לא נשתעבדו במצרים.

ז[עריכה]

לא תאסיפון אל״‎ף לא קרי.

ט[עריכה]

ואל ישעו בדברי שקר לשון רפיון כמו ״‎השע ממני״‎ (תהלים לט,יד). ״‎שעו מני״‎ (ישעיה כב,ד). פי׳‎ אל ירפו ידיהם מן המלאכה בשביל דברי שקר שאומרים להם משה ואהרן.

יב[עריכה]

ויפץ העם בכל ארץ מצרים לפי שהיו המצריים עתידים ללקות ושמא יאמרו עם הארץ מפני מה אנו לוקים מה פשענו בהם לכך נתן הקב״‎ה בלב פרעה לעשות צווי זה והיו בני ישראל מקוששים קש ובאים וחובטים ומכים אותם אפילו השפחות והעבדים ולכך לקו כולם. קש לתבן במקום התבן ילקטו קש לעשות ממנו המלאכה כמו והחמר היה להם לחמר.

יד[עריכה]

גם תמול. שעשה משה האותות לעיני העם ולא נתעסקו במלאכתם.

גם היום. שבאו משה ואהרן אל פרעה.

יט[עריכה]

ויראו שטרי ישראל אתם ברע השוטרים ראו את עצמם ברע שהרי מקודם לכן לא מצינו שדחקו מצריים לשנות המנהג ועכשיו הוכו, ועוד שפרעה אמר להם ותבן לא ינתן לכם.

אתם עצמם כמו והשיאו אותם עון אשמה.

כא[עריכה]

הבאשתם את ריחנו גריתם בנו פרעה ועבדיו.

כב[עריכה]

וישב משה אל ה'. אל המקום שהיה מדבר עמו שם.

ויאמר אדני. באל״‎ף דל״‎ת.

למה הרעות, למה זה שלחתני. וכי לא היה משה יודע שלא ישלחם פרעה בכך עד שיעשה כל האותות הרי כבר נאמר לו, ״‎ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך״‎ וגו'. אלא סבור היה משה לכל הפחות יתחיל פרעה להקל העול בדברים הראשונים לפיכך אמר ״‎ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך״‎ וגו'. והצל לא הצלת את עמך ואתה אמרת וארד להצילו והקב״‎ה השיבו עתה תראה מכאן ואילך כשאתחיל להכות מצרים אז יקילו מעליהם השעבוד.


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.