ערך/תפילין

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי תפילין

אטימולוגיה

עי' תוספות יום טוב מנחות פ"ד (מ"א ד"ה תפלה).

כשלא סח בינתיים אם מברך שתי ברכות

שו"ת מן השמים (סימן ב) שנחלקו בדבר ראשונים, והשיבוהו שלא יברך.

סדר הפרשיות

שו"ת מן השמים (סימן ג) שנחלקו בדבר הקב"ה ופמלייתו, והקב"ה כדעת רבינו תם.

הנחתם בחול המועד

ע"ע חול המועד: הנחת תפילין בחול המועד.

הנחה כל היום

בכתר ראש (סימן טו) כתב בשם הגר"א שאמר שאילו היה בכוחותיו היה סובב את העולם להחזיר עטרה ליושנה, שיניחו ישראל תפילין כל היום.

לבטל הנחתם יום שלם בטענת גוף נקי כשם שמבטלים מקצת היום

שו"ת מן השמים (סימן כו) אין חומרתו כמבטל מצות סוכה ולולב שהוא ככופר בהם, אך אינו דומה מבטל מקצת היום כמבטל כולו, ואסור.

אם הלומד תורה פטור מן התפילין רק בלימוד או שכל שלמד באותו יום פטור

שו"ת מן השמים (סימן מח) שאל זאת, אם זה מדין עוסק במצוה ואך בשעת הלימוד, או שכל שלמד אפילו הלכה אחת או פסוק אחד נפטר, וא"כ רוב הציבור בכלל זה.

אי בעינן גוף נקי כאלישע דוקא

שו"ת מן השמים (סימן מט) הסתפק בטענת האומרים שאין הם נקיים כאלישע ובכך פוטרים עצמם אם יש בזה ממש.

קרקפתא דלא מנח תפילין - אם סגי כשמניח אחת לשנה או כל שיכול להניח ולא מניח

שו"ת מן השמים (סימן נ).

כתיבתן על קלף שעובד לשם ספר תורה

שו"ת רבי עקיבא איגר (סימן ב).

האם דבק מחשיב עור תפילין כעור אחד

חדש על ה(מ)דף (גיטין יט).

רצועות התפילין

השחרתן משני צדדים

הרמב"ם (תפילין פ"ג הי"ד) כתב שנוי הוא לתפילין שיהיו הרצועות צבועות בשחור משני צידיהן. ובשו"ת רדב"ז (א'תכ"ו) האריך לחזק מנהג זה. אבל בבית יוסף (סימן לג) ובדרכי משה (שם) כתב שלא נהגו כן, וכ"כ המשנ"ב (ס"ק כ"א).

בנמוקי או"ח (סימן לג סק"א) ובשו"ת בני יעקב דקדוק מלשון רש"י (מנחות לה:) שכתב נוייהן של רצועות שהן חלוקות מצד א' וצבועות שחורות והוא נוייהן, ומשמע שכך הוא נוי הרצועות דוקא שאינן צבועות משני צידיהן.

בספר דולה ומשקה הביא מש"כ רבי חיים קניבסקי שמהש"ס משמע שאחורי הרצועה אינו שחור, והביא מקור לכך מדברי הגמרא במו"ק (כה.) אתהפכא ליה רצועה. וכוונתו לדברי רש"י שם, דתפילין השחור בפנים דרצועה שחורה נראה בחוץ הלכה למשה מסיני, ומשמע שכך הוא אופן עשייתן שרק מבחוץ שחור.

בשו"ת שבט הלוי (ח"ט סימן טז) כתב הנה הכל נכון וגם מרבתינו ואבותינו לא נעלם כל זה... אבל כיון שבעלי השו"ע הב"י והרמ"א בדרכי משה והלבוש וכל הבאים אחריהם לא כתבו כן אפילו להידור בעלמא וכאשר העיד הרדב"ז בעצמו... מכלל דגדולי ישראל פוסקי הדורות לא חששו להנהיג אפילו לנוי בעלמא, וכן מוכח בשו"ע הרב שם, ובודאי היה להם טעם מדוא לא הנהיגו כן בדבר קל כזה, ואם כן למה לן לשנות פני ההלכה... סתימת הפוסקים יותר כמפורש שלא נהגו כן גם המדקדקים. על כן אומר, בטח דאם יחידים ינהגו כן תבא עליהם ברכה, אבל להנהיג הוראה לא ראיתי צורך, והנח להם לישראל כי בני נביאים הם, ע"כ.

וכן בספר סת"ם (מילואים בסוף הספר סימן ח) ביאר מדוע אין להניג כן, והביא שמרן הגרי"ש אלישיב סירב להשתמש ברצועות אלו בתפילין שלו עצמו.

ֹֹ

מעבר לתחילת הדף