מחברת מנחם/א/אב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) המשך טיפול בקישורים פנימיים |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) המשך טיפול בקישורים פנימיים |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
<strong><big>אב </big></strong> | <strong><big>אב </big></strong> | ||
מתחלק לששה פנים: המראה הראשון, '''אב''' ואם {{ממ|[[תנ"ך/אסתר/ב#ז|אסתר ב | מתחלק לששה פנים: המראה הראשון, '''אב''' ואם {{ממ|[[תנ"ך/אסתר/ב#ז|אסתר ב ז]]}}, '''אבי''' כל תופש כנור {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ד#כא|בראשית ד כא]]}}, '''אביב''' קלוי באש {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/ב#יד|ויקרא ב יד]]}}, והם אחודי דמיון שינויי פתרון ויסודתם אחת. 'אב ואם' הוא אב לבנים, 'אבי כל תופש כנור' הוא ראשון לכל תופשי כנור, 'אביב' הוא ראשון לכל בכורים, תחלת כל כרמל, על קראו 'אביב'. וגם יתכן להיות מגזרת '''אבי''' הנחל {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/ו#יא|שיר השירים ו יא]]}}, בעבור רטיבתו ולחותו וקלייתו באש, וזה האחרון קרוב מן הראשון לתוכן ענינו. | ||
השני. ולא '''אבה''' יי' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כג#ו|דברים כג ו]]}}, ולא '''אביתם''' לעלות {{ממ|[[תנ"ך/דברים/א#כו|שם א כו]]}}, '''אבי''' יבחן איוב עד נצח {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לד#לו|איוב לד לו]]}}, ותפר '''האביונה''' {{ממ|[[תנ"ך/קהלת/יב#ה|קהלת יב ה]]}}, כלם גזרה אחת הם, וכלם לשון רצון. ופתרון 'אבי יבחן איוב', רצוני ומאויי שיבחן איוב עד נצח, ופתרון 'ותפר האביונה' תשבית תאות האדם ככלות כחו. | השני. ולא '''אבה''' יי' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כג#ו|דברים כג ו]]}}, ולא '''אביתם''' לעלות {{ממ|[[תנ"ך/דברים/א#כו|שם א כו]]}}, '''אבי''' יבחן איוב עד נצח {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לד#לו|איוב לד לו]]}}, ותפר '''האביונה''' {{ממ|[[תנ"ך/קהלת/יב#ה|קהלת יב ה]]}}, כלם גזרה אחת הם, וכלם לשון רצון. ופתרון 'אבי יבחן איוב', רצוני ומאויי שיבחן איוב עד נצח, ופתרון 'ותפר האביונה' תשבית תאות האדם ככלות כחו. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
השלישי. '''אבי''' הנחל {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/ו#יא|שיר השירים ו יא]]}}, עודנו '''באבו''' לא יקטף {{ממ|[[תנ"ך/איוב/ח#יב|איוב ח יב]]}}, ופתרונו לשון 'לחות פרי', ובעלי ארמית בלשון זה ספרו עפיה שפיר '''ואנביה''' שגיא {{ממ|[[תנ"ך/דניאל/ד#ט|דניאל ד ט]]}}, לא יתן '''פריו''' {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כו#כ|ויקרא כו כ]]}}, לא יתן אביה. | השלישי. '''אבי''' הנחל {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/ו#יא|שיר השירים ו יא]]}}, עודנו '''באבו''' לא יקטף {{ממ|[[תנ"ך/איוב/ח#יב|איוב ח יב]]}}, ופתרונו לשון 'לחות פרי', ובעלי ארמית בלשון זה ספרו עפיה שפיר '''ואנביה''' שגיא {{ממ|[[תנ"ך/דניאל/ד#ט|דניאל ד ט]]}}, לא יתן '''פריו''' {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כו#כ|ויקרא כו כ]]}}, לא יתן אביה. | ||
הרביעי. '''כאבות''' חדשים יבקע {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לב#יט|איוב לב | הרביעי. '''כאבות''' חדשים יבקע {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לב#יט|איוב לב יט]]}} אין למלה זאת דמיון בתורה, אבל הענין יורה עליה, וחצי הפסוק יורה על חציו, והיה די בחציו והשנה ענינו שנית, ונמצא ענין אחד דבור פעמים בפסוק אחד וכהנה רבות. ואלה קצות הפסוקים שחצים יורה על חצים והיה די בחצים האזינו ושמעו קולי הקשיבו ושמעו אמרתי {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/כח#כג|ישעיה כח כג]]}}, יערף כמטר לקחי, תזל כטל אמרתי {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לב#ב|דברים לב ב]]}}, ותשכח כי רגל תזורה, וחית השדה תדושה {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לט#טו|איוב לט טו]]}}, גן נעול אחותי כלה, גל נעול מעין חתום {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/ד#יב|שיר השירים ד יב]]}}, גנון והציל, פתוח והמליט {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/לא#ה|ישעיה לא ה]]}}, רגלי עני, פעמי דלים {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/כו#ו|שם כו ו]]}}, יגורהו בחרמו, ויאספהו במכמרתו {{ממ|[[תנ"ך/חבקוק/א#טו|חבקוק א טו]]}}, בל תלך בו אני שיט, וצי אדיר יעברנהו {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/לג#כא|ישעיה לג כא]]}}, הנותן בים דרך, ובמים עזים נתיבה {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מג#טז|שם מג טז]]}}, וירא אפרים את חליו, ויהודה את מזורו {{ממ|[[תנ"ך/הושע/ה#יג|הושע ה יג]]}}, מהר שלל, חש בז {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/ח#יג|ישעיה ח יג]]}}, וכאלה רבות בדברי הנביאים. ועתה אכתבם בענין הראוי להם. נשוב לענין אובות, הנה בטני כיין לא יפתח כאבות חדשים יבקע הם נבלי יין הנבקעים מפני [נ"א מרוב] מליאתם ונפיחתם. | ||
החמישי. '''אב''' וידעוני {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יח#יא|דברים יח יא]]}}, והיה '''כאוב''' מארץ קולך {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/כט#ד|ישעיה כט ד]]}}, אשת בעלת '''אוב''' {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/כח#ז|שמואל א, כח ז]]}}, דרשו אל '''האובות''' {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/ח#יט|ישעיה ח | החמישי. '''אב''' וידעוני {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יח#יא|דברים יח יא]]}}, והיה '''כאוב''' מארץ קולך {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/כט#ד|ישעיה כט ד]]}}, אשת בעלת '''אוב''' {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/כח#ז|שמואל א, כח ז]]}}, דרשו אל '''האובות''' {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/ח#יט|ישעיה ח יט]]}}, כלם מעשה כשפים העשוים לשכני קברים. | ||
הששי. למי אוי למי '''אבוי''' {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כג#כט|משלי כג כט]]}} ענין עגם ואנינה הוא לפי ענינו, ויתכן להיות מגזרת אביון. | הששי. למי אוי למי '''אבוי''' {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כג#כט|משלי כג כט]]}} ענין עגם ואנינה הוא לפי ענינו, ויתכן להיות מגזרת אביון. | ||
גרסה מ־08:23, 4 באוקטובר 2019
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מחברת מנחם 
א אב
אב
מתחלק לששה פנים: המראה הראשון, אב ואם (אסתר ב ז), אבי כל תופש כנור (בראשית ד כא), אביב קלוי באש (ויקרא ב יד), והם אחודי דמיון שינויי פתרון ויסודתם אחת. 'אב ואם' הוא אב לבנים, 'אבי כל תופש כנור' הוא ראשון לכל תופשי כנור, 'אביב' הוא ראשון לכל בכורים, תחלת כל כרמל, על קראו 'אביב'. וגם יתכן להיות מגזרת אבי הנחל (שיר השירים ו יא), בעבור רטיבתו ולחותו וקלייתו באש, וזה האחרון קרוב מן הראשון לתוכן ענינו.
השני. ולא אבה יי' (דברים כג ו), ולא אביתם לעלות (שם א כו), אבי יבחן איוב עד נצח (איוב לד לו), ותפר האביונה (קהלת יב ה), כלם גזרה אחת הם, וכלם לשון רצון. ופתרון 'אבי יבחן איוב', רצוני ומאויי שיבחן איוב עד נצח, ופתרון 'ותפר האביונה' תשבית תאות האדם ככלות כחו.
השלישי. אבי הנחל (שיר השירים ו יא), עודנו באבו לא יקטף (איוב ח יב), ופתרונו לשון 'לחות פרי', ובעלי ארמית בלשון זה ספרו עפיה שפיר ואנביה שגיא (דניאל ד ט), לא יתן פריו (ויקרא כו כ), לא יתן אביה.
הרביעי. כאבות חדשים יבקע (איוב לב יט) אין למלה זאת דמיון בתורה, אבל הענין יורה עליה, וחצי הפסוק יורה על חציו, והיה די בחציו והשנה ענינו שנית, ונמצא ענין אחד דבור פעמים בפסוק אחד וכהנה רבות. ואלה קצות הפסוקים שחצים יורה על חצים והיה די בחצים האזינו ושמעו קולי הקשיבו ושמעו אמרתי (ישעיה כח כג), יערף כמטר לקחי, תזל כטל אמרתי (דברים לב ב), ותשכח כי רגל תזורה, וחית השדה תדושה (איוב לט טו), גן נעול אחותי כלה, גל נעול מעין חתום (שיר השירים ד יב), גנון והציל, פתוח והמליט (ישעיה לא ה), רגלי עני, פעמי דלים (שם כו ו), יגורהו בחרמו, ויאספהו במכמרתו (חבקוק א טו), בל תלך בו אני שיט, וצי אדיר יעברנהו (ישעיה לג כא), הנותן בים דרך, ובמים עזים נתיבה (שם מג טז), וירא אפרים את חליו, ויהודה את מזורו (הושע ה יג), מהר שלל, חש בז (ישעיה ח יג), וכאלה רבות בדברי הנביאים. ועתה אכתבם בענין הראוי להם. נשוב לענין אובות, הנה בטני כיין לא יפתח כאבות חדשים יבקע הם נבלי יין הנבקעים מפני [נ"א מרוב] מליאתם ונפיחתם.
החמישי. אב וידעוני (דברים יח יא), והיה כאוב מארץ קולך (ישעיה כט ד), אשת בעלת אוב (שמואל א, כח ז), דרשו אל האובות (ישעיה ח יט), כלם מעשה כשפים העשוים לשכני קברים.
הששי. למי אוי למי אבוי (משלי כג כט) ענין עגם ואנינה הוא לפי ענינו, ויתכן להיות מגזרת אביון.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |