מחברת מנחם/א/אלף: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הוספת קישורים פנימיים)
(המשך טיפול בקישורים פנימיים)
שורה 8: שורה 8:
‎מתחלק לארבע מחלקות: האחד, הכה שאול '''באלפיו''' {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/יח#ז|שמואל א, יח ז]]}}, צאנינו '''מאליפות''' {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קמד#יג|תהלים קמד יג]]}}, שובה יי' רבבות '''אלפי''' ישראל {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/י#לו|במדבר י לו]]}}, כך פתרונו הרגיעה והניחה עמך ישראל, וכמוהו בשובה ונחת תושעון {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/ל#טו|ישעיה ל, טו]]}}, ולא יוכל הפותר להעמידה מגזרת שובה על דבר חנותם במחנה.
‎מתחלק לארבע מחלקות: האחד, הכה שאול '''באלפיו''' {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/יח#ז|שמואל א, יח ז]]}}, צאנינו '''מאליפות''' {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קמד#יג|תהלים קמד יג]]}}, שובה יי' רבבות '''אלפי''' ישראל {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/י#לו|במדבר י לו]]}}, כך פתרונו הרגיעה והניחה עמך ישראל, וכמוהו בשובה ונחת תושעון {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/ל#טו|ישעיה ל, טו]]}}, ולא יוכל הפותר להעמידה מגזרת שובה על דבר חנותם במחנה.


‎השני. '''אלוף''' נעורי {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/ג#ד|ירמיה ג ד]]}}, ואת למדתי אותם אליך '''אלפים''' לראש {{ממ|[[תנ"ך//|שם יג כא]]}}, '''אלפי''' הדל במנשה {{ממ|[[תנ"ך/שופטים/ו#טו|שופטים ו טו]]}}, ואני ככבש '''אלוף''' יובל לטבוח {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/יא#יט|ירמיה יא יט]]}}, פתרונו כפי ענינו, כלם גדולים וראשים המה. ופתר יהודה בן קריש ככבש אלוף {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/יא#יט|ירמיה יא יט]]}} ככבש ואלוף, העמיד מגזרת שגר '''אלפיך''' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ז#יג|דברים ז יג]]}}, יסף וי"ו בתחלת המלה, וגם וי"ו שני בתוך המלה, ואין לשניהם דרך לנטות, על כי המלה מבלעדי הווין עומדת על עמדה ועל אמתה להיות פתרונה ככבש אלוף ככבש גדול וְהִשְּׁוָה מגרעת הו"ו פה כמגרעת ווי המלים האלה: אדם פטדה וברקת {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כח#יז|שמות כח יז]]}}, לשם שבו ואחלמה {{ממ|[[תנ"ך//|שם כח יט]]}}, תרשיש שהם וישפה {{ממ|[[תנ"ך//|שם לט יג]]}}, ראובן שמעון לוי ויהודה {{ממ|[[תנ"ך//|שם א ב]]}}, משפט גר יתום ואלמנה {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כז#יט|דברים כז יט]]}}, לא הִשְׁוָם כדת ואין כה משפש הלשון, הלא זה ארח הסדר וכה משפטו באמרו: לשם שבו ואחלמה {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כח#יט|שמות כח יט]]}}, לולי הוו של 'ואחלמה', לא נגרעה וו מ'שבו'. וכמהו אדם פטדה ובקרת {{ממ|[[תנ"ך//|שם כח יז]]}}, לולי הוו 'וברקת' לא נחסרו וו מ'פטדה'. כמוהו ראובן שמעון לוי ויהודה {{ממ|[[תנ"ך//|שם א ב]]}} לולי וו של 'ויהודה' לא נחסר מ'שמעון ולוי'. וכמהו משפט גר יתום ואלמנה {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כז#יט|דברים כז יט]]}} לולי וו של 'ואלמנה' לא נחסר וו מ'יתום', ורוב הדברים והשמות הסמוכים כה זה אחר זה כה משפטם, אבל לא יקרה מקרה זה לשני דברים כי אם לשלשה ומעלה. ולולי הווין אשר יחתמו המלים האחרונים לא נחסרו התיכונים, על כן ככבש אלוף לא יבא עמהם ולא יעלה במספרם, ולא יתכן להיות פתרונם כי אם כמכתבן ואני ככבש אלוף {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/יא#יט|ירמיה יא יט]]}}, וגם יובל לטבוח {{ממ|[[תנ"ך//|שם]]}}, יוכיח.
‎השני. '''אלוף''' נעורי {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/ג#ד|ירמיה ג ד]]}}, ואת למדתי אותם אליך '''אלפים''' לראש {{ממ|[[תנ"ך//|שם יג כא]]}}, '''אלפי''' הדל במנשה {{ממ|[[תנ"ך/שופטים/ו#טו|שופטים ו טו]]}}, ואני ככבש '''אלוף''' יובל לטבוח {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/יא#יט|ירמיה יא יט]]}}, פתרונו כפי ענינו, כלם גדולים וראשים המה. ופתר יהודה בן קריש ככבש אלוף {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/יא#יט|ירמיה יא יט]]}} ככבש ואלוף, העמיד מגזרת שגר '''אלפיך''' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ז#יג|דברים ז יג]]}}, יסף וי"ו בתחלת המלה, וגם וי"ו שני בתוך המלה, ואין לשניהם דרך לנטות, על כי המלה מבלעדי הווין עומדת על עמדה ועל אמתה להיות פתרונה ככבש אלוף ככבש גדול וְהִשְּׁוָה מגרעת הו"ו פה כמגרעת ווי המלים האלה: אדם פטדה וברקת {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כח#יז|שמות כח יז]]}}, לשם שבו ואחלמה {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כח#יט|שם כח יט]]}}, תרשיש שהם וישפה {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לט#יג|שם לט יג]]}}, ראובן שמעון לוי ויהודה {{ממ|[[תנ"ך/שמות/א#ב|שם א ב]]}}, משפט גר יתום ואלמנה {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כז#יט|דברים כז יט]]}}, לא הִשְׁוָם כדת ואין כה משפש הלשון, הלא זה ארח הסדר וכה משפטו באמרו: לשם שבו ואחלמה {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כח#יט|שמות כח יט]]}}, לולי הוו של 'ואחלמה', לא נגרעה וו מ'שבו'. וכמהו אדם פטדה ובקרת {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כח#יז|שם כח יז]]}}, לולי הוו 'וברקת' לא נחסרו וו מ'פטדה'. כמוהו ראובן שמעון לוי ויהודה {{ממ|[[תנ"ך/שמות/א#ב|שם א ב]]}} לולי וו של 'ויהודה' לא נחסר מ'שמעון ולוי'. וכמהו משפט גר יתום ואלמנה {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כז#יט|דברים כז יט]]}} לולי וו של 'ואלמנה' לא נחסר וו מ'יתום', ורוב הדברים והשמות הסמוכים כה זה אחר זה כה משפטם, אבל לא יקרה מקרה זה לשני דברים כי אם לשלשה ומעלה. ולולי הווין אשר יחתמו המלים האחרונים לא נחסרו התיכונים, על כן ככבש אלוף לא יבא עמהם ולא יעלה במספרם, ולא יתכן להיות פתרונם כי אם כמכתבן ואני ככבש אלוף {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/יא#יט|ירמיה יא יט]]}}, וגם יובל לטבוח {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/יא#יט|שם]]}}, יוכיח.


‎השלישי. החרש '''ואאלפך''' בינה {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לג#לג|איוב לג לג]]}}, פן '''תאלף''' ארחותיו {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כב#כה|משלי כב כה]]}}, כי '''יאלף''' עונך פיך {{ממ|[[תנ"ך/איוב/טו#ה|איוב טו ה]]}}, ענין לימוד הם. ויש מגזרתם מלין גרועי אלפין, ואלה הם: '''מלפנו''' מבהמות הארץ {{ממ|[[תנ"ך//|שם לה יא]]}}, וכמוהו בנוי '''לתלפיות''' {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/ד#ד|שיר השירים ד ד]]}}.
‎השלישי. החרש '''ואאלפך''' בינה {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לג#לג|איוב לג לג]]}}, פן '''תאלף''' ארחותיו {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כב#כה|משלי כב כה]]}}, כי '''יאלף''' עונך פיך {{ממ|[[תנ"ך/איוב/טו#ה|איוב טו ה]]}}, ענין לימוד הם. ויש מגזרתם מלין גרועי אלפין, ואלה הם: '''מלפנו''' מבהמות הארץ {{ממ|[[תנ"ך//|שם לה יא]]}}, וכמוהו בנוי '''לתלפיות''' {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/ד#ד|שיר השירים ד ד]]}}.

גרסה מ־02:08, 27 בספטמבר 2019

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מחברת מנחםTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png אלף

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



דפים המקושרים לכאן

‎אלף

‎מתחלק לארבע מחלקות: האחד, הכה שאול באלפיו (שמואל א, יח ז), צאנינו מאליפות (תהלים קמד יג), שובה יי' רבבות אלפי ישראל (במדבר י לו), כך פתרונו הרגיעה והניחה עמך ישראל, וכמוהו בשובה ונחת תושעון (ישעיה ל, טו), ולא יוכל הפותר להעמידה מגזרת שובה על דבר חנותם במחנה.

‎השני. אלוף נעורי (ירמיה ג ד), ואת למדתי אותם אליך אלפים לראש שגיאה בתבנית:ממ: אין להשתמש בתו / פעמיים ברציפות(שם יג כא), אלפי הדל במנשה (שופטים ו טו), ואני ככבש אלוף יובל לטבוח (ירמיה יא יט), פתרונו כפי ענינו, כלם גדולים וראשים המה. ופתר יהודה בן קריש ככבש אלוף (ירמיה יא יט) ככבש ואלוף, העמיד מגזרת שגר אלפיך (דברים ז יג), יסף וי"ו בתחלת המלה, וגם וי"ו שני בתוך המלה, ואין לשניהם דרך לנטות, על כי המלה מבלעדי הווין עומדת על עמדה ועל אמתה להיות פתרונה ככבש אלוף ככבש גדול וְהִשְּׁוָה מגרעת הו"ו פה כמגרעת ווי המלים האלה: אדם פטדה וברקת (שמות כח יז), לשם שבו ואחלמה (שם כח יט), תרשיש שהם וישפה (שם לט יג), ראובן שמעון לוי ויהודה (שם א ב), משפט גר יתום ואלמנה (דברים כז יט), לא הִשְׁוָם כדת ואין כה משפש הלשון, הלא זה ארח הסדר וכה משפטו באמרו: לשם שבו ואחלמה (שמות כח יט), לולי הוו של 'ואחלמה', לא נגרעה וו מ'שבו'. וכמהו אדם פטדה ובקרת (שם כח יז), לולי הוו 'וברקת' לא נחסרו וו מ'פטדה'. כמוהו ראובן שמעון לוי ויהודה (שם א ב) לולי וו של 'ויהודה' לא נחסר מ'שמעון ולוי'. וכמהו משפט גר יתום ואלמנה (דברים כז יט) לולי וו של 'ואלמנה' לא נחסר וו מ'יתום', ורוב הדברים והשמות הסמוכים כה זה אחר זה כה משפטם, אבל לא יקרה מקרה זה לשני דברים כי אם לשלשה ומעלה. ולולי הווין אשר יחתמו המלים האחרונים לא נחסרו התיכונים, על כן ככבש אלוף לא יבא עמהם ולא יעלה במספרם, ולא יתכן להיות פתרונם כי אם כמכתבן ואני ככבש אלוף (ירמיה יא יט), וגם יובל לטבוח (שם), יוכיח.

‎השלישי. החרש ואאלפך בינה (איוב לג לג), פן תאלף ארחותיו (משלי כב כה), כי יאלף עונך פיך (איוב טו ה), ענין לימוד הם. ויש מגזרתם מלין גרועי אלפין, ואלה הם: מלפנו מבהמות הארץ שגיאה בתבנית:ממ: אין להשתמש בתו / פעמיים ברציפות(שם לה יא), וכמוהו בנוי לתלפיות (שיר השירים ד ד).

‎הרביעי. שגר אלפיך (דברים ז יג), האלפים והעירים (ישעיה ל, כד), באין אלפים אבוס בר (משלי יד ד), אלופינו מסובלים (תהלים קמד יד), לשון שוורים הם.




שולי הגליון


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.