הטור הארוך/שמות/מ

הטור הארוך שמות מ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן וגו'. כי עתה תקימנו אתה ומכאן ואילך בנסוע המחנות יורידו אותו הלוים ויקימו אותו. ופי' תקים תגמור הקמתו כי כל ז' ימי המלואים היה מעמידו בבקר ועומד כל היום וכל הלילה ובעלות השחר היה משה מפרקו וחוזר ומעמידו מיד ובאחד לחדש שהוא ח' למלואים הקימו ואז כסהו הענן כדכתיב ויכל משה את כל המלאכה ויכס הענן אלמא דקודם לכן לא כסהו הענן ומ"מ ביום הראשון של מלואים נדבר למשה משם כל הפרשיות הנאמרות מתחלת ספר ויקרא עד ויהי ביום השמיני אבל לא היה הענן מכסה אותו והיו סבורים שהיה הדבור למשה שם מן השמים כאשר היה לו בארץ מצרים. אבל במדרש חזית יש ויהי ביום השמיני היה ראוי להיות תחלת הספר אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה ר"ל ויקרא אל משה מאהל מועד היה אחר וירא כבוד ד' אל כל העדה ותצא אש ותאכל על המזבח והיה הדבור לאהרן יין ושכר אל תשת ממחרת כי לא יתכן שנדבר לאהרן מאהל מועד קודם למשה:

תקים את משכן אהל מועד. כתב הרמב"ן לא פי' לו בצוואה זו סדר ההקמה כמו שמפורש במעשה ויתן את אדניו וגו' מפני שכבר הראה אותו ההקמה בהר במראית העין וכן קצר כאן שאמר ושמת את ארון העדות ולא הזכיר ואל הארון תתן את העדות כי ממה שאמר לו ארון העדות ידע זה שאינו נקרא ארון העדות אלא על שם הלוחות שבו וכבר פי' לו בצוואה ואל הארון תתן וגו' ולא הוצרך כאן אלא לצוותו על ההקדמה כי תשומת הארון עם הלוחות יקדים לכל הכלים וכן קצר בענין השלחן והמנורה ולא פי' באיזה צד במשכן ישים אותם שכבר פירש לו וקצר בענין לבישת אהרן ובניו שאמר והלבשת את אהרן ואת בניו בגדי הקודש ובבניו אמר והלבשתם כתנות כי כבר ציוה אותו בפרט סדר לבישתם ולא בא עכשיו אלא לסדר לו שעת לבישתם שתהי' אחר הקמת המשכן כולו והזכי' בבניו כתונת שבהם יתחיל הלבישה:

י

והיה המזבח קודש קדשים. אע"פ שהיה עומד בחצר קורא אותו קודש קדשים בעבור שמקריבין בו גם קדשי קדשי' ואמר במשכן והיה קודש כי לא נקרא ממנו קודש קדשים אלא מקום הארון כדכתיב והבדילה הפרכת וגו' ובין קודש הקדשים. אי נמי קורא למזבח קודש קדשים בעבור שמקדש אחרים כדתיב כל הנוגע בו יקדש:

יח

ויקם משה את המשכן. כתב הרמב"ן הנה מסדר בזה העשייה סדר כל ההקמה ואינו מזכיר משיחת המשכן וכליו ולא משיחת אהרן ובניו וקרבנות המלואים אע"פ שהם מוזכרים בצוואה והטעם לפי שזו הפרש' מספרת מה שעשה בהקימו אותו מן היום הראשון שהתחיל בו שהוא כ"ג באדר שהיה מקימו בכל יום ואז לא היה מושח אותן עד שסיים כל ההקמה ביום ח' ונצטווה בהם פעם שנית קח את אהרן כמו שמפורש בפרשת צו. וא"כ מה שכתב כאן ויערך עליו ערך לחם ויעל את הנרות פי' שעשה כן בזמנם אחר המשיחה כי לא נתקדשו לעבודה אלא במשיחה וכן מה שאמר בצוואה והבאת את השלחן וערכת את ערכו פי' שיערוך אותו אחר המשיחה. ואיני מבין דכל ז' ימי המילואים היה מושח לאהרן ולבניו וגם המשכן וכל כליו שהרי היה מקריב בו קרבנות וזה אי איפשר בלא משיחה:

כ

ויקח ויתן את העדות אל הארון. פי' שלקח הלוחות מארון עץ שהיה באהל משה והביא אותם אל המשכן:

כז

ויקטר עליו קטורת סמים. פירש"י אהרן. וכתב הרמב"ן שהוא טעות סופר דעל משה קאי שהוא הקטיר כל ח' ימי המילואים וכן ויעל עליו העולה והמנחה משה הוא המעלה שכך נצטווה וזה אשר תעש' על המזבח שיתחי' הוא לעשות כן כל ימי המלואים כי הצוואות שם כולם על עבודת משה ואמר אחרי כן עולת תמיד לדורותיכם שיעשו כן הכהנים לדורות ואע"פ שלא נאמר בצוואה והקטיר עליו קטורת סמים הבין זה משאר עבודות שהרי צוה אותו בכאן שיסדר הלחם ויעל הנרות אי נמי הוא בכלל ונתת המזבח לקטורת שתקטירנו עליו מיד. ומה שאמר בצוואה ונתת אותו לפני הפרוכת והקטיר עליו אהרן קטורת סמים להורות על עניינו מיום שהתחיל אהרן בכהונתו תדע לך דכתיב ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה וזה לא היה אלא משמיני ואילך שהרי בכאן צוה למשה בפיו' והעלית את נרותיה:

לה

ולא יכול משה לבא אל אהל מועד. וכתוב אחר אומר ובבא משה אל אוהל מועד וכו' וכתב הרמב"ן לפי הפשט בעבור שאומר וידבר ד' אל משה מאהל מועד לא נכנס במשכן אלא קרא אותו מאוהל מועד ועמד פתח האהל. אי נמי פי' ולא יכול משה לבא שלא בא בלא רשות אלא יקראנו ויבא תוך הענן כאשר עשה בסיני:

נשלם ספר ואלה שמות

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.