הכתב והקבלה/שמות/מ

הכתב והקבלה שמות מ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יז

הוקם המשכן. הוקם מאליו (רש"י מרז"ל), והדברים מחוסרי הבנה לבעלי הלשון האחרונים, אמנם אחרי שידענו הסכמת דעת כל גאוני הלשון הקדמונים הדברים מבוארים היטב, כי אמרו בעבור שמצאנו תיבות מעטות במקרא שבאו על מנת פעל והופעל כמו עבד לקח נטש יתן, ולא מצאתי פועל בבנין פיעל, כי לא נמצא במקרא לא עבד לקח נטש עזב נתן, לכן אין הפועל וההופעל בנינים לעצמים, אבל הם נלקחים מאחרים המורים על הפועל, ולזאת קרא להם בנינים הנלקחים מאחרים, גם בנינים שלא נזכר שם פועלם, כי הפועל בהם נעדר, לכן לעולם אינם מורים על העשות הענין מצד הפועל, כ"א מצד ההפעלות לחודה מבלי שום השקפה על הפועל, וכאלו הפעולה נעשתה מאליה מבלי שום סבה פועלת, כי אין לבו עוסק בה, ולכן הונח עליהם שלא נזכר שם פועלם, כי לא פורש בהם הפועל, ומדרך הכתוב, שלא להשתמש בבנינים אלה כ"א במקום שלא חש הכתוב להזכירה, מבלי תועלת בהודעתה, לפי שהעיקר בספור הוא ענין ההפעלות לבדו, ולכן אם המצא תמצא לפעמים שישתמש הכתוב בבנין שלא נזכר שם פועלם, אף שהפועל מפורש בהדי', הוא ע"ד הזרות ולסבה נסתרת הצריכה דרישה, והנה בנידון דידן בהקמת המשכן מפורש המקים בקרא כדכתיב ביום החדש הראשון תקים את משכן, וכאן אמר הוקם המשכן, וזה ודאי מיותר לגמרי שהרי תיכף אחריו אמר ויקם משה, והיה די באמרו ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש ויקם משה, הוקם המשכן למה לי, לכן ודאי לדרשה בא ולהודיענו כי באמת הוקם המשכן, והיינו שהוא נזקף וקם מאליו, כמשמעות הוראת מלת הוקם המורה על ההפעלות מאליו כאמור, ומשה לא היה כ"א נראה כמקימו, ונתקיימו בזה שתי הלשונות הוקם המשכן ויקם משה, וכן מדרך הכתובים בכמה מקומות להורות לנו אגב מלותיהם ענינים נסתרים בלתי מפורשים, וכן מדרך הנבואה, וכן מדרך החכמה, וכמאמר שלמה להבין משל ומליצה דברי חכמים וחדותם, ומצאנו לרז"ל כמה מאמרים מתיחסים לנדון דידן, ויתפרשו בטוב על הדרך הנזכר, כמו (מגלה י"ג) אשר הגלה מירושלים שגלה מעצמו (ע"ש רש"י), ועיקר הדרשה בעבור שהמגלה כתיב בקרא בהדי' אשר הגלה נבוכדנצר, לכן אשר הגלה לדרשה, ובילקוט מבואר כי תרי גלות הוי ובגלות הראשונה כשהגלה נבוכדנצר את יכניה המלך יצאו עמו כל החורים והשרים ולכן גם אשר הגלתה מעצמו, כי אין הבדל בטעם בין הגלה ובין הגלתה אלא שזה לשון זכר וזה לשון נקבה, ורבא דנקט הגלה והוא הדין הגלתה ומרדכי שב לירושלים וגלה שנית עם הגלות האחרון כמבואר שם, ולזאת דקדק הכתוב אשר הגלה ולא אמר אשר היה עם הגולה, לומר אשר הגלה כבר ושב והגלה שנית (רוו"ה). עיין מ"ש לעיל בוהסנה איננו אכל, ולקמן באחרי ביעמד חי:

יח

ויתן וגו' וישם. לשון נתינה ושימה אחד, ומכל מקום יש הבדל ביניהם לרש"פ, לשון שימה ישמש כשיהיה שם איזה סדר מחוייב ונאות, ושיהיה מן הצורך לשיהיה הדבר מסודר ומדובק דוקא במקום או בזמן או בענין זה לא במקום בזמן ובענין אחר, לכן הבריחים והאדנים שלא היו צריכים סדר וערך, כי היו שוים זה לזה אמר בהם לשון נתינה גרידא בלא סדר וערך, אבל הקרשים היו צריכים סדור בין קרש לחברו שלא יהיה ביניהם ריוח כלל, וכמ"ש שהיו רושמין על הקרשים לידע איזה בן זוגו, לפיכך אמר בהם לשון שימה; וכ"א לקמן ויתן את העדות אל הארון וישם את הבדים אל הארון, שבארון לא היה הקפד אם העדות היה מונח בצפונו או בדרומו לכן אמר בעדות לשון נתינה, אבל הבדים היה צורך שלא יכנסו או שלא יבלטו יותר מדאי לכן אמר בהם לשון שימה; ומזה תקיש על שאר מקומות שבכ"מ שישמש בלשון שימה יש שם איזה צורך של סדור וערכה אם במקום או בזמן, כמו וישם ה' מועד לאמר, ואם בענין כמו הן גביר שמתיו לך. וישימני לאב לפרעה, אשר שמתי במצרים:

כא

פרכת המסך. שם מסך הונח לרש"פ על מין בגד עב וגס, ולזה הוא ראוי לכל מיני תשמישים בין מלמעלה לשם אהל, בין מן הצד לשם כותל, ושרשו סך לשון סכוך והגנה (שוטץ, שירם), כמו באברתו יסך לך על השמוש מלמעלה, ותפרש המסך ע"פ הבאר (ש"ב י"ז), פרש ענן למסך (תהילים ק״ה:ל״ט), ועל השמוש מן הצד אמר ועשית מסך לפתח האהל. מסך שער החצר, וכאן אמר פרכת המסך, שהיתה משמשת לשני דברים להבדיל בין הקדש ובין קה"ק נקראת פרכת, ולהגין על קה"ק שלא יבוא בו אבק מדריסת רגלי הכהנים שבהיכל נקראת מסך מלשון הגנה וסכוך, ויקרא ג"כ מסך סתם כמו והמסך וכל עבודתו (במדבר ג׳:ל״א) דהיינו פרכת המסך:

כג

ערך לחם. ת"א ויב"ע סדרן דלחם בלשון רבים, כי שתי מערכות היו (כבאמור כ"ד), ואמר בלשון יחיד נראה לפי שהשתים באמת כאחת נחשבות דא"א לאחת בלי חברתה דמעכבות זה את זה (כבמנחות פ"ג):

לח

לעיני כל בית ישראל. אף שהלך לפניהם הענן ביציאתם ממצרים, לא היה אלא לשעתו עד הים, וגם לא היה לעיני כל ישראל רק לפני הנביאים שבהם, משא"כ מתפלת משה ואילך שהתפלל (בפ' כי תשא) ונפלינו אני ועמך (ונפלינו לשון פלא) והשיב לו הוא ית' נגד כל עמך אעשה וגו' וזהו לעיני כל ישראל. ועל זה אנחנו מצפים כי עין בעין יראו, (הגר"א):

בריך רחמנא דסייען.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.