חזקוני/שמות/ז: הבדלים בין גרסאות בדף
(העלאה אוטומטית - טקסט ראשוני מ'ספריא' + התאמה ע"י חברי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== א == | == א == | ||
['''ראה נתתיך אלהים לפרעה.''' | ['''ראה נתתיך אלהים לפרעה.''' מנהיג ודבר]. | ||
== ב == | == ב == | ||
['''ואהרן אחיך יהיה נביאך.''' | ['''ואהרן אחיך יהיה נביאך.''' בעל דברי השבח]. | ||
== ג == | == ג == | ||
'''ואני אקשה.''' | '''ואני אקשה.''' פרש״י בחמש מכות ראשונות לא נאמר ויחזק ה׳ אלא ויחזק לב פרעה, ומה שכתוב במכת ברד ויחזק לב פרעה אעפ״י שהיא מחמש מכות אחרונות לפי שכתוב אבתריה כי אני הכבדתי את לבו, כלומר החזקתי כבר במכת ברד והרי הוא כאלו כתיב ביה ויחזק ה׳ את לב פרעה, והטעם כמו שפרש״י מאחר שלא נכנע בחמש ראשונות הקשה הקב״ה רוחו ולבבו בחמש אחרונות, ואם היה פרעה פטרן לישראל לא היה הקב״ה מקבלו עד שיראה גבורותיו. | ||
== ד == | == ד == | ||
'''ולא ישמע אלכם פרעה.''' | '''ולא ישמע אלכם פרעה.''' מקרא זה אינו להבא שהרי במכת בכורות שמע אלא פי׳ על תחלת המכות. | ||
== ו == | == ו == | ||
''' כן עשו.''' | ''' כן עשו.''' אעפ״י שהולכים על נפשם בדברם אל פרעה, לא נמנעו לעשות שליחותו של הקב״ה. | ||
== ז == | == ז == | ||
['''בדברם.''' | ['''בדברם.''' בזמן דברם]. | ||
== ט == | == ט == | ||
'''תנו לכם מופת.''' | '''תנו לכם מופת.''' פרש״י אות להודיעו שיש צרוך במי ששולח אתכם. צרוך לשון יכולת וממשלה כדאיתא באגדה למה נקראו עבודת כוכבים אלהים. רבי יוסי אומר שלא יהא פתחון פה לומר לא נקראו אלהים. שאלו נקראו אלהים היה בהם צרוך. יזבחו לשדים לא אלוה מתרגמינן דבחין לטעותא דלית בהון צרוך. | ||
''' והשלך לפני פרעה יהי לתנין.''' | ''' והשלך לפני פרעה יהי לתנין.''' לפני פרעה שהיה פרעה מתגאה בעיניו וקורא לו תנין כד״א התנין הגדול אמר לו הקב״ה למשה לך אמור מה מטה זה נעשה תנין ובולע מטות וסופו לחזור ולהיותו עץ יבש אף אתה בולע שנים עשר מטות שבטי ישראל וסופך להיות כעץ יבש ומת. | ||
''' יהי לתנין.''' | ''' יהי לתנין.''' פרשה זו נאמרה כבר בפרשת שמות ראה כל המופתים אשר שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ונשנית כאן בשביל דבר שנתחדש בה, ומה החדוש שלא לעשות לפני פרעה רק יהי לתנין. | ||
== יא == | == יא == | ||
'''ויקרא גם פרעה.''' | '''ויקרא גם פרעה.''' מהו ''' גם''' אפילו התנוקות שבכאן יכולים לעשות כן. | ||
== יג == | == יג == | ||
''' ויחזק לב פרעה.''' | ''' ויחזק לב פרעה.''' כסבור ע״י מכשפות עשה אהרן. | ||
''' כאשר דבר ה'''' | ''' כאשר דבר ה'''' ולא ישמע אליכם פרעה. | ||
== טו == | == טו == | ||
''' הנה יוצא המימה.''' | ''' הנה יוצא המימה.''' פרש״י לנקביו שהיה עושה עצמו אלהות ומשום שהוא מקום טינוף לא כתיב בא אל פרעה. דבא משמע בא עמי. | ||
'''הנה יוצא המימה''' | '''הנה יוצא המימה''' להעלות נלוס לרגלו. ד״א כדרך בני אדם המשכימים בבוקר על שפת הנהר ורוחצים ממימי הנהר להאיר עיניהם. ד״א ''' הנה יוצא המימה''' לטייל ולצוד שם עופות על ידי גוונין שנושא על ידו כשאר מלכים, ושם תמצאנו פנוי לדבר עמו. | ||
== טז == | == טז == | ||
''' ואמרת אליו.''' | ''' ואמרת אליו.''' י״מ לפי שהוא יוצא המימה במקום טהור ושם תדבר עמו אבל לא בביתו שלא להזכיר שם שמים במקום גלולים וטנוף. | ||
== יז == | == יז == | ||
'''בזאת תדע.''' | '''בזאת תדע.''' מדה כנגד מדה. כנגד שאמרת לא ידעתי את ה', פירוש בזאת תתחיל לידע. | ||
''' ונהפכו''' | ''' ונהפכו''' הה״א בסגול. | ||
== כ == | == כ == | ||
'''ויהפכו כל המים אשר ביאר לדם.''' | '''ויהפכו כל המים אשר ביאר לדם.''' לא נעשה היאור דם כי אם לפי שעה ומיד מתה הדגה מחמת הדם ואח״כ חזר היאור לקדמותו, ומה שכתוב ולא יכלו מצרים לשתות ממימי היאור לא מפני שהיה דם שלא מצינו שבקשו להסיר המכה, אלא משום והדגה אשר ביאור מתה ויבאש היאור. וראיה לדבר ויעשו כן החרטומים, ואם לא חזר היאור לקדמותו היאך יכולים לעשות כן. וי״מ המכה שמשה רביע חדש במים הנראים לבריות והחרטומים עסקו באותם שתחת הקרקע. וראיה לדבר ויחפרו כל מצרים סביבות היאור כי אותן מים לא נהפכו לדם רק מימי היאור. | ||
== כב == | == כב == | ||
''' בלטיהם.''' | ''' בלטיהם.''' פרש״י בלחש שאומרים אותו בלט וחשאי, חז״ק: לעיל פרש״י עצמו בלטיהם, בלחשיהון וכו'. | ||
== כט == | == כט == | ||
''' ובכה ובעמך.''' | ''' ובכה ובעמך.''' (כן) [ובך] קרי. | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה אחרונה מ־16:23, 14 ביולי 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
[ראה נתתיך אלהים לפרעה. מנהיג ודבר].
ב[עריכה]
[ואהרן אחיך יהיה נביאך. בעל דברי השבח].
ג[עריכה]
ואני אקשה. פרש״י בחמש מכות ראשונות לא נאמר ויחזק ה׳ אלא ויחזק לב פרעה, ומה שכתוב במכת ברד ויחזק לב פרעה אעפ״י שהיא מחמש מכות אחרונות לפי שכתוב אבתריה כי אני הכבדתי את לבו, כלומר החזקתי כבר במכת ברד והרי הוא כאלו כתיב ביה ויחזק ה׳ את לב פרעה, והטעם כמו שפרש״י מאחר שלא נכנע בחמש ראשונות הקשה הקב״ה רוחו ולבבו בחמש אחרונות, ואם היה פרעה פטרן לישראל לא היה הקב״ה מקבלו עד שיראה גבורותיו.
ד[עריכה]
ולא ישמע אלכם פרעה. מקרא זה אינו להבא שהרי במכת בכורות שמע אלא פי׳ על תחלת המכות.
ו[עריכה]
כן עשו. אעפ״י שהולכים על נפשם בדברם אל פרעה, לא נמנעו לעשות שליחותו של הקב״ה.
ז[עריכה]
[בדברם. בזמן דברם].
ט[עריכה]
תנו לכם מופת. פרש״י אות להודיעו שיש צרוך במי ששולח אתכם. צרוך לשון יכולת וממשלה כדאיתא באגדה למה נקראו עבודת כוכבים אלהים. רבי יוסי אומר שלא יהא פתחון פה לומר לא נקראו אלהים. שאלו נקראו אלהים היה בהם צרוך. יזבחו לשדים לא אלוה מתרגמינן דבחין לטעותא דלית בהון צרוך.
והשלך לפני פרעה יהי לתנין. לפני פרעה שהיה פרעה מתגאה בעיניו וקורא לו תנין כד״א התנין הגדול אמר לו הקב״ה למשה לך אמור מה מטה זה נעשה תנין ובולע מטות וסופו לחזור ולהיותו עץ יבש אף אתה בולע שנים עשר מטות שבטי ישראל וסופך להיות כעץ יבש ומת.
יהי לתנין. פרשה זו נאמרה כבר בפרשת שמות ראה כל המופתים אשר שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ונשנית כאן בשביל דבר שנתחדש בה, ומה החדוש שלא לעשות לפני פרעה רק יהי לתנין.
יא[עריכה]
ויקרא גם פרעה. מהו גם אפילו התנוקות שבכאן יכולים לעשות כן.
יג[עריכה]
ויחזק לב פרעה. כסבור ע״י מכשפות עשה אהרן.
כאשר דבר ה' ולא ישמע אליכם פרעה.
טו[עריכה]
הנה יוצא המימה. פרש״י לנקביו שהיה עושה עצמו אלהות ומשום שהוא מקום טינוף לא כתיב בא אל פרעה. דבא משמע בא עמי.
הנה יוצא המימה להעלות נלוס לרגלו. ד״א כדרך בני אדם המשכימים בבוקר על שפת הנהר ורוחצים ממימי הנהר להאיר עיניהם. ד״א הנה יוצא המימה לטייל ולצוד שם עופות על ידי גוונין שנושא על ידו כשאר מלכים, ושם תמצאנו פנוי לדבר עמו.
טז[עריכה]
ואמרת אליו. י״מ לפי שהוא יוצא המימה במקום טהור ושם תדבר עמו אבל לא בביתו שלא להזכיר שם שמים במקום גלולים וטנוף.
יז[עריכה]
בזאת תדע. מדה כנגד מדה. כנגד שאמרת לא ידעתי את ה', פירוש בזאת תתחיל לידע.
ונהפכו הה״א בסגול.
כ[עריכה]
ויהפכו כל המים אשר ביאר לדם. לא נעשה היאור דם כי אם לפי שעה ומיד מתה הדגה מחמת הדם ואח״כ חזר היאור לקדמותו, ומה שכתוב ולא יכלו מצרים לשתות ממימי היאור לא מפני שהיה דם שלא מצינו שבקשו להסיר המכה, אלא משום והדגה אשר ביאור מתה ויבאש היאור. וראיה לדבר ויעשו כן החרטומים, ואם לא חזר היאור לקדמותו היאך יכולים לעשות כן. וי״מ המכה שמשה רביע חדש במים הנראים לבריות והחרטומים עסקו באותם שתחת הקרקע. וראיה לדבר ויחפרו כל מצרים סביבות היאור כי אותן מים לא נהפכו לדם רק מימי היאור.
כב[עריכה]
בלטיהם. פרש״י בלחש שאומרים אותו בלט וחשאי, חז״ק: לעיל פרש״י עצמו בלטיהם, בלחשיהון וכו'.
כט[עריכה]
ובכה ובעמך. (כן) [ובך] קרי.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |