מחברת מנחם/א/אפן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 3: שורה 3:
<strong><big>‎אפן </big></strong>
<strong><big>‎אפן </big></strong>


'''ואופן''' עגלה {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/כח#כז|ישעיה כח כז]]}}, '''אופן''' אחד בארץ {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/א#טו|יחזקאל א טו]]}}, '''אפן''' מרכבותיו {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יד#כה|שמות יד כה]]}}, '''האופנים''' ומעשיהם {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/א#טז|יחזקאל א טז]]}}, לארבעתם '''אופניהם''' {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/י#יב|שם י יב]]}}, ענין אחד להם, ואין מגזרתם דבר דבור על אפניו {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כה#יא|משלי כה יא]]}}, כי פתרונו מתוקן על פי הדבר, ופתרון אופן אחד כמו גלגל אחד, ואלו נגזר אפניו מאופן, לא יצאה הוו מתוך המלה כי אם היה נאחז בתוכו כענין האחזו באופן, כאשר יהיה '''האופן''' בתוך '''האופן''' {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/א#טז|יחזקאל א טז]]}}, '''ובאופנים''' {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/א#כ|שם א כ]]}}, '''ולאופנים''' {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/י#ג|שם י ג]]}}, '''והאופנים''' {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/א#יט|שם א יט]]}}, כלם נכתבים בו"ו או בנקודה הראויה להנקד העומדת תחתיה, וזה אשר יורה כי אין אפניו מאופן. והמדה הזאת יורה עליה וזאת חקת המבדיל אשר בין שניהם. יש מלים בלשון עברית אשר יש להם מדה אחת וקצב אחד ועקב נקודתם יבדלו ויחצו לשתי מחלקות, המלה אשר ממחלקה האחת המיוסרת כמשקלת רעותה לכל עברי פניה המלה ההיא לא תשתנה ולא תטה מני קו והוי"ו הנעלה מן המלה ההיא לעת מקרה ככה יעלה מרעותיה ענין אחד ומשפט אחד לכלם, לכל המלה אשר יהיה שמה האות ללכת ילכו האותיות ובהפרדם יפרדו לא יסבו בלכתן. דע, כי כל מלה מהמלים המשולשים משלש אותיות אשר תחלתם אל"ף או בי"ת או גימ"ל או אות מיתר האותיות מיוסד במלה יקדמנו וו והוא שני לו, הם הם המלים הבנוים על שני פנים, לא יוכל המוסיף להוסיף עליהם ולא הגורע לגרוע מהם כי משפט הלשון כן הוקם. המראה האחד, ואופן עגלה {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/כח#כז|ישעיה כח כז]]}}, אוצר נחמד ושמן {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כא#כ|משלי כא כ]]}}, גורל אחד לה' {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/טז#ח|ויקרא טז ח]]}}, שופר תרועה {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כה#ט|שם כה ט]]}}, עולל ויונק {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/מד#ז|ירמיה מד ז]]}}, עולם חסד יבנה {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/פט#ג|תהלים פט ג]]}}, מורג חרוץ חדש {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מא#טו|ישעיה מא טו]]}}, ותור וגוזל {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/טו#ט|בראשית טו ט]]}}, כי מוקש הוא לך {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ז#טז|דברים ז טז]]}}, מופת נתתיך לגוים {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/יב#ו|יחזקאל יב ו]]}}, וכאלה הרבה כלם נגינתם [נ"א נגדין] מלרע, וכה יתכנו המלים והם מאזני המלה משיכתם סמוכה לאחריתם [נ"א לחתימתם], על כן לעת מקרה המלה לא יסורו וויהם. אבל לא בכל מקריהם הנעשים לכל עברי פני המלה כי אם בפנים אחרים, כמו אוצרותיהם מאוצר, וגורלי מגורל, ועולמי מעולם, ושופרות משופר, ועולליהם מעולל, ומורגים ממורג, וגוזליו מגוזל, ומוקשים ממוקש, ומופתים ממופת, וכאלה הרבה. אפס לא כמקרה מלרע מלעיל, כי המלים המשוכים מלעיל משיכתם סמוכה לתחלתם, על כן יעלו הווין לעת מקרה, כאלה: אף ארח משפטיך {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/כו#ח|ישעיה כו ח]]}}, קדש קדשים {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ל#לו|שמות ל לו]]}}, בשת הפנים {{ממ|[[תנ"ך/דניאל/ט#ז|דניאל ט ז]]}}, שרש ישי {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/יא#י|ישעיה יא י]]}}, חדש ימים {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כט#יד|בראשית כט יד]]}}, וחשך על פני תהום {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/א#ב|שם א ב]]}}, אזן המטהר {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/יד#יד|ויקרא יד יד]]}}, והביאו בניך בחצן {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מט#כב|ישעיה מט כב]]}}, יוסף אמץ {{ממ|[[תנ"ך/איוב/יז#ט|איוב יז ט]]}}, ערף ולא פנים {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/ב#כז|ירמיה ב כז]]}}, את כל תקף {{ממ|[[תנ"ך/אסתר/ט#כט|אסתר ט כט]]}}, גרן ויקב {{ממ|[[תנ"ך/הושע/ט#ב|הושע ט ב]]}}, אכל בכסף תשבירני {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ב#כח|דברים ב כח]]}}, עשר וכבוד {{ממ|[[תנ"ך/משלי/ג#טז|משלי ג טז]]}}, אשר מזרעו יתן למלך {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כ#ב|ויקרא כ ב]]}}, אין אמר ואין דברים {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/יט#ד|תהלים יט ד]]}}, ורחב חמש אמות {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/מ#ל|יחזקאל מ ל]]}}, ארך החצר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כו#טו|שמות כו טו]]}}, היו עלי לטרח {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/א#יד|ישעיה א יד]]}}, ושכחת עמר בשדה {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כד#יט|דברים כד יט]]}}, וכאלה הרבה בלשון עברית. דע, כי המלים האלה וכמהם מהמלים המשולשים אשר משפטם כמשפט המלים האלה כל הווין הנכתבים במלים או הנקודה העומדת תחתם יחדו ישבותו, ובהעלות ווי המלה יפחתחו, כאלה: כגדל חסדך. את גדלך {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ג#כד|דברים ג כד]]}}, אף ארח משפטיך, ארחי ורבעי זרית {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קלט#ג|תהלים קלט ג]]}}, קדש ישראל לה', את שם קדשי {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כ#ג|ויקרא כ ג]]}}, בשת הפנים, חרפתי ובשתי {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/סט#כ|תהלים סט כ]]}}, חשך אפלה, וד' יגיה חשכי {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/כב#כט|שמואל ב, כב כט]]}}, שרש ישי, שרשי פתוח אלי מים {{ממ|[[תנ"ך/איוב/כט#יט|איוב כט יט]]}}, חדש ימים, מדי חדש בחדשו {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/סו#כו|ישעיה סו כו]]}}, אזן המטהר, ותקח אזני שמץ מנהו {{ממ|[[תנ"ך/איוב/ד#יב|איוב ד יב]]}}, והביאו בניך בחצן, גם חצני נערתי {{ממ|[[תנ"ך/נחמיה/ה#יג|נחמיה ה יג]]}}, ערף ולא פנים, ואחז בערפי {{ממ|[[תנ"ך/איוב/טז#יב|איוב טז יב]]}}, את כל תקף, וכל מעשה תקפו {{ממ|[[תנ"ך/איוב/י#ב|שם י ב]]}}, גרן ויקב, מגרנך ומיקבך {{ממ|[[תנ"ך/דברים/טז#יג|דברים טז יג]]}}, אכל בכסף תשבירני, ובמרבית לא תתן אכלך {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כה#לז|ויקרא כה לז]]}}, עשר וכבוד, את כבוד עשרו {{ממ|[[תנ"ך/אסתר/ה#יא|אסתר ה יא]]}}, מזרעי למלך, וקלל במלכו ובאלהיו {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/ה#כא|ישעיה ה כא]]}}, אין אמר ואין דברים, אם אמרי אשכחה שיחי {{ממ|[[תנ"ך/איוב/ט#כז|איוב ט כז]]}}, ארך היריעה, אמה ארכו {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ל#ב|שמות ל ב]]}}, ורחב חמש אמות, אמה וחצי רחבו {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כה#י|שמות כה י]]}}, ושכחת עמר בשדה, גם בין העמרים {{ממ|[[תנ"ך/רות/ב#טו|רות ב טו]]}}, היו עלי לטרח, טרחכם ומשאכם {{ממ|[[תנ"ך/דברים/א#יב|דברים א יב]]}}, וכאלה הרבה. וגֻדלו וקֻמצו וחֻמצו לא במשקלתם, הן למדנו שאין אפניו מאופן.
'''ואופן''' עגלה {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/כח#כז|ישעיה כח כז]]}}, '''אופן''' אחד בארץ {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/א#טו|יחזקאל א טו]]}}, '''אפן''' מרכבותיו {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יד#כה|שמות יד כה]]}}, '''האופנים''' ומעשיהם {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/א#טז|יחזקאל א טז]]}}, לארבעתם '''אופניהם''' {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/י#יב|שם י יב]]}}, ענין אחד להם, ואין מגזרתם דבר דבור על אפניו {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כה#יא|משלי כה יא]]}}, כי פתרונו מתוקן על פי הדבר, ופתרון אופן אחד כמו גלגל אחד, ואלו נגזר אפניו מאופן, לא יצאה הוו מתוך המלה כי אם היה נאחז בתוכו כענין האחזו באופן, כאשר יהיה '''האופן''' בתוך '''האופן''' {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/א#טז|יחזקאל א טז]]}}, '''ובאופנים''' {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/א#כ|שם א כ]]}}, '''ולאופנים''' {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/י#ג|שם י ג]]}}, '''והאופנים''' {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/א#יט|שם א יט]]}}, כלם נכתבים בו"ו או בנקודה הראויה להנקד העומדת תחתיה, וזה אשר יורה כי אין אפניו מאופן. והמדה הזאת יורה עליה וזאת חקת המבדיל אשר בין שניהם. יש מלים בלשון עברית אשר יש להם מדה אחת וקצב אחד ועקב נקודתם יבדלו ויחצו לשתי מחלקות, המלה אשר ממחלקה האחת המיוסרת כמשקלת רעותה לכל עברי פניה המלה ההיא לא תשתנה ולא תטה מני קו והוי"ו הנעלה מן המלה ההיא לעת מקרה ככה יעלה מרעותיה ענין אחד ומשפט אחד לכלם, לכל המלה אשר יהיה שמה האות ללכת ילכו האותיות ובהפרדם יפרדו לא יסבו בלכתן. דע, כי כל מלה מהמלים המשולשים משלש אותיות אשר תחלתם אל"ף או בי"ת או גימ"ל או אות מיתר האותיות מיוסד במלה יקדמנו וו והוא שני לו, הם הם המלים הבנוים על שני פנים, לא יוכל המוסיף להוסיף עליהם ולא הגורע לגרוע מהם כי משפט הלשון כן הוקם. המראה האחד, ואופן עגלה {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/כח#כז|ישעיה כח כז]]}}, אוצר נחמד ושמן {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כא#כ|משלי כא כ]]}}, גורל אחד לה' {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/טז#ח|ויקרא טז ח]]}}, שופר תרועה {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כה#ט|שם כה ט]]}}, עולל ויונק {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/מד#ז|ירמיה מד ז]]}}, עולם חסד יבנה {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/פט#ג|תהלים פט ג]]}}, מורג חרוץ חדש {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מא#טו|ישעיה מא טו]]}}, ותור וגוזל {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/טו#ט|בראשית טו ט]]}}, כי מוקש הוא לך {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ז#טז|דברים ז טז]]}}, מופת נתתיך לגוים {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/יב#ו|יחזקאל יב ו]]}}, וכאלה הרבה כלם נגינתם [נ"א נגדין] מלרע, וכה יתכנו המלים והם מאזני המלה משיכתם סמוכה לאחריתם [נ"א לחתימתם], על כן לעת מקרה המלה לא יסורו וויהם. אבל לא בכל מקריהם הנעשים לכל עברי פני המלה כי אם בפנים אחרים, כמו אוצרותיהם מאוצר, וגורלי מגורל, ועולמי מעולם, ושופרות משופר, ועולליהם מעולל, ומורגים ממורג, וגוזליו מגוזל, ומוקשים ממוקש, ומופתים ממופת, וכאלה הרבה. אפס לא כמקרה מלרע מלעיל, כי המלים המשוכים מלעיל משיכתם סמוכה לתחלתם, על כן יעלו הווין לעת מקרה, כאלה: אף ארח משפטיך {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/כו#ח|ישעיה כו ח]]}}, קדש קדשים {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ל#לו|שמות ל לו]]}}, בשת הפנים {{ממ|[[תנ"ך/דניאל/ט#ז|דניאל ט ז]]}}, שרש ישי {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/יא#י|ישעיה יא י]]}}, חדש ימים {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כט#יד|בראשית כט יד]]}}, וחשך על פני תהום {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/א#ב|שם א ב]]}}, אזן המטהר {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/יד#יד|ויקרא יד יד]]}}, והביאו בניך בחצן {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מט#כב|ישעיה מט כב]]}}, יוסף אמץ {{ממ|[[תנ"ך/איוב/יז#ט|איוב יז ט]]}}, ערף ולא פנים {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/ב#כז|ירמיה ב כז]]}}, את כל תקף {{ממ|[[תנ"ך/אסתר/ט#כט|אסתר ט כט]]}}, גרן ויקב {{ממ|[[תנ"ך/הושע/ט#ב|הושע ט ב]]}}, אכל בכסף תשבירני {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ב#כח|דברים ב כח]]}}, עשר וכבוד {{ממ|[[תנ"ך/משלי/ג#טז|משלי ג טז]]}}, אשר מזרעו יתן למלך {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כ#ב|ויקרא כ ב]]}}, אין אמר ואין דברים {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/יט#ד|תהלים יט ד]]}}, ורחב חמש אמות {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/מ#ל|יחזקאל מ ל]]}}, ארך החצר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כו#טו|שמות כו טו]]}}, היו עלי לטרח {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/א#יד|ישעיה א יד]]}}, ושכחת עמר בשדה {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כד#יט|דברים כד יט]]}}, וכאלה הרבה בלשון עברית. דע, כי המלים האלה וכמהם מהמלים המשולשים אשר משפטם כמשפט המלים האלה כל הווין הנכתבים במלים או הנקודה העומדת תחתם יחדו ישבותו, ובהעלות ווי המלה יפחתחו, כאלה: כגדל חסדך. את גדלך {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ג#כד|דברים ג כד]]}}, אף ארח משפטיך, ארחי ורבעי זרית {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קלט#ג|תהלים קלט ג]]}}, קדש ישראל לה', את שם קדשי {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כ#ג|ויקרא כ ג]]}}, בשת הפנים, חרפתי ובשתי {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/סט#כ|תהלים סט כ]]}}, חשך אפלה, וד' יגיה חשכי {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/כב#כט|שמואל ב, כב כט]]}}, שרש ישי, שרשי פתוח אלי מים {{ממ|[[תנ"ך/איוב/כט#יט|איוב כט יט]]}}, חדש ימים, מדי חדש בחדשו {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/סו#כג|ישעיה סו כג]]}}, אזן המטהר, ותקח אזני שמץ מנהו {{ממ|[[תנ"ך/איוב/ד#יב|איוב ד יב]]}}, והביאו בניך בחצן, גם חצני נערתי {{ממ|[[תנ"ך/נחמיה/ה#יג|נחמיה ה יג]]}}, ערף ולא פנים, ואחז בערפי {{ממ|[[תנ"ך/איוב/טז#יב|איוב טז יב]]}}, את כל תקף, וכל מעשה תקפו {{ממ|[[תנ"ך/איוב/י#ב|שם י ב]]}}, גרן ויקב, מגרנך ומיקבך {{ממ|[[תנ"ך/דברים/טז#יג|דברים טז יג]]}}, אכל בכסף תשבירני, ובמרבית לא תתן אכלך {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כה#לז|ויקרא כה לז]]}}, עשר וכבוד, את כבוד עשרו {{ממ|[[תנ"ך/אסתר/ה#יא|אסתר ה יא]]}}, מזרעי למלך, וקלל במלכו ובאלהיו {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/ה#כא|ישעיה ה כא]]}}, אין אמר ואין דברים, אם אמרי אשכחה שיחי {{ממ|[[תנ"ך/איוב/ט#כז|איוב ט כז]]}}, ארך היריעה, אמה ארכו {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ל#ב|שמות ל ב]]}}, ורחב חמש אמות, אמה וחצי רחבו {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כה#י|שמות כה י]]}}, ושכחת עמר בשדה, גם בין העמרים {{ממ|[[תנ"ך/רות/ב#טו|רות ב טו]]}}, היו עלי לטרח, טרחכם ומשאכם {{ממ|[[תנ"ך/דברים/א#יב|דברים א יב]]}}, וכאלה הרבה. וגֻדלו וקֻמצו וחֻמצו לא במשקלתם, הן למדנו שאין אפניו מאופן.




{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}

גרסה אחרונה מ־22:32, 11 באפריל 2021

מחברת מנחם א אפן

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



דפים המקושרים לכאן


‎אפן

ואופן עגלה (ישעיה כח כז), אופן אחד בארץ (יחזקאל א טו), אפן מרכבותיו (שמות יד כה), האופנים ומעשיהם (יחזקאל א טז), לארבעתם אופניהם (שם י יב), ענין אחד להם, ואין מגזרתם דבר דבור על אפניו (משלי כה יא), כי פתרונו מתוקן על פי הדבר, ופתרון אופן אחד כמו גלגל אחד, ואלו נגזר אפניו מאופן, לא יצאה הוו מתוך המלה כי אם היה נאחז בתוכו כענין האחזו באופן, כאשר יהיה האופן בתוך האופן (יחזקאל א טז), ובאופנים (שם א כ), ולאופנים (שם י ג), והאופנים (שם א יט), כלם נכתבים בו"ו או בנקודה הראויה להנקד העומדת תחתיה, וזה אשר יורה כי אין אפניו מאופן. והמדה הזאת יורה עליה וזאת חקת המבדיל אשר בין שניהם. יש מלים בלשון עברית אשר יש להם מדה אחת וקצב אחד ועקב נקודתם יבדלו ויחצו לשתי מחלקות, המלה אשר ממחלקה האחת המיוסרת כמשקלת רעותה לכל עברי פניה המלה ההיא לא תשתנה ולא תטה מני קו והוי"ו הנעלה מן המלה ההיא לעת מקרה ככה יעלה מרעותיה ענין אחד ומשפט אחד לכלם, לכל המלה אשר יהיה שמה האות ללכת ילכו האותיות ובהפרדם יפרדו לא יסבו בלכתן. דע, כי כל מלה מהמלים המשולשים משלש אותיות אשר תחלתם אל"ף או בי"ת או גימ"ל או אות מיתר האותיות מיוסד במלה יקדמנו וו והוא שני לו, הם הם המלים הבנוים על שני פנים, לא יוכל המוסיף להוסיף עליהם ולא הגורע לגרוע מהם כי משפט הלשון כן הוקם. המראה האחד, ואופן עגלה (ישעיה כח כז), אוצר נחמד ושמן (משלי כא כ), גורל אחד לה' (ויקרא טז ח), שופר תרועה (שם כה ט), עולל ויונק (ירמיה מד ז), עולם חסד יבנה (תהלים פט ג), מורג חרוץ חדש (ישעיה מא טו), ותור וגוזל (בראשית טו ט), כי מוקש הוא לך (דברים ז טז), מופת נתתיך לגוים (יחזקאל יב ו), וכאלה הרבה כלם נגינתם [נ"א נגדין] מלרע, וכה יתכנו המלים והם מאזני המלה משיכתם סמוכה לאחריתם [נ"א לחתימתם], על כן לעת מקרה המלה לא יסורו וויהם. אבל לא בכל מקריהם הנעשים לכל עברי פני המלה כי אם בפנים אחרים, כמו אוצרותיהם מאוצר, וגורלי מגורל, ועולמי מעולם, ושופרות משופר, ועולליהם מעולל, ומורגים ממורג, וגוזליו מגוזל, ומוקשים ממוקש, ומופתים ממופת, וכאלה הרבה. אפס לא כמקרה מלרע מלעיל, כי המלים המשוכים מלעיל משיכתם סמוכה לתחלתם, על כן יעלו הווין לעת מקרה, כאלה: אף ארח משפטיך (ישעיה כו ח), קדש קדשים (שמות ל לו), בשת הפנים (דניאל ט ז), שרש ישי (ישעיה יא י), חדש ימים (בראשית כט יד), וחשך על פני תהום (שם א ב), אזן המטהר (ויקרא יד יד), והביאו בניך בחצן (ישעיה מט כב), יוסף אמץ (איוב יז ט), ערף ולא פנים (ירמיה ב כז), את כל תקף (אסתר ט כט), גרן ויקב (הושע ט ב), אכל בכסף תשבירני (דברים ב כח), עשר וכבוד (משלי ג טז), אשר מזרעו יתן למלך (ויקרא כ ב), אין אמר ואין דברים (תהלים יט ד), ורחב חמש אמות (יחזקאל מ ל), ארך החצר (שמות כו טו), היו עלי לטרח (ישעיה א יד), ושכחת עמר בשדה (דברים כד יט), וכאלה הרבה בלשון עברית. דע, כי המלים האלה וכמהם מהמלים המשולשים אשר משפטם כמשפט המלים האלה כל הווין הנכתבים במלים או הנקודה העומדת תחתם יחדו ישבותו, ובהעלות ווי המלה יפחתחו, כאלה: כגדל חסדך. את גדלך (דברים ג כד), אף ארח משפטיך, ארחי ורבעי זרית (תהלים קלט ג), קדש ישראל לה', את שם קדשי (ויקרא כ ג), בשת הפנים, חרפתי ובשתי (תהלים סט כ), חשך אפלה, וד' יגיה חשכי (שמואל ב, כב כט), שרש ישי, שרשי פתוח אלי מים (איוב כט יט), חדש ימים, מדי חדש בחדשו (ישעיה סו כג), אזן המטהר, ותקח אזני שמץ מנהו (איוב ד יב), והביאו בניך בחצן, גם חצני נערתי (נחמיה ה יג), ערף ולא פנים, ואחז בערפי (איוב טז יב), את כל תקף, וכל מעשה תקפו (שם י ב), גרן ויקב, מגרנך ומיקבך (דברים טז יג), אכל בכסף תשבירני, ובמרבית לא תתן אכלך (ויקרא כה לז), עשר וכבוד, את כבוד עשרו (אסתר ה יא), מזרעי למלך, וקלל במלכו ובאלהיו (ישעיה ה כא), אין אמר ואין דברים, אם אמרי אשכחה שיחי (איוב ט כז), ארך היריעה, אמה ארכו (שמות ל ב), ורחב חמש אמות, אמה וחצי רחבו (שמות כה י), ושכחת עמר בשדה, גם בין העמרים (רות ב טו), היו עלי לטרח, טרחכם ומשאכם (דברים א יב), וכאלה הרבה. וגֻדלו וקֻמצו וחֻמצו לא במשקלתם, הן למדנו שאין אפניו מאופן.




שולי הגליון


מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.