רש"י/שמות/מ
|
< הקודם · הבא > רש"י אברבנאל
|
פירוש רש"י - שמות - פרק מ
(ג) וסכת על הארן. לשון הגנה שהרי מחיצה היתה:
(ד) וערכת את ערכו. שתי מערכות של לחם הפנים:
(יט) ויפרש את האהל. הן יריעות העזים:
(כ) את העדת. הלוחות:
(כב) על ירך המשכן צפנה. בחצי הצפוני של רוחב הבית:
ירך. כתרגומו צידא כירך הזה שהוא בצדו של אדם:
(כז) ויקטר עליו אהרון קטרת. שחרית וערבית כמו שנאמר (שמות ל ז) בבקר בבקר בהיטיבו את הנרות וגומר:
(כט) ויעל עליו וגו'. אף ביום השמיני למלואים שהוא יום הקמת המשכן שמש משה והקריב קרבנות צבור חוץ מאותן שנצטוו בו ביום שנאמר (ויקרא ט ז) קרב אל המזבח וגומר:
את העלה. עולת התמיד:
ואת המנחה. מנחת נסכים של תמיד כמו שנאמר (שמות כט מ) ועשרן סלת בלול בשמן וגו':
(לא) ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו. יום שמיני למלואים הושוו כולם לכהונה ותרגומו ומקדשין מניה, בו ביום קדש משה עמהם:
(לב) ובקרבתם. כמו ובקרבם, כשיקרבו:
(לה) ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד. וכתוב אחד אומר (במדבר ז פט) ובבא משה אל אהל מועד בא הכתוב השלישי והכריע ביניהם כי שכן עליו הענן אמור מעתה כל זמן שהיה עליו הענן לא היה יכול לבא, נסתלק הענן נכנס ומדבר עמו:
(לח) לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם. בכל מסע שהיו נוסעים היה הענן שוכן במקום אשר יחנו שם. מקום חנייתן אף הוא קרוי מסע, וכן (בראשית יג ג) וילך למסעיו וכן (במדבר לג א) אלה מסעי לפי שממקום החנייה חזרו ונסעו לכך נקראו כולן מסעות: